שותים בסילבסטר? מחירי השמפניה ירדו בעשרות אחוזים

שמפניות בפחות מ-200 שקל ויינות מבעבעים איכותיים בפחות מ-80-100 שקל - זו הבשורה לחוגגים במסיבות סיום השנה האזרחית, והכול בזכות התחרות העזה בענף.

לדוגמה: שמפניה ברוט מבית מואט שאנדו, שמפניה ברוט מבית דובאל לה רואה, וגם ברוט מבית דראפייה או מבית פיפר היידסיק עולות כ-200 שקל; שמפניה מבית אלכסנדר בונט עולה 150 שקל ושמפניה גואט אנרי עולה רק 90 שקל, באמצעות קופון אתר ביג דיל ברשת יין בעיר.

יש גם שמפניות יקרות יותר - אבל גם הן הוזלו. כך למשל, שמפניה מבית וו קליקו, שהחליפה לאחרונה יבואן בישראל, נמכרת בכ-250 שקל, לעומת 380-400 שקל בעבר הלא רחוק.

"יש יותר מ-10 מותגים נחשקים (בתים) מחבל שמפניין שנמכרים בפחות מ-200 שקל, וזה פועל ישיר של תחרות שעוד לא נראתה בתחום", אומר גורם בענף. "מדובר במהלכים שהחלו לפני שנתיים, וכעת הצרכנים קוצרים את הפירות: כניסת יבואנים קטנים, יבוא ישיר על-ידי רשתות שחוסכות את פערי התיווך, שפע של מותגים וכניסת אתרי אינטרנט לזירת המכירות. כשיש אפשרות לצרכנים בישראל לסגור את השנה עם בקבוק שמפניה איכותי ב-90 שקל, אנחנו מבינים שהענף עבר מהפכה".

"ההערכות הן שמחירי השמפניות היוקרתיות ירדו ב-30%-50%", אומר עידן בבלי, מנהל פיתוח עסקי מחברת י.ד משקאות המייצגת בישראל את LVMH (מואט שנדון, וו קליקו, דום פריניון).

לדבריו, לא מדובר במבצעים אלא בשפת מחירים חדשה: "התחרות והמיסוי שירד הובילו לתמחור חדש. לא צריך עוד לקנות שמפניות בחו"ל. בברלין מוכרים בקבוק של מואט ב-40 אירו, והנה בארץ הוא ב-200 שקל.

"התמחור מחדש הקפיץ את המכירות ב-110%, זה משהו שלא ידענו עד כה, וזה כאן כדי להישאר. כמו בתחומי מזון אחרים, גם בתחום היין הבינו שמספיק לדפוק את הלקוח הסופי, שמשלם הון ומניב למשווק שיעורי רווחיות לא שפויים. המחיר כעת הגיע לממדים הטבעיים שלו, ומפה נבנה את זה קדימה".

רונית אבנר, סמנכ"ל שיווק ובעלים של הכרם, סבורה כי המחירים התחרותיים משקפים פשרה על האיכות: "אנחנו משווקים את המותג בולינג'ר, שמחיריו מתחילים ב-300 שקל וצפונה - אלה מחירים יציבים לאורך שנים, ואחרי הסילבסטר אנחנו נשארים מרוקנים ממלאי.

"יש שמפניות שמתבססות על קמפיינים ועל אריזה ממותגת כשהם שמים את הדגש על מחיר במקום איכות בעיקר סביב הסילבסטר", היא אומרת, "בדיוק כמו שיש וודקה ב-80 או ב-200 שקל - בשני המקרים מקבלים תמורה בהתאם".

לדבריה, רפורמת המיסוי באלכוהול השפיעה בעיקר על תחומי הקוניאק או הוויסקי: "בשנתיים האחרונות אנחנו חווים גידול של 500% במכירות קוניאק רמי מרטין. לאחרונה השקנו רמי מרטין במהדורה מיוחדת ב-7,000 שקל. לפני הרפורמה המחיר לבקבוק כזה היה מגיע ל-20,000 שקל".

לא רק שמפניה

תחום היינות המבעבעים מתאפיין בטווח רחב של מחירים: מ-10-15 שקל לבקבוק קאווה בסיסי (במבצעי כמות), ועד 2,000 שקל לבקבוק שמפניה דוגמת דום פריניון רוזה 2003.

הטווח הרחב מציג לא רק מדדים של איכויות או סוגי משקה השונים זה מזה בתכלית, אלא גם מערכת שלמה של הגדרות מחייבות, לצד מותגים נחשקים, שנות בציר וסוג הענב ממנו הופק היין.

