"כישלון ההצעה הפלסטינית במועצת הביטחון צריך ללמד את הפלסטינים שפרובוקציות וניסיונות לכפות על ישראל מהלכים חד-צדדיים לא יובילו אותם לשום הישג, אלא רק להפך", אמר שר החוץ אביגדור ליברמן עם היוודע תוצאות ההצבעה הלילה. המדובר כמובן בהצבעה במועצת הביטחון על ההצעה הפלסטינית לסיום הכיבוש עד שנת 2017.
יותר מציאותי
השר יובל שטייניץ היה יותר מציאותי כאשר הדגיש את צורת הצבעתן של בריטניה, הראשונה שנמנעה, וצרפת שהצביעה בעד ההצעה הפלסטינית. אפשר לומר שעובדה זו משמעותית יותר מנפילת ההצעה. גם אם ההצעה הייתה זוכה לרוב, היה מגיע הווטו של ארה"ב והתוצאה היתה זהה. יותר מזה, גם אם ההצעה היתה הופכת להחלטה, בשטח לא היתה לה משמעות. לעומת זאת, להצבעה הנגטיבית של בנות ברית חשובות יכולות להיות השלכות כבר בעתיד הקרוב.
כלומר, ממש אין סיבה למסיבה, בקושי לאנחת רווחה, על פסק הזמן שניתן לנו. אבל הוא לא יימשך זמן רב. העולם, כך מצטייר, רוצה מדינה פלסטינית. היום, מחר, החלטות כאלה ואחרות - הכל מוביל למטרה זו, שגם הידידה הטובה והנאמנה ביותר שלנו רוצה בה. כבר נשמעו קולות מוושינגטון שלא תמיד נוכל לסמוך על הווטו. שבעתיד זה יהיה תלוי במעשים שלנו.
סלע הבחירות
כמובן שכל הפרשנויות והניתוחים עלולים להתנפץ אל סלע הבחירות - גם אצלנו, גם בארה"ב. ממשלת מרכז שלנו וממשל רפובליקאי בוושינגטון יכולים להתברר כיוצרים משחק חדש. לא במובן של שינוי מדיניות. נראה שכל ממשל אמריקאי יחתור לפתרון של שתי מדינות. ההבדל יכול להיות בדרך ובסגנון. גם שלנו, גם שלהם, אולי גם של הפלסטינים.
ליברמן אומר שהפלסטינים צריכים ללמוד כי לא על הדרך החד-צדדית תהיה תפארתם. האמנם? הפלסטינים הגיעו עד היום די רחוק עם מהלכים חד-צדדיים, למעשה רחוק יותר מאשר עם מהלכים דו-צדדיים, שכמעט אינם קיימים. היוזמות החד-צדדיות שלהם זוכות בדרך כלל לרוב באו"ם ובמוסדותיו. לכן, לומר משפט כזה אולי מתאים למערכת בחירות, אבל לא לדיון מדיני רציני. אלה דברים מתנשאים, לא מתאימים לשר הממונה על מדיניות החוץ. לא מתאים לשר שרק אתמול שיקשק שההצעה הפלסטינית תתקבל. גם אם יש בכישלון הפלסטיני הישג כלשהו לנו, זה לא משהו שאפשר ללכת אתו למקומות יותר משמעותיים. מכל מקום, האם אנחנו לא צריכים ללמוד שמהלכים חד-צדדיים, כמו הבנייה בשטחים, לא מובילים לשום מקום טוב?
אפשר להמשיך לטעות
יש אפשרות שנפילת ההצעה הפלסטינית תשחק בבחירות הקרבות לידי הימין. אם העולם כבר לא כל כך נגדנו, אז אפשר גם בלי יוזמות מדיניות; וגם אפשר לבנות בשטחים בלי הכרה; כמובן שזו תהיה טעות, אבל ממתי אנחנו נרתעים מעשיית טעויות?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
