שיפוץ היכל התרבות בת"א חרג בעשרות מיליוני ש' מהתקציב

‎‎שיפוץ היכל התרבות בתל אביב הוא אולי פרויקט חשוב במהותו, אך מדוח מבקר המדינה עולה כי היה כרוך בליקויים רבים שגזלו עשרות מיליוני שקלים מהקופה הציבורית.

‏היכל התרבות משמש את משכנה הקבוע של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, וכן להופעות מוזיקה, מחול ותיאטרון. חברת היכל התרבות היא תאגיד עירוני הנמצא בבעלות משותפת של חברת התזמורת הפילהרמונית (50%) ועיריית תל-אביב (50%). בשנת 2009, החליטו העיריה והתזמורת לשפץ את ההיכל ולממן את השיפוץ, והטילו את המשימה של תכנון השיפוץ, ביצוע והפיקוח עליו על חברת היכל התרבות. בחודשים יולי 2013 ועד מרץ 2014, בדק משרד מבקר המדינה את פרויקט שיפוץ היכל התרבות שבוצע בשלושה שלבים. במועד סיום הביקורת בוצעו שני שלבים מתוכו והחל ביצוע השלב השלישי, בעלות שהסתכמה ב- 155מיליון שקל.

‏ליקויים רבים שמצא המבקר נובעים מאי-קיום דרישות חוק התכנון והבנייה. ליקויים שהעירייה עצמה רואה בחומרה כאשר מתבצעים שלא על ידה. כך למשל, במשך תשעה חודשים מאז תחילת השיפוץ בוצעו עבודות שלא תואמות את היתר הבנייה שהונפק לחברה. זאת, כי התנאים שנקבעו בהיתר היו שונים מהתוכנית שהכינה החברה. רק כאשר קיבלה החברה היתר בנייה שני, היה תיאום בין העבודות להיתר. עוד עולה מהביקורת, כי החברה פרסמה מכרז לבחירת שני הקבלנים הראשיים לביצוע עבודות שלד וגמר ולהתקנת מערכות, ואף החלה בביצוע העבודות עוד לפני שהושלם התכנון המפורט של הפרויקט. ‏

החברה ביצעה את עבודות השיפוץ בלי שהושלם תכנונן של מערכות כיבוי האש ובלי שהתקבל אישור מעודכן משירותי כיבוי והצלה בתל אביב.

‏נמצאו גם ליקויים בקיום דרישות הנגישות שהיו תנאי לקבלת היתר בנייה. יועץ הנגישות של החברה הגיש בשלב התכנון דרישות חלקיות בלבד, ורק בזמן העבודות הגיש דרישות נוספות. ליקוי חמור נוסף שנמצא קובע כי חלק מהעבודות בוצעו בניגוד לתוכנית השימור של המבנה, תופעה שאותה רואה עיריית תל-אביב בחומרה.

‏‎‎התוספות אושרו באופן גורף

‏עוד עולה מהדוח כי ביצוע העבודות טרם השלמת התכנון הסופי של הפרויקט גררו חריגה בעלויות הפרויקט ובלוח הזמנים להשלמתו. המבקר מצא, כי ועדת הכספים של העירייה ומועצת העירייה לא קיימו דיונים מפורטים בנושא תקצוב הפרויקט ובנימוקים לתוספות תקציב שהוגשו להן פעם אחר פעם, אלא אישרו את התקציב ואת הבקשות לתוספות באופן גורף. בחלק מהפעמים אושרו התוספות בלי שנמסר באיזה סכום צפויה להסתכם העלות הכוללת של הפרויקט.

‏המבקר אף מצא כי במסגרת ההיערכות לשיפוץ, חלק מהסכמי ההתקשרויות עם נותני שירותים בוצעו ללא מכרז פומבי, בחלקם לא נוהל משא ומתן על המחיר, וכי ביצוע עבודות השיפוץ נמשך 23 חודשים (לא כולל הפסקות עבודה), אף שעל פי התכנון היה אמור להימשך 14 חודשים. תשלומי החברה על ביצוע הפרויקט חרגו ב-34.6 מיליון שקל מהתקציב המקורי שנקבע לפרויקט (חריגה של 31%) במסגרת החוזה שנחתם בין העירייה, החברה והתזמורת לשיפוץ היכל התרבות. החריגה נבעה עקב פרסום מכרזים לבחירת שני הקבלנים הראשיים לפני ביצוע התכנון המפורט, איחורים בהגשת הדרישות של התזמורת, הוצאות שלא תוקצבו מראש, איחור בחתימה על חוזים, פתיחה זמנית של ההיכל ותקצוב בדיעבד של הוצאות הפרויקט.

‏המבקר קובע בדוח כי על העירייה וחברת היכל התרבות להקפיד לבצע פרויקטים של בינוי ושיפוץ על פי תכניות בנייה התואמות את התנאים שנקבעו בהיתר הבנייה שניתן לכל פרויקט, ומדגיש כי העבודות צריכות להתבצע רק לאחר סיום שלב התכנון. על ועדת הכספים ומועצת העירייה, האחראיות על תקצוב כל הפעילות העירונית, לדון בפרוטרוט בתקציבים המוקצים למימון פרויקטים ולפקח על ביצועם, ובכלל זה לדון בנימוקי הבקשות לתוספות תקציב ולהקפיד לקבל מידע בדבר העלות הכוללת הצפויה של הפרויקט בעת אישור התקציב למימונו. על החברה לפעול על פי כללי מינהל תקין, על פי עקרונות החיסכון והיעילות ולהימנע מהתנהלות הגורמת לחריגות בביצוע פרויקטים.