שוב אנחנו בסיומה של שנה ובפתחה של אחרת. עונה זו היא ה"חביבה" עליי: עונת התחזיות. לרגל המאורע, הנה תזכורת מטור שכתבתי לפני כ-5 שנים, שכותרתו הייתה: "יועץ השקעות, לא נביא טלוויזיוני".
קפיצה לקיץ 2009
"השבוע ניעזר בקורטוב של הומור עצמי/רחמים עצמיים: כמה קשה יהיה לעסוק בייעוץ/שיווק/ניהול השקעות בשנים הקרובות! בכל נקודת זמן ירדפו אותנו עצות והמלצות מן העבר, אשר יתבררו ברגע נתון של מדידה אקראית כגרועות ביותר. 'בשביל זה אני משלם לכם כל כך הרבה?', ירעים בקולו עוד לקוח 'מרוצה'.
"המחצית הראשונה של 2009 היא כנראה פרומו לשנים הבאות: אי-ודאות גבוהה, בלבול, תנודות חזקות, מהירות ובלתי צפויות. הבלבול אכן חוגג: כן אג"ח קונצרניות או לא? בועה בממשלתיות? המניות יקרות או זולות? אינפלציה או דפלציה?
"השיח התקשורתי לעתים משקף ואף מעצים את תחושת הבלבול. באופן אישי איני חובב סקרים, שמנסים לבדוק מה התחזיות של אנשי השקעות וייעוץ על נושאים אקטואליים. מי שמצפה ממני כיועץ לספק עצות/תחזיות לגבי עתיד השוק בטווח הקרוב, הוא במקרה הטוב תמים. למה שיהיה לי מושג?
"לעולם, קבלת החלטה בתחום ההשקעות תיעשה בתנאי אי-ודאות. לקוחות רבים תופסים את יועץ ההשקעות שלהם ככזה האמור לנטרל או לצמצם באופן משמעותי את אי-הוודאות הזו.
"היועץ מוצא עצמו בסיטואציה בלתי אפשרית: אם הוא לא מספק תחזית ומפגין ביטחון עצמי גבוה מספיק לגביה, הוא עלול להיתפס כמיותר; אם הוא מספק תחזית והיא מתבררת כשגויה לחלוטין (ובסופו של דבר זה תמיד יקרה) הוא גם נתפס כמיותר; אם היועץ לא יודע לומר שום דבר חכם לגבי העתיד, בשביל מה צריך אותו?
"להבנתי, יועץ טוב אמור לספק ללקוח שלו כלים לקבלת החלטה בתנאי אי-ודאות. יש הבדל גדול בין זה ובין המלצה על סמך תחזית. אם לקוח מעוניין לקבל החלטה אם להשקיע ב-א' או ב-ב', לצאת מהשקעה או לא להשקיע בכלל - היועץ אמור להשתמש בידע המקצועי שלו כדי לנתח את המשמעויות של כל ערוץ החלטה, בהינתן אי-הוודאות הכרוכה, ולהציג את המשמעויות האלו באופן שהלקוח יוכל להבין אותן ויוכל לקבל החלטה מושכלת, כשהוא מבין באופן מלא שלא כל ההחלטות יתבררו כמוצלחות.
"הבעיה שלי עם סקרים כאלו ועם הנוהג לקבץ תחזיות מבכירים, היא שאלו משקפים תפיסה שגויה של תפקיד יועץ ההשקעות, ועושים עוול לאנשי המקצוע. חיזוי העתיד הוא לא המקצוע שלנו".
שוב בסוף 2014
עד כאן דברים שנכתבו ב-2009, נחזור לימינו אנו. 2014 היא שנה מתעתעת מכיוון שבמבט גורף התמונה בשווקים נראית טובה, אך למעשה היו "כיסים" של השקעות שעבדו מצוין ורבים אחרים שעבדו הרבה פחות טוב. חלק מהסיכונים שעמדו לפתחם של המשקיעים בתחילת 2014, התממש במידה זו או אחרת. ה"בעיה" היא עם אלו שלא התממשו, מאחר שהתמורה עבור לקיחת אותם סיכונים שלא התממשו התבררה כחריגה לטובה.
רוצים דוגמאות? בבקשה: השקעה באג"ח במח"מ ארוך לעומת קצר, תוך סיכון של עליית תשואות; השקעה בשוק המניות האמריקאי, לעומת שאר העולם, למרות תמחור היתר שלו; מניית טבע (על אף אי-הוודאות הגבוהה שאפפה אותה לפני שנה), ועוד מספר מצומצם של מניות, וכתוצאה מכך מדד ת"א 25 כולו, לעומת המדדים האחרים בשוק המקומי; דולר מול שקל.
המחיר של הימנעות מאותם סיכונים, אשר בדיעבד לא התממשו, היה כאמור גבוה במיוחד ב-2014. בפתחה של 2015 תמונת המצב היא לא פחות בעייתית ומתעתעת. אין לצפות ממנהלי ויועצי ההשקעות להצלחות בחיזוי - אנחנו נטעה בחיזוי גם בשנה הקרובה, מאחר שכאמור, חיזוי העתיד הוא לא המקצוע שלנו. כן יש לצפות לתהליך שיטתי של ניהול סיכונים, ניתוח וקבלת החלטות בתנאי אי-ודאות.
הכותב הוא שותף בחברת ISIS, המתמחה בפתרונות השקעה מובנים, וכן משמש כאנליסט בכיר של מוצרים פיננסיים עבור קבוצת פיוניר אינטרנשיונל, ועשוי להיות לו עניין בנושא הכתבה. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
