הישראלי הממוצע הוציא ב- 4 השנים האחרונות 3,183 שקל יותר על חינוך ו-600 שקל יותר על בריאות. כך, עולה מדו"ח חדש, שמפרסם היום מרכז מאקרו לכלכלה מדינית.
הדו"ח חושף עלייה בעשרות אחוזים בהוצאה לנפש בבריאות וחינוך ב-4 השנים האחרונות. לפי הדו"ח, ב-2015 ההוצאה הפרטית על חינוך צפויה לעלות בעוד 752 שקל והיא אינה צפויה לרדת בבריאות.
לפי הדו"ח, ההוצאה הפרטית לחינוך לתלמיד (בכל רמות החינוך) בשנה עלתה בין 2009-2013 ב-53% במונחים ריאליים וב-68% במונחים נומינליים וצפויה לעלות בעוד כ-8% במונחים ריאליים ובעוד כ-15% עד שנת 2015. כלומר ההוצאה הפרטית לחינוך עלתה בין 2009-2013 בכ- 3,183 שקל לתלמיד בשנה וצפויה לעלות בעוד 752 שקל עד שנת 2015, בניכוי השפעת מדד המחירים לצרכן.
עוד נחשף בדו"ח, כי חלקו של המגזר הממשלתי בהוצאה הלאומית לחינוך ירד בין השנים 2000-2013 ב-6.7%, דבר שהתבטא בגידול בחלקו בהוצאה של המגזר הפרטי באותו שיעור. חלק זה צפוי לגדול בעוד 1.5% עד שנת 2015.
נמוך מה-OECD
באשר להשוואה של ישראל למדינות ה-OECD, מראה הדו"ח שנכון לשנת 2011, חלקה של ההוצאה הממשלתית לחינוך בישראל נמוך בכ-9% מחלקה של ההוצאה הממשלתית לחינוך הממוצעת במדינות ה-OECD. שיעור ההוצאה הפרטית מכלל ההוצאה הלאומית לחינוך, בתחום החינוך העל תיכוני, גבוה בישראל בכ-20% מהממוצע במדינות ה-OECD.
עוד בעניין זה נכתב בדו"ח: ההוצאה לתלמיד ביחס לתמ"ג לנפש נמוכה בישראל מזו הממוצעת במדינות ה-OECD בשלב גני הילדים ב-8% (13% לעומת 21%), וב-7% בשלב החינוך העל-יסודי (19% לעומת 26%). בחישוב הוצאה לפי דולר, ההוצאה על תלמיד בחינוך הקדם יסודי היא 4,058 דולר לעומת 7,428 דולר בממוצע ה-OECD (כ-55% ביחס לממוצע הה-OECD), ההוצאה על תלמיד בחינוך היסודי היא 6,283 דולר לעומת 8,296 דולר בממוצע ה-OECD (כ-82% ביחס לממוצע הה-OECD), ההוצאה על תלמיד בחינוך העל יסודי היא 5,712 דולר לעומת 9,280 דולר בממוצע ה-OECD (כ-62% ביחס לממוצע הה-OECD).
הדו"ח מגלה כי ההוצאה הפרטית לבריאות לנפש בשנה עלתה בין 2009-2013 ב- 18% במונחים ריאליים וב- 30% במונחים נומינליים וצפויה לעלות בעוד. כלומר ההוצאה הפרטית לבריאות עלתה בין 2009-2013 בכ- 600 ₪ לנפש בשנה וצפויה להישאר ברמה דומה עד 2015 , בניכוי השפעת מדד המחירים לצרכן.
עוד חושף הדו"ח כי נכון לשנת 2013, שיעור המימון הפרטי לשירותי בריאות מסך ההוצאה הלאומית לבריאות גבוהה ב-5% משיעור המימון הציבורי, שיעור זה צפוי להישאר דומה עד 2015. שאר המימון מגיע ממס הבריאות (23.9%) ומתרומות מחו"ל (1.5%). בהתייחס ליחס בין מימון פרטי למימון ציבורי במערכת הבריאות, מצביע הדו"ח על כך שבארבע השנים האחרונות ישנה עלייה של כ-3.5% בשיעור המימון הפרטי לבריאות, לעומת ירידה של כ-2% בשיעור המימון הציבורי.
ד"ר רובי נתנזון, מנהל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית: "זוהי התוצאה הישירה של הורדת המיסוי והשחיקה בשירותים חברתיים שבאה בעקבותיה. זו פגיעה חמורה בעקרון האוניברסליות ומדינת הרווחה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
