כחלון, אל תבטיח סתם

רובנו אמנם היינו רוצים לחזור במנהרת הזמן לדפוס של הצבעה למפלגות פוליטיות גדולות אשר יגבירו את המשילות במדינת ישראל וימנעו את השבריריות של ממשלות ישראל, אך גם בחירות 2015 יציגו בבוקר שאחרי מפה פוליטית שברירית ומבוזרת מתמיד.

סוגיות יוקר המחיה והתקציבים החברתיים יתפסו מקום של כבוד בלב מערכת הבחירות הנוכחית. במציאות פוליטית כזו מפלגתו המתהווה של השר לשעבר משה כחלון, "כולנו", תגוון עוד יותר את המפה הפוליטית, ותצטרף למרוץ על הנפת הדגל החברתי-חילוני-לאומי. המפלגה של כחלון תנסה לתרגם את מצוקות האמת של הציבור בישראל למנדטים מרובים בקלפי, והסקרים מנבאים לה הצלחה נאה.

כחלון, הנישא על גלי ההצלחה המרשימה שלו במשרד התקשורת, יטען בחודשים הקרובים שוב ושוב כי ניתן לשכפל את "רפורמת הסלולר" במגוון ענפי המשק הסובלים מתחרות נמוכה. הציטוטים הרבים בנושא הנשמעים מפיו בשבועות האחרונים מעידים על כך שכחלון סבור כי באמצעות פטיש חמישה קילו ניתן לנתץ את כל המונופולים במשק ולהפחית כך באופן דרמטי את יוקר המחיה. ועל כך כבר נאמר אשרי המאמין.

בניגוד לראש יש עתיד, יאיר לפיד, שהיה ההבטחה החברתית של מערכת הבחירות הקודמת - כחלון מכיר היטב את המערכת הפוליטית. לפיכך, ייתכן כי הוא ייטיב לנצל את קשריו וכישוריו הפוליטיים על מנת לקדם את הרעיונות הכלכליים שבהם הוא מאמין, בלי שיידרש להתגלח על זקננו בדומה לפוליטיקאים חדשים במערכת.

יחד עם זאת, כחלון הוא בשר מבשרה של המערכת הפוליטית, ולפיכך הוא מכיר היטב את מגבלותיה, וראוי כי יימנע מלפזר המחאות ענק ערב הבחירות, אשר יתבהרו כחסרות כיסוי ביום שאחרי הבחירות.

אם אכן מפלגתו תמריא בבחירות 2015, וכחלון ימוצב בעמדה המקנה לו אפשרות לקבל את כיסא שר האוצר - רק אז יתחיל המבחן האמיתי של "אג'נדת כחלון".

במצב המשק היום, יעדי הגירעון הממשלתיים לתקציבי 2016-2017 דורשים העלאות מסים לא מבוטלות, במקביל לקיצוץ במשרדי ממשלה. קשה לראות בעתיד הקרוב מצב שבו דרישות הביטחון של ישראל נותרות קפואות, ולפיכך עיקר הקיצוצים העתידיים במשרדי הממשלה יהיו דווקא במשרדים החברתיים, בהוצאה החברתית ובפרויקטים של תשתיות לאומיות.

כדי למנוע כרסום נוסף בהוצאות של המשרדים החברתיים, כחלק מן התוצר הלאומי הנמוך גם כך בהשוואה גלובלית, יידרש שר האוצר הנכנס לעבור מלחמת-התשה מול המערכת הביטחונית, מלחמת-התשה שתציב את הקרב העיקש מול חברות הסלולר כמשחק ילדים.

על רקע ההחמצות הרב-שנתיות של יעד הגירעון הממשלתי בשנים האחרונות, יתקשה שר האוצר הנכנס להתחמק מעמידה ביעד הגירעון בלי לגרור את דירוג החוב הלאומי כלפי מטה, כך שמהר מאוד, ובדומה ללפיד, יידרש להטיל גזירות כלכליות לא מבוטלות בניגוד גמור לתקווה שאותה הוא טען שהוא עתיד להביא.

בזמנו, כשר התקשורת, כחלון לא נדרש להתמודד עם ועדי העובדים הגדולים במשק ועם הסתדרות מילטנטית. מלחמתו העיקרית הייתה בבעלי ההון אשר החזיקו במניות חברות הסלולר, שכן מפוטרי חברות הסלולר לא היו מאוגדים.

מקורן של חלק ניכר מהבעיות הכלכליות הלאומיות של המשק הישראלי נובע מחלקים מנוונים בשירות הציבורי ובחברות ממשלתיות לא יעילות, שחלקן סובלות מנפוטיזם שורשי. הפנסיות התקציביות המתנפחות אל מול עינינו המשתאות, דורשות טיפול שורש רציני. אולם גם אם יקום רופא שיניים אמיץ, אשר ינסה לטפל במורסה מסוכנת זו, ייתקל בהתנגדות עצומה. כי מאחורי כל פנסיה תקציבית מנופחת ישנם אזרחים וקבוצות-לחץ חזקות שידאגו למנוע כל שינוי והפחתה בסדרי העולם של הפנסיה התקציבית.

ובחזרה לכחלון: ניסיון לשנות סדרי עולם בשירות הציבורי ובחברות הממשלתיות עשוי להפוך את כחלון תוך זמן קצר מדמות "הרפורמטור החברתי" אהוד הציבור לדמות ציבורית חבוטה השקועה בבוץ הביורוקרטי, ואף למושא להתקפות אישיות קשות.

במצב עולם כזה, טוב יעשה כחלון אם יתאם ציפיות עם בוחריו ערב הבחירות ולא ביום שאחרי, שכן הבטחות ריקות יהוו עבורו בומרנג שישמיד את עתידו הפוליטי.

הבעיה היא שבכל האמור לצורך שלו לטעת ציפיות אצל בוחריו הפוטנציאליים, קיים פרדוקס שעמו נדרש להתמודד כחלון: העובדה כי אם הוא לא ינפח ציפיות לשינוי סדרי עולם, ספק רב אם יזכה בכוח הפוליטי הנדרש לו על מנת להתיישב על כיסא שר האוצר הבא.

■ הכותב הוא האסטרטג הראשי בקבוצת איילון.