ייצוגית: בתי ההשקעות גבו עמלות ברוקראז' גבוהות מהמותר

הבוקר (ד') הוגשה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד בתי ההשקעות הגדולים בישראל, ובהם בין היתר מיטב-דש, פסגות, הראל ומגדל, וכן נגד יובנק חברה לנאמנות בע"מ ונגד משרדי רואי חשבון שמשמשים כנאמנים לקרנות נאמנות, דוגמת ארנסט&יאנג, קסלמן וקסלמן וברייטמן-אלמגור.

בבקשה נטען כי הנתבעים הפרו את חובות הנאמנות שלהם כנגד ציבור המשקיעים וביצעו כנגדם עוולות נזיקיות של רשלנות, גזל, עשיית עושר שלא במשפט ועוד. זאת, בכך שגבו מאותם מאות אלפי משקיעים משקיעים עמלות ברוקראז' גבוהות מכפי שהיו אמורים לגבות.

סכום התובענה עומד על כ-220 מיליון שקל.

את הבקשה הגישו 3 משקיעים: אוהד אלוני, פעיל ציבורי בתחום שוק ההון, יוסי רייך, ורבקה ברוך, וזאת באמצעות עורכי הדין תומר ברם וליאור בן-ארי ממשרד ברם, סלוקי ושות'.

שלושת המשקיעים החזיקו יחידות השתתפות בקרנות נאמנות של הגופים הנתבעים, והם מעוניינים לייצג בתביעתם את מאות אלפי המשקיעים מהציבור שהחזיקו ביחידות השתתפות של קרן נאמנות כלשהי, בניהול אחד מבתי ההשקעות הנתבעים, ושחויבו בעמלות ברוקראז' או בתשלום בגין שירותי תפעול.

כתב התביעה התייחס לליקויים שהיו בחוק השקעות משותפות (שתוקן ונכנס לתוקף בדצמבר 2011) ולתקופה שקדמה לתיקון. נוכח הליקויים בחוק, נטען בתביעה, התאפשר לבתי ההשקעות להפר את חובת האמון ביניהם.

"עד לתיקון החוק היו לקוחות קרנות הנאמנות 'לקוחות שבויים': מנהל קרן הנאמנות היה חופשי להתקשר עם כל חבר בורסה לצורך קבלת שירותי ברוקראז' (עמלות בגין קנייה ומכירה של ניירות ערך ונכסים פיננסיים), עמלת המרת מט"ח והפרשי שער בין מחיר המכירה ומחיר הרכישה של כל מטבע ספציפי עבור קרנות הנאמנות שבניהולו".

במסגרת ההתקשרות בין מנהל הקרן לחבר בורסה (סוכן ניירות ערך) נקבע גובה עמלות הברוקראז' בהן מחויבות הקרנות, מבלי שמשקיעים יש יכולת להשפיע על שיעורן. המבקשים טוענים לאי-סדרים בניהול בתי ההשקעות.

"כיוון שמי שנשא בתשלום הוא אותם המשקיעים מתוך נכסי הקרן שמורכב מכספי המשקיעים, בתי ההשקעות לא פעלו להוזלת עמלות הברוקראז', על אף חובת האמון שמוטלת עליהן, ובכך הפרו אותה", נטען בתביעה.

עוד נטען כי "בנוסף זכו מנהלי הקרן לשלל שירותים נוספים לא תמורה, כגון שיערוכים ודוחות שונים שהופקו עבורם".

המבקשים טוענים כי העמלות ששלשלו לכיס בתי ההשקעות היו שערורייתיות. "בחלק מהמקרים אותו חבר בורסה התקשר עם סוכן משנה (לרוב, מדובר ביובנק) והעביר לו רק 15% מהעמלה, בעוד שיתר ה-85% נותרו בכיסו, על חשבונם של המשקיעים (וכאמור, בתמורה העניק שירותים לבית ההשקעות), וזאת בידיעת המשיבות הרלוונטיות מראש ובהסכמתן".

עוד נטען כי "ההתנהלות המתוארת לעיל לא נעלמה מעיני הרגולטור". לטענת המבקשים, רשות ניירות ערך זיהתה את כשל השוק האמור, באמצעות שאלונים ששלחה למנהלי הקרנות בבתי ההשקעות.

"במסגרת השאלון נשאלו מנהלי הקרנות, בין היתר, שאלות לעניין ההתקשרות של מנהל הקרן עם 'סוכן משנה' - דהיינו, חברות הקשורות אליהם וחלוקת ההכנסות ביניהם. למיטב ידיעת המבקשים, חלק מהמשיבות העבירו את התייחסותן בעניין זה למחלקת השקעות ברשות ניירות ערך".

לאחר התשובות שקיבלה הרשות, היא פעלה באופן מיידי לשינוי חקיקה בנושא, שכאמור התבטא בתיקון 14 לחוק השקעות משותפות בנאמנות.

לטענת המבקשים, התיקון לחוק ההשקעות סתם את הגולל כאשר קבע כללים ברורים בנושא. "לאחר התיקון, החוק חייב לערוך מכרז להתקשרות עם חבר בורסה לקבלת שירותי ברוקראז' והטיל מגבלות על התקשרות בנושא עם צד קשור".

עוד נטען כי "על אף שבמסגרת המכרז היה על המשיבות לבחור את ההצעה הזולה ביותר למשקיעים בקרנות הנאמנות בין כל המציעים במכרז כדי להיטיב עם המשקיעים בקרנות, החליטו חלק מהמשיבות לפטור את קרנות הנאמנות שבניהולן מתשלום עמלות ברוקראז' בגין קנייה ומכירה של נכסי הקרנות. הפטור התאפשר לאחר שאותן משיבות החליטו מיוזמתן ליטול על עצמן התחייבות לשאת מאמצעיהן בעלויות קנייה ומכירה של נכסי הקרנות".

כאמור, לא רק בתי ההשקעות נתבעים, אלא גם משרדי רואי החשבון המובילים בארץ ששימשו כנאמנים לקרנות נאמנות נתבעים על כישלונם במילוי התפקיד והיעדר פעולה לכך שמנהלי הקרנות יפחיתו את עלויות למשקיעים בקרנות הנאמנות.

לדברי התובעים, בתי ההשקעות ורואי החשבון הפרו כלפי כלל המשקיעים שהם מייצגים את חובות הנאמנות שלהם לגבות עמלות הוגנות (כפי שבתי ההשקעות משלמים כיום שהתשלום מגיע מכיסם), באופן שמשקף את השירות המתקבל בתמורה, ולא לגבות מחירים גבוהים על מנת לקבל מסוכני הבורסה שירותי תפעול בחינם.

כאמור, התובעים מעריכים כי הנזק שנגרם למשקיעים הוא בגובה של לא פחות מ-220 מיליון שקל.

"בתי ההשקעות ניצלו את העובדה שלמשקיעים עצמם הוצגה עובדה קיימת בנוגע לתשלום העמלות, ובפועל היה בכוחם של מנהלי הקרן, לו רק קיימו את חובתיהם הבסיסיות, לפעול לתשלום עמלות מופחתות משמעותית", ציין עו"ד תומר ברם. "ולראיה - לאחר תיקון 14 לחוק, שבו נקבע כי מנהלי הקרנות ישלמו בעצמם על אותן עמלות, התגלתה פתאום האפשרות המעשית שלהן לשלם הרבה פחות".