מועצת הביטחון של האו"ם דחתה הלילה (ד') הצעת החלטה ירדנית, שקבעה מועד יעד להקמת מדינה פלסטינית. וטו אמריקאי להבסת ההצעה היה מובטח, אך לא היה בו צורך; הפלסטינים ובעלי בריתם לא הצליחו לגייס רוב של 9 מדינות שנדרש לאישור החלטות במועצה. בכך נחסך מארה"ב הכורח להשתמש בנשק הווטו, אילוץ שהיה מעורר מורת רוח בעולם הערבי ומערער את החזית שמנסה וושינגטון לגבש נגד דאע"ש.
במניין הסופי, אחרי מו"מ קדחתני שבו ניסתה ארה"ב לשכנע את הפלסטינים וירדן לרכך את נוסח ההצעה, הצביעו ארה"ב ואוסטרליה נגד ההצעה; שמונה מדינות, ובהן צרפת, רוסיה וסין, הצביעו בעדה; וארבע מדינות, ובהן בריטניה, נמנעו. עד לרגע האחרון, ציפו דיפלומטים במרכז או"ם שהפלסטינים יצליחו לגייס רוב של תשע מדינות, אך ניגריה, שהיתה אמורה להצביע בעד ההצעה הירדנית-פלסטינית, חזרה בה ברגע האחרון והחליטה להימנע, כנראה בעקבות לחץ אמריקאי מסיבי. במקרה או שלא במקרה, נשיא ניגריה, ג'ונתן גודלאק, היה ברשימת 15 בכירים במדינות חברות המועצה שקיבלו שיחת טלפון משר-החוץ החוץ האמריקאי, ג'ון קרי, בימים שחלפו.
שגריר צרפת באו"ם, פרנסואה דלאטר, הודה אמש, שלארצו היו הסתייגויות מכמה סעיפים בהצעה אך היא החליטה בסופו של דבר לתמוך בה בגלל "הצורך הדחוף לפעול".
בעקבות ההצבעה, אמר נציג ישראל בדיון, ישראל ניצן: "הפלסטינים מחפשים ומוצאים כל הזדמנות להימנע ממו"מ ישיר ומעדיפים לצעוד בדרכים עקיפות. כבר הורגלנו בתרגילים הפוליטיים שלהם, אך היום הם הגדילו לעשות בהגיעם למועצת הביטחון עם הצעות מגוחכות ומביכות. יש לנו חדשות לפלסטינים: את הדרך להשגת מדינה לא סוללים באמצעות פרובוקציות. אנחנו קוראים למועצת הביטחון לשים קץ למצעד האיוולת של הפלסטינים".
שגריר ישראל באו"ם, רון פרושאור, לא נכח בהצבעה. הוא משתתף בכנס השנתי של שגרירי ישראל בירושלים, אך מכלתחילה החליט משרד החוץ שהדיון במועצת הביטחון על הצעת ההחלטה הירדנית-פלסטינית יהיה בדרג נמוך, בגלל האופי ה"פרובוקטיבי" של נוסח ההצעה, לדברי גורמים במשרד.
נוסח הצעת ההחלטה, שעליו סרבו הפלסטינים להתפשר, קובע שהמו"מ בין ישראל לפלסטינים חייב להסתיים בתוך שנה אחת; מזהה יעדים לריבונות מדינה פלסטינית, לרבות קביעה שבירתה תהיה מזרח-ירושלים; וקורא לנסיגה הדרגתית אך מלאה של כוחות ישראלים משטחי הגדה עד 31 בדצמבר 2017.
ההצעה קובעת, שיש צורך בהשגת "פיתרון הוגן, בר-קיימא ומקיף" לסכסוך הישראלי-פלסטיני", שעל פיו תוקם מדינה פלסטינית בתוך גבולות 1967 וייפתרו באופן הוגן כל הבעיות השנויות במחלוקת, לרבות בעיית הפליטים, מקורות מים ואסירים פלסטיניים בבתי-כלא ישראליים. הנוסח קובע שישראל חייבת להפסיק את בניית ההתנחלויות.
דיפלומטים באו"ם אמרו אמש, כי ההצבעה במועצת הביטחון מהווה תבוסה קשה לפלסטינים, ששגו כל הזמן באשליות (והם לא היו לבד), שיעלה בידם לגייס את הרוב הדרוש. התוצאות עוררו זעם אצל הפלסטינים ויש הערכות שעתה הם לא יהססו לעשות את הצעד שארה"ב וישראל הזהירו אותם לא לעשות: פניה לבית-הדין הפלילי בהאג.
מנהל המו"מ מטעם הפלסטינים, סאעב עריקאת, אמר אמש: "הגשנו הצעת החלטה שעולה בקנה אחד עם החוק הבינלאומי, ושמאזכרת כמה החלטות שאושרו בעבר באו"ם. למרות שרוב חברות המועצה הצביעו בעד הצעת ההחלטה, מתברר שוב שמדינות מסוימות מוסיפות לדאוג לכך שהכיבוש הישראלי וההפרות החמורות של החוק הבינלאומי שמבצעת ישראל יהיו חסינים מעונש".
שגרירת ארה"ב באו"ם, סמנתה פאואר, אמרה אחרי ההצבעה, כי התנגדות וושינגטון ליזמה הפלסטינית נובעת מאמונת הממשל שאפשר להגיע לשלום ישראלי-פלסטיני רק באמצעות הסכם שיושג במו"מ. היא הדגישה, שההצעה הירדנית-פלסטינית היתה "בלתי מאוזנת מאוד" ושהיא הציבה מועדי יעד שלא הביאו בחשבון את צרכי הביטחון של ישראל.
"הנוסח הזה מכשיר את הקרקע לפלגנות נוספת, לא לפשרה", אמרה השגרירה.
יחד עם זא הדגישה פאואר, כי ישראל אינה צריכה לפרש את ההצבעה כ"ניצחון של הסטטוס קוו, מצב שאינו בר-קיימא". היא חזרה על העמדה האמריקאית הקבועה, ש"פעילות ההתנחלויות חותרת תחת המאמצים להשיג שלום".
ארה"ב ומדינות מערביות אחרות ביקשו תחילה לדחות את ההצבעה בגלל חשש שאישור הצעת ההחלטה יחזק את כוחן של מפלגות הימין בבחירות הקרבות בישראל. לאחר שהתברר, כי הפלסטינים נחושים בדעתם לקיים את ההצבעה, יזמו האמריקאים קמפיין אינטנסיבי לריכוך הנוסח. כאשר גם קמפיין זה נכשל, יצאה וושינגטון לרמוס את ההצעה הפלסטינית בכוח משקלה הדיפלומטי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.