המופע של אריה ספינאי

חכמינו ורבותינו, חסידי מרן זצ"ל וכו'. לא לדאוג, בבקשה. אריה דרעי לא הולך לשום מקום. מה שהוא עושה עכשיו זה לסחוט עד תום את טיפות הפרי של הקלטת. הוא לא יבטל את התפטרותו כל עוד עניינו ימשיך להעסיק את הציבור בכלל ואת הקהל הקדוש בפרט.

ברגע שיתחילו להתעלם ממנו, הוא יחזור בריצה. אבל לפני זה הוא רוצה למחוק את ה"הוא גנב", ולמחוק גם את אלי ישי מהמפה הפוליטית. בעצם, הוא לא ממש צריך לחזור כי הוא אף פעם לא ממש עזב. רק חבל על הרבנים, אנשים לא צעירים, שצריכים להתרוצץ הלוך ושוב לביתו של הגנב. אבל מה לעשות, הם חלק מההצגה.

מה זו גניבה לעומת הדלפה?

מה שאנחנו לומדים מהמופע של דרעי הוא שהאיש לא שכח את הטריקים ואת הספינים שתמיד היו אהובים עליו מאוד. מי מדבר היום בקהל ש"ס שהמרן הקדוש אמר עליו שהוא גנב? מי זה בכלל המרן? השם שבפי כל הוא אלי ישי. כי מי שנתפס אצל הקהל הקדוש כמוקצה הוא מי ש(אולי) הדליף את הקלטת. מה זו גניבה לעומת הדלפה?

"קדושה" אינה בהכרח חוכמה

הציבור הרחב לא נזקק לגושפנקא של המרן. רוב הציבור קיבל כמובן את פסקי הדין שהרשיעו את דרעי (למעט בודדים, כמו העיתונאים אמנון דנקנר ז"ל ודן מרגלית יבדל"א, למשל, שהגנו עליו, אם כי מתוך אינטרסים אישיים). אני לא שוכח שאותו מרן תקף את בתי המשפט קשות, בסגנונו הידוע, על שהרשיעו את יו"ר ש"ס. כלומר, למרות היותו המרן, לא רק מרגליות הפיק פיו. הוא ידע היטב לומר גם לא מעט שטויות.

לכן, אין ערך רב לכך שהוא אמר שדרעי גנב. עובדיה לא היה שופט, הוא בוודאי לא היה חסר פניות; האיש היה פוליטיקאי בתלבושת רב, שפעם אמר כך ופעם אחרת, לפי הנוחיות והצרכים, כמו אחרון הפוליטיקאים. לכן, המילה שלו לא הייתה שווה הרבה כאשר אמר שדרעי זכאי, והיא לא מעלה ולא מורידה כשהוא קורא לו גנב. גם לקהל הקדוש זה לא משנה. הקהל הזה ימשיך לשיר ש"הוא זכאי, הוא זכאי, הוא זכאי". אחר הכול, קדושה אינה ערובה לחוכמה.

כה אמר וינשטיין

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, עשה את המצופה ממנו בתקופת בחירות. הוא הוציא כתב אזהרה מה אסור לעשות במערכת הבחירות. לא לתת או לקחת שוחד, ובאופן כללי איסור על ניסיון להשפיע על צורת הצבעה. אה, עכשיו אנחנו יודעים...