לא רק שמפניות: בין המבעבעים האחרים שנמכרים על המדף ברמת מחירים של כ-70-80 שקל נמצאים שלל יינות (פרוסקו, קאווה) שעושים את דרכם מאיטליה, מספרד ומצרפת (לא מחבל שמפיין) - כשיש מי שיגיד שהתמורה האמיתית לכסף נמצאת בקטגוריה הזו, שמספקת יינות נעימים וטעימים במחיר הוגן בהחלט.

עונת המבצעים

"השנה יש תחרות גדולה במכירות השמפניות והאלכוהול, ולכן הורדנו מחירים כבר בתחילת דצמבר, ולא רק בסוף החודש כפי שנהוג בדרך-כלל", אומר וואסים חינאווי, מבעלי רשת המשקאות והיין wine & more. עוד הוא מציין עלייה של 25% במכירות חודש דצמבר, כשבשבוע האחרון הוא צופה קפיצה של מעל 50%, גם כפועל יוצא של מבצעים בנקודות המכירה.

ומבצעים כאמור יש לרוב, באתרי האינטרנט ובחנויות. בדיוטי פרי, למשל, יש מבצע 3+1 על מרבית בקבוקי השמפניות, והמבחר לא רע: כ-45 דולר לבקבוקי MUMM המשתתפים במבצע 3 ב-100 דולר, כלומר כ-130 שקל לבקבוק (לעומת 200-250 שקל המחיר בחנויות). גם בקבוק מואט ושנדו בדיוטי פרי משתלם ביחס למבצעים בחנויות. מחירו 183 שקל, והוא משתתף במבצע 3+1.

גאווה ישראלית

למי ששיקול הכשרות חשוב לו או רוצה לפרגן לתוצרת המקומית, סדרת המבעבעים של יקבי רמת הגולן כוללת את גרסת הרוזה או הבלאן דה בלאן המופקים בתהליך הכולל בציר ידני, התססה שנייה ויישון. המחיר, 120-130 שקל לבציר 2008, ירד לכ-100 שקל באתרים כמו וויין דיפו.

"אנחנו חווים עלייה ברורה בצריכה של מבעבעים ולכם משקיעים בתחום הזה, על אף שעדיין מדובר בנישה לעומת צריכת יין", אומר ארנון הראל, סמנכ"ל שיווק ביקבי רמת הגולן. "הצרכנים הישראלים נחשפים בחו"ל למבעבעים איכותיים ומבינים שבמזג-האוויר החם שלנו מדובר במשקה קלאסי שלא צריך לשמור רק לחגיגה פעם בשנה".

למי שמחפש זווית מיוחדת: יין מבעבע של יקב רימון על טהרת הרימונים מציע חוויה אחרת, ומחירו כ-120 שקל.

בועות בכל מחיר / חיליק גורפינקל

היסטריית היין המבעבע לא תפסח כנראה על המוני בית ישראל גם השנה, או לפחות על אלה מבינהם שיכולים להרשות זאת לעצמם.

רפורמת המיסוי השנויה במחלוקת על שלל המשקאות האלכוהוליים - זו שייקרה עד מאוד משקאות עממיים כמו בירה וערק והבעירה את חמתם של לא מעט שתיינים (ובצדק) - גרמה בצידה השני להוזלה ניכרת במחירי המשקאות היוקרתיים, וכך יוצא שדווקא בצד המרוח בחמאה של הפרוסה נהנים הרבה יותר, כרגיל.

ופתאום אתה מגלה שלא רק קוניאק או ויסקי מיושנים היטב הם בהישג יד (לפחות של מי שיש לו כיסים עמוקים למדי, בכל זאת), אלא גם המשקה שנחשב היוקרתי מכולם - שמפניה צרפתית אמיתית. מה שקודם עלה לפחות 300-350 שקל, אפשר פתאום למצוא גם בסביבות 200 שקל, ויש הטוענים בתוקף שגם בפחות.

לאחרונה אפשר למצוא בארץ גם מבעבעים צרפתיים נפלאים שאינם שמפניה, כמו למשל הקרמו (Cremant), שמחיריהם זולים אף יותר.

בקצה השני של עולם המבעבעים, נמצאים על המדפים יינות ספרדיים ואיטלקיים במבצעי ה-3 או 4 ב-100. אם אינכם חייבים להדק עד כדי כך את החגורה, תגלו שתמורת 70 או 80 שקל, שלא לדבר על 100 וקצת, תקבלו קאוות ספרדיות נפלאות ממש וגם כמה בקבוקי פרוסקו איטלקיים לא רעים בכלל. נסו את הקאוות של בית נאדל הספרדי (במיוחד הרזרבה שמחירו מאמיר כבר ל-125 שקל) או את המבעבעים מבית בוטגה.

 חוגגים את סוף השנה האזרחית עם שמפניות ויינות מבעבעים

 ההבדל בין שמפניה ליין מבעבע