פריטים רבים מתומחרים בסיומת של 10 אגורות (9.90 שקל למשל), ומובן שעל המוכרים להשיב עודף. אלא שבמקרים רבים, המוכרים מעגלים על דעת עצמם את המחיר.
לקוח של רשת קסטרו הגיש הבוקר (א') בבית המשפט המחוזי בלוד בקשה לתביעה ייצוגית נגד הרשת בדיוק בגלל מקרים כאלה, בטענה כי המוכרים לא מחזירים למשלמים במוזמן עודף כנדרש.
התובע, שמיוצג באמצעות עו"ד אדי בליטשטיין, בדק ותיעד את טענתו בכ-10 סניפים של הרשת, כשבכל סניף ביקר כמה פעמים, רכש מוצרים ושילם עבורם במזומן מבלי שקיבל עודף: ברוב המקרים דובר על 10 אגורות ובחלקם על 20 אגורות. באחד המקרים, כאשר זיהה המוכר בסניף כי הוא מצולם, הוא הוציא מטבע של עשר אגורות מארנקו האישי והחזיר עודף. בביקורים נוספים בסניף, לא הוחזר עודף כלל.
במקרים שהתובע דרש לקבל עודף או תהה מול המוכר היכן העודף הוא זכה לתשובות מתחמקות בנוסח "אין עודף" או "איזה עודף?".
היקף הנזק של קבוצת הצרכנים שנפגעו מוערך ב-27.5 מיליון שקל (ת"צ 14-12-57607).
תגובת קסטרו: "איננו מכירים את כתב התביעה. מדיניות קסטרו היא להחזיר עודף במדויק, ואנו דוחים כל ניסיון להאשים אותנו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
