שנה פיננסית תנודתית

זו שוב עונת הסיכומים. מנקודת מבט פיננסית, שנת 2014 הייתה מצוינת לרוב ציבור המשקיעים. אותו רוב, אשר בתיק השקעות ארוכות הטווח שלו נמצאים ה"לחם והחמאה" של עולם הכספים, דהיינו מדדי המניות העיקריים, ואגרות החוב הממשלתיות. בתיק השקעות סטנדרטי זה, כמעט ולא תמצאו השקעות בסחורות, או במטבעות, או כמות נכבדה של נגזרים אקזוטיים. כך, רוב התנודתיות שחווינו בשנה שעברה לא ניכרת באותה תוצאה הסופית.

המנוע למצב החיובי הכללי הזה המשיך להיות הכסף המונפק "יש מאין" על ידי בנקים מרכזיים ברחבי העולם. כמו כן, מדיניות ה-ZIRP (Zero Interest Rate Policy) ממשיכה לאפשר להשתמש בכסף הזה לספקולציה, ללא סיכון גדול, כאשר ראינו בתחילת 2014 כמות גדולה של Carry Trade דולרי מתווסף על זה המסורתי המונפק במטבע היפני.

למרות האידיליה הזו, קרתה התפתחות חשובה ב-2014, והיא, כמובן, הפסקת תוכנית ההרחבה האמריקאית. הפסקה העומדת בניגוד גמור לגידול של תוכניות הרחבה דומות במדינות אחרות כמו יפן, סין, ובריטניה, כאשר גם באירופה השמרנית ראינו התחלה של הרחבה לייט. כאמור, רק בארה"ב - סיום, וזה התחיל לשנות די הרבה.

לא אכנס כאן להשפעות הגיאו-פוליטיות השונות, שבוודאי השפיעו רבות על עולם המטבעות, אבל אני בטוח שאנו יכולים להניח שעלייתו של הדולר האמריקאי הייתה אירוע מכונן השנה. עלייה שהיא בעיני תוצאה ישירה מאותה הפסקה חד צדדית של ההרחבה האמריקאית. לסחורות זה בוודאי לא תרם, ולפחות זירז את תחילת התדרדרות מחיר הנפט.

האם עולם של דולר חזק הוא עולם טוב יותר פיננסית? התשובה תלויה, כמובן, במיקומך הגיאוגרפי: אם אתה מתחרה בדולר לייצוא, וצרכן של סחורות יורדות במחיר, זו אכן התפתחות מצוינת, אבל, מייצאי אותן סחורות, ואלו שלקחו הלוואות דולריות לספקולציה, מתחילים לכאוב. וזה מתחיל להיראות היטב בזירות השונות.

לדעתי, 2015 תהיה השנה שבה השפעת הבדל מדיניות ההרחבה בעולם תיתן לנו את הכוח המניע הגדול לתנועות הנכסים, וזה ניראה כמו עולם פיננסי תנודתי למדי.

בינתיים, אנו ממשיכים לראות את הגדלת הפער שבין התוצאות הפיננסיות, והמצב האמיתי של האזרחים, בארה"ב במיוחד, אך למעשה בכל העולם, וגם בישראל. מי שנהנה מן השגשוג הפיננסי אינו מרגיש בשינוי לרעה, אבל רוב האוכלוסייה המתפרנסת בעיקר מעבודה, מרגישה זאת, ועוד איך.

על מנת להדגים נקודה זו אני מביא בפניכםאת מדד המניות העיקרי בארה"ב, מדד S&P500, וזאת על פי הגרף השבועי שלו:

 משה שלום סנופי-30-12

וגרף משותף לרווחיות החברות, ולהכנסה של משפחה ממוצעת:

 משה-שלום-הכנסות-30-12

העלייה הסדורה, בזווית 45 מעלות בגרף מדד המניות, מראה עד כמה האופטימיות שולטת בזירה ההיא. יחד עם זאת, גרף ההכנסות מראה את ההבדל התהומי שבין מצב ה"השקעות" ומה שקורה בפועל בהכנסות הציבור. בעצם זו תמונה השווה אלף מילים המראה היטב לאן הולך הכסף.

ואם תגידו ששיפור הרווחיות הוא דבר טוב, אסכים, אבל מה שהגרף אינו אומר הוא שרוב השיפור מגיע מן היכולת לגלגל מימון בזול, להמשיך להחליף עובדים בעלי חוזה ארוכי טווח בזמניים, ובקנייה חוזרת של מניות החברה בבורסה על ידי הנפקת אג"ח קונצרני בריבית מצחיקה ממש. במקום שיפור הרווחיות המסורתית המגיעה ממכירה של מוצרים, ושירותים, ליותר צרכנים, ברווח נטו גדל.

לקראת שנת 2015 אנו יכולים לשאול את עצמנו מדוע מדינות כמו יפן ממשיכות לעשות את מה שארה"ב הפסיקה לעשות? התשובה די פשוטה: הן פשוט רוצות להגיע למספרים הרשמיים של אמריקה. אירופה ויפן פשוט מקנאות במספרים כמו אבטלה סביב 5-6 אחוז, ותוצר רבעוני סביב 5%, והן מקשרות בין מעשי ההרחבה שהיו לתוצאה הזו.

הבעיה היא שהן כנראה לא יגיעו לכך, כי ארה"ב היא מכונה משומנת לניצול הכסף החינמי, שלא בדומה למצב באותן מדינות מחקות. המעורבות של שוק ההון בחברה מושרש באמריקה בקנה מידה עצום יותר, ותרבות הצריכה הרבה יותר רחבה ועמוקה, במיוחד כאשר מדובר בצריכה באשראי.

במדינות האחרות, החיסכון, והשמרנות הפיננסית, עוצרות מן ההרחבות הפיננסיות מלהניב את אפקט העושר שהושג בארה"ב. בכל אופן, הדינאמיקה הזו מרכזית כל כך שנדע די מהר אם 2015 תהיה שנת המפתח בתפיסה הקיינסינית הזו. בינתיים, הבה נמשיך ליהנות מן המגמות היפות שניתנו לנו כסוחרים, וכמשקיעים לטווח הבינוני- קצר,כאשר אנו מודעים תמיד להחמרה הקשה בכל פרמטרי החוב (הבעיה העיקרית שממשיכה להיות לוז המשבר הגדול) של המדינות המפותחות. שנה טובה ומשגשגת לכולם.

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך.יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן,קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.