המחוזי נגד עיריית ת"א: "לא שקלה הליכים נגד צ'ק פוינט"

מדוע עיריית ת"א לא פתחה בהליכים פליליים נגד חברת צ'ק פוינט שבשליטת גיל שויד, למרות שלכאורה עברה על חוק התכנון והבנייה ועל חוק עזר עירוני למניעת רעש? גם ביהמ"ש המחוזי קבע לאחרונה כי הסיבה לכך נותרה עלומה. השופטת רות רונן הורתה לעיריית ת"א להפעיל את סמכויותיה ולקבל החלטה מנוקמת בעניין.

מדובר בעתירה מינהלית שהגישו לפני שנה דיירי מגדלי הסנטרל פארק בשדרות ההשכלה בשכונת ביצרון בת"א, שגם כונו לא פעם "מגדלי ההייטקיסטים" בשל הקירבה לבניין המשרדים של צ'ק פוינט ברח' הסוללים 5, ובגלל ששיווק הדירות התמקד בשעתו בעובדי החברה. העתירה הוגשה נגד העירייה, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ובכירים באגף לאיכות הסביבה בעירייה, וכן נגד צ'ק פוינט. בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד ניר יאיר, ושסוקרה בהרחבה במוסף הנדל"ן של "גלובס", טענו דיירי המגדלים כי הם נמצאים במצוקה של ממש נוכח רעש חזק, החורג ממידת הרעש המותרת בחוק, שמקורו ב-5 צ'ילרים (מקררים) הניצבים על גג בניין צ'ק פוינט הסמוך. הדיירים טענו כי הצ'ילרים, שמטרתם לקרר את חדרי השרתים של החברה, פועלים 24 שעות ביממה בכל ימות השבוע, כולל ביום כיפור, ועוצמת הרעש בדירותיהם כה עזה עד שהם לא יכולים לשבת בבתיהם בחלון פתוח, לנהל שיחה, לראות טלוויזיה או לדבר בטלפון. בנוסף הם טענו כי ערך דירותיהם נפגע אנושות כתוצאה מהרעש.

אלא שהטענה המרכזית של הדיירים בעתירה מופנית כלפי העירייה, שלטענתם בוחרת להיטיב עם צ'ק פוינט, להעלים עין מההפרה של חוק העזר העירוני ושל תנאי היתר הבנייה המקורי שניתנו לבניין ולהימנע מלפעול כנגד צ'ק פוינט במטרה לאכוף את החוק.

היתר הבנייה לבניין צ'ק פוינט ניתן בשנת 2000 וקובע בין היתר שתנאי למתן ההיתר יהיה כי אם הצ'ילרים יפעלו בלילה, יש להתקין בהם משתיקי קול. ב-2007 אוכלס בניין צ'ק פוינט והחברה עושה מאז שימוש בצ'ילרים שהוצבו על גג הבניין. ב-2010 הוקם פרויקט המגורים, ומאז מלינים הדיירים כלפי העירייה על רעש בלתי סביר הבוקע מן הצ'ילרים.

בעקבות הפנייה ערכה העירייה ביקורת במקום ומצאה שהצ'ילרים פועלים על גג הבניין כל הלילה, ללא כל אמצעי להפחתת רעש וללא משתיקי קול. צ'ק פוינט טענה כי ביצעה עבודות להפחתת הרעש, בעוד ביקורות שביצעה העירייה מצאו כי מפלס הרעש עדיין חורג מהמותר. באוקטובר 2014 הודיעה העירייה לדיירים כי אישרה לצ'ק פוינט תוכנית להרחבת הבניין הכוללת טיפול ברעש כתנאי להיתר בנייה.

בעתירה טענו הדיירים כי על העירייה היה לאכוף את התנאים בהיתר הבנייה ואת חוק העזר למניעת רעש, וכי התנהלותה הייתה בלתי סבירה. לטענתם, התנאי שנקבע בהיתר בנייה להרחבת בניין צ'ק פוינט משמעותו כי בעיית הרעש תיפתר במועד לא ידוע ורק אם צ'ק פוינט תחליט לבנות את ההרחבה. מנגד טענה העירייה כי אין להעניש את צ'ק פוינט כל עוד ניתן למנוע את הרעש ע"י מניעת היתר בנייה להרחבת הבניין. היא הוסיפה כי נקיטת הליכים פליליים לא תביא בהכרח להפסקת מטרד הרעש וכי להליכים פליליים נטייה להתארך ויש לעירייה שיקול דעת אם להגיש כתב אישום או לא.

השופטת רות רונן דחתה את טענות העירייה: "לא ברור מדוע הוחלט לא לנקוט הליכים פליליים נגד צ'ק פוינט ולא הוצגו מסמכים המעידים על קיום דיון בשאלה". רונן הוסיפה כי העירייה לא הכחישה שצ'ק פוינט לא עמדה בתנאי היתר הבנייה או חלקם, ואף לא בכך שנמדדו ע"י העירייה חריגות רעש, ונציגי העירייה אף הודו בכך. אלא שהעירייה הסתפקה בפעולות שלא מנעו את הרעש עד היום ולא שקלה את האפשרות לפתוח בהליכים פליליים נגד צ'ק פוינט.

לדברי רונן, "אם הייתה העירייה סבורה כי הליכים פליליים אינם אפקטיביים היה עליה לכאורה להימנע מנקיטת הליכים פליליים בכלל". היא הוסיפה כי מאחר שאין חולק על כך שצ'ק פוינט לא מילאה אחר תנאי ההיתר, היה על הוועדה המקומית לשקול הגשת כתב אישום נגד צ'ק פוינט בגין עבירה על חוק התכנון והבנייה.

רונן הורתה לעירייה לשקול את הפעלת סמכותה לאכיפת תנאי היתר הבנייה וחוק העזר למניעת רעש ולתת החלטה מנומקת בעניין, שרק לאחר מכן ניתן לבחון את סבירותה. העירייה וצ'ק פוינט חויבו בהוצאות משפט בסך 12 אלף שקל.

עו"ד ניר יאיר מסר כי "חבל שבמדינה המתיימרת להיות מתוקנת ובעיר שמתיימרת להיות עיר עולם, בתיהמ"ש נדרשים להורות לעירייה ולעובדיה, לבצע את הברור מאליו".