משאירים את הנקודות כבר בקיבוץ גלויות

מדהים, אבל בכל פעם שהפועל ב"ש מגיעה למשחק מול מכבי ת"א בבלומפילד, השחקנים שלה עוברים לדום מתוח. תחושה שכבר שנים מלווה את מי שצופה במשחקים בין הקבוצות. בכל פעם שהמשחק חשוב, ב"ש לא יוצאת ממנו עם נקודות, בוודאי לא מנצחת. הפעם האחרונה שב"ש ניצחה את מכבי בבלומפילד הייתה לא ממש מזמן, באביב 2011, לא תגידו במאה שעברה, במכבי שיחקו מאור בוזגלו ודור מלול, היא הייתה 20 נקודות מהמקום הראשון. ועדיין, למרות האבולוציה המואצת מאז של שני המועדונים - הפער בין הקבוצות במשחקים בבלומפילד רק גדל: בארבעת המפגשים האחרונים ניצחה מכבי את ב"ש, כבשה 14 שערים, 3.5 שערים במשחק, וספגה רק אחד מגלינור פלט, בעונה שעברה, שער בלתי ניתן לעצירה.

המסקנה ברורה: למרות שב"ש רק נראית מקצועית טוב יותר מעונה לעונה - ומה שמפריד בינה לבין מכבי היום הוא שני משחקים שבהם מכבי ניצחה והיא סיימה בתיקו - הפער בינה לבין מכבי במעמד הלוחץ של משחק גדול, באווירה כמעט צהובה, בתחושה חורפית שמשווה למשחק גם תכונות אירופיות - הוא עצום.

בשלושת המשחקים האחרונים בבלומפילד כבשה מכבי שער ראשון עד לדקה החמישית. זה לא משנה אם היה מדובר באוסקר גרסיה או בפאולו סוזה על הקווים. בארבעת המשחקים האחרונים ספגה ב"ש שער שני לפחות עד למחצית. כלומר, בין הדקות ה-11 ל-27 היא כבר הייתה בפיגור עמוק. במשחק היחיד בו כבשה, זה של פלט - היא ספגה שער עם הירידה למחצית. פסיכולוגית, אי אפשר להתמודד על תואר עם מספרים כאלה.

העונה קיימה מכבי רק ארבעה משחקי בית בבלומפילד. בארבעת משחקי הבית האלה ניצחה מכבי וכבשה 13 שערים. אף לא אחד מהם נכבש ברבע השעה הראשונה! במחצית מהמשחקים האלה היא אפילו לא כבשה במחצית הראשונה. כלומר, כשמדובר בפאקו - אין מה למהר. זו נקודה שב"ש תצטרך להיתלות עליה: להימנע ככל שאפשר מספיגה במחצית הראשונה, גם אם המחיר יהיה להרדים את המשחק ולגרום לקהל להתקרר מעודף שעמום ומזג אוויר קיצוני.

מכבי לא הפסידה את 19 משחקי הבית האחרונים שלה בבלומפילד. היא בקושי סיימה בתיקו. האחרונה שניצחה אותה בבלומפילד במשחק חוץ הייתה בני יהודה. הקבוצה הלא תל-אביבית האחרונה שניצחה בבלומפילד את מכבי הייתה רמת השרון, השבוע לפני שלוש שנים. המסקנה: לא חייבים לנצח כדי לצאת מרוצים מבלומפילד. תיקו תהיה תוצאה מצוינת לב"ש.

בשורה רעה נוספת לב"ש היא העובדה שמכבי מנצחת בכל הרכב - ולראיה גמר גביע הטוטו. בניגוד לניצחון על מכבי חיפה בשבוע שעבר, בהרכב הערב (ב') יעלה בחור אחד בשם ערן זהבי. מצד שני, צריך להסתכל טוב-טוב על קלטת המשחק מול הפועל רעננה כדי להבחין בדרך שבה אפשר לעצור את זהבי: קווי האספקה אליו נותקו. זהבי חי מלקבל כדור, לתת אותו חזרה ולנוע לעומק. לא קיבל כדור ראשון, והוא יורד לחפש אותו במקומות שבהם הוא פחות מסוכן. שחקן שמייצר מספרים ונמצא רחוק מהשער, פחות אפקטיבי. זהבי בועט לשער יותר מכל שחקן אחר במגרש. אם מורידים את כמות הבעיטות שלו לשער, פוגעים משמעותית ביכולת ייצור השערים של מכבי.

מכיוון שמכבי לוקחת בדרך כלל שליטה במרכז המגרש, הרי שמבחינת ב"ש יהיה עדיף לחכות למכבי בשטח שלה, להשיג את הכדור ולנצל את המהירות והדיוק במסירות של בוזגלו, כדי לבצע מתפרצות יעילות, בוודאי מול הגנה איטית יחסית כמו של מכבי. לחץ על הכדור בשטח המגרש של מכבי, בהנחה שבן בסט ובן חיים פותחים, תהיה קטלנית עבור ב"ש, כי אלה שחקנים שחיים מקו הגנת יריב גבוה.

המפתחות של אלישע לוי, אם כן, יהיו כאלה: לעבור את רבע השעה הראשונה בשלום; לאזן את המשחק ולגמור מחצית עם סגירת קווי אספקה לזהבי; ומניעת מתפרצות. ככל שב"ש תעקר את המשחק, היא לגמרי בתמונה. אם היא תגיע היום להעביר מופע תרבותי של בידור ושירה, היא תקבל בראש. איך אמר פאקו על גמר גביע הטוטו? "בגביע צריך לשחק על תוצאה". המשחק היום הוא גמר גביע לכל דבר.