"הפקידים והפוליטיקאים שבאים עם רעיונות פופוליסטיים צריכים לדעת שיש שניים לטנגו - אף משקיע בינלאומי לא ישים גרוש בנפט וגז כל עוד יש חוסר ודאות בענף", כך טוען אדי קוקירמן, יו"ר קוקירמן בית השקעות ומנהל שותף בקרנות קטליסט. בראיון ל"גלובס", קוקירמן מותח ביקורת על החלטת הממונה על ההגבלים דיוויד גילה לבטל את הסכם הפשרה עם דלק ונובל ולהכריז הסדר כובל על העסקה לרכישת השליטה ברישיונות שבהם התגלה מאגר הגז לוויתן. "אנחנו מקפיאים את הצמיחה של מדינת ישראל להרבה שנים קדימה בגלל ההחלטה האומללה הזאת".
- לא הגזמת קצת?
"נובל הודיעה על הקפאת השקעות, שיכלו לתרום 2% לצמיחה של המשק, כלומר כמעט הכפלת התמ"ג, ולגביית מסים בהיקף עצום - הכול מוקפא".
קוקירמן אומר כי גייס עד היום השקעות בהיקף של 5 מיליארד דולר בחברות ישראליות, ומתוכם כ-300 מיליון דרך קטליסט. "ההשקעות שלנו הן בחברות בשלות והתפקיד שלנו להציג את ישראל למשקיעים. אני כל הזמן ברוד-שואו".
- וכיצד מגיבים משקיעים זרים?
"הפרשה הזאת גוררת תגובות משמעותיות בעיקר בקרב משקיעים שמכירים את ישראל. יש גם כך המון אתגרים שקשורים בהשקעה כאן: הסביבה הגיאו-פוליטית, הסביבה הפוליטית, המצב המלחמתי, הזדמנויות שצצות במקומות אחרים ועכשיו על גבי כל זה מגיע הסיכון של הרגולציה. היום אנחנו לא מנסים בכלל לגייס באירופה, אבל דיברתי בשבוע שעבר עם משקיעים סינים שאנחנו מנסים למשוך לישראל להשקעה בנפט וגז. אם אתה רוצה למשוך אותם לישראל, חוסר ודאות זה הדבר שהכי שנוא על המשקיעים. הדבר הכי גרוע שיכול לקרות למשקיע זר זה שהוא לא יידע מה יקרה מחר. יהיה שלטון חדש? יהיה פקיד שירצה להיות פופולרי ויחליט להגביל את הרווח לפי שלושה או פי ארבעה מההשקעה?"
- אם תשובה ונובל ימכרו מחר את זכויותיהם בלוויתן, מי לא ירצה לרכוש את מאגר הגז הענקי הזה?
"או.קיי, מאגר לוויתן הוא תגלית אדירה, אבל למה וודסייד ירדה מהעסקה? גם אם יש הזדמנות אדירה, אי-אפשר לחשב את כדאיות ההשקעה אם המטרות משתנות תוך כדי תנועה. במצב של חוסר ודאות האפשרות היחידה לקבוע ערך לעסקה היא על בסיס תרחיש ה-Worst Case. במקרה של לוויתן, מה יהיה השווי שלו אם מחר יטילו פיקוח שיגביל את התשואה על ההון ל-5% או ל-10%?"
- בכל פעם שמשנים כאן רגולציה לטובת הציבור אנחנו שומעים איומים שמשקיעים זרים לא יבואו יותר, אבל הם באים.
"נכון שהממשלה עדיין לא מתערבת בהיי-טק, אבל בכל מקום שיש מעורבות של הרגולטור - בבנקים, בתחבורה, באנרגיה - ברגע שזה בידיים של הפקידים, יש הרס שיטתי של הנכסים הכי מרכזיים שיש למדינת ישראל. בתשתיות אתה רואה שפרויקטים כמו הרכבת הקלה לא מתקדמים כבר 15 שנה. כל אחד מושך לכיוון שלו ומקלקל את האינטרס הלאומי. ביטלו את הזיכיון לחברה הבינ"ל שזכתה במכרז להקמת הרכבת בת"א ומאז הפרויקט תקוע. התשתיות בתחבורה הציבורית שלנו מפגרות יחסית לכל מדינות ה-OECD. תסביר לי איך יכול להיות שכמעט כל הבנקים כאן למכירה ואף אחד לא רוצה לקנות אותם? אפילו מועמדים לרכישה אין. בזמנו הבאתי קבוצה שהייתה מורכבת מפרנק לואי, הלורד ג'ייקוב רוטשילד, מורט צוקרמן ואבי שרצו לרכוש את בנק לאומי ולהפוך אותו לבנק היהודי מספר אחת בעולם, היורש של בנק ספרא ובנק לאזאר. פקיד אוצר בשם ירון זליכה הכריז שזו השחיתות הכי גדולה במדינת ישראל כי הבן של אולמרט עבד במשרד עורך דין שכביכול נתן שירות לקבוצה הזאת. מבקר המדינה קפץ על זה, המשטרה שלחה שוטרים שלא מבינים כלום בפיננסים לברזיל ולאוסטרליה לחקור את האנשים האלה - ובסוף הם ירדו מהעסקה. ועובדה: עד היום אף אחד לא קנה את בנק ל אומי. אין לך בעל בית וההנהלה עושה מה שהיא רוצה".
"בענף הנפט והגז יש לישראל בסך הכול משקיע בינ"ל רציני אחד - נובל אנרג'י שהשקיעו למרות שהם לא יהודים. אין לי עסקים עם נובל ועם תשובה ואין לי מניות בנובל, אבל אותו משקיע היה לו מזל וזכה באחת התגליות הכי גדולות בעולם, ומה הוא מקבל? מגבלות על ייצוא במשק שהביקוש שלו מאוד מוגבל, הוא מקבל שינוי בשיטת המיסוי ועכשיו הקש ששובר את גב הגמל. זה בדיוק אותו סיפור, כי גם כאן יש לך פקידים שרוצים להיות פופולריים. מי ישלם את מחיר ההתבזות של ישראל מול המשקיעים הבינ"ל? הציבור ישלם את זה.
"הפקיד שפוצץ את עסקת לאומי כשזרק את הפצצה קיבל את הפופולריות שלו בתקשורת. את הנזק שהוא גרם, אף אחד לא סופר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.