כאן מסתיימים שידורינו?

האם אלה 48 השעות האחרונות לחייו של ערוץ 10?

חובבי הכדורגל מכירים את הקבוצות ההן שתמיד שורדות, עד כדי כך שנדמה שהן חסינות מפני ירידת ליגה. בדרך-כלל מדובר בקבוצות מוכרות, שיש להן היסטוריה מפוארת, כוכבי עבר ואפילו קהל צופים נאמן.

הבעיה עם הקבוצות האלה, המנוסות במאבקי הישרדות, היא שבסוף הן באמת יורדות. לפיכך, אם מישהו חושב שהעובדה שערוץ 10 עמד יותר מפעם אחת בעבר בפני סגירה, וניצל תמיד, היא ערובה להמשך קיומו - הוא טועה: לניסיון המצטבר של הערוץ אין כרגע שום משמעות.

מי אשם?

כמעט כמו בכל צרה, אפשר לגלגל את הכדור עד לפתחה של מפא"י ההיסטורית, שייסדה את הטלוויזיה בישראל ככלב שמירה שקשור בשרשרת לרגולטור. אבל גם אם נניח להיסטוריה, נגלה שספסל הנאשמים צר מלהכיל את כולם: מבעלי הערוץ שכשל מסחרית וקרס פיננסית עוד הרבה לפני שהספיק לעצבן כהוגן את ראש הממשלה, דרך הרגולטורים לדורותיהם: הפורש, הנכנסת, היועצת המשפטית - כולם. השיטה הישראלית הקלוקלת לפיקוח על טלוויזיה מסחרית (הן גם זכייניות ערוץ 2 רשת וקשת במפסידות), וכן, גם ראש הממשלה - שאולי לא חולל את המשבר הנוכחי, אך מפיק הנאה גלויה כמעט מהדרך האסונית שבה הוא מתנהל.

גם כאן אפשר לנסות ולהסיק לגבי נכונותו של נתניהו לפתור את המשבר רק לפי ניסיון העבר, ולתהות עד כמה הגברת נתניהו או שלדון אדלסון עדיין כועסים על הערוץ. אם הם כועסים - אין כוח בעולם שיציל את ערוץ 10.

הכול אישי

הדברים נכתבים מתוך תקווה שיימצא מי שיקדים פתרון לאסון, ולכן הם מתפרסמים היום (ג') ולא מחר - ליל השידורים האחרון של הערוץ.

הייתי יכול לכתוב כאן עוד על חשיבות הישרדותה של מערכת חדשות ביקורתית אל מול מערכת כנועה שהפנימה כבר מזמן שמוטב שיושבי הבית ברחוב בלפור יהיו מרוצים, אלא שכאשר רבים כל-כך מדברים על חשיבות המשך קיום ערוץ 10 ברמה הלאומית, אני רוצה לסיים את הטור הזה דווקא בנימה אישית:

קשה לי לראות את עצמי מתחיל את הערב ללא לונדון את קירשנבאום, בורח למחוזות ההבל ללא גיא פינס, דן בכובד-ראש בענייני כלכלה ללא מתן חודרוב, חושב גלובלית ללא נדב אייל, נסער מתחקיר ללא רביב דרוקר, נערך לבחירות בלי נדב פרי - ויסלחו לי בבקשה כל מי שהיו אורחים קבועים בסלון ביתי בעשור האחרון ולא הזכרתי את שמם (וכמובן מאות העובדים שמאחוריהם): לצערי, העובדה שקשה לי לחשוב על הערבים שלי בלעדיכם, אינה מבטיחה את המשך חיינו המשותפים.