הטרנד החם בהון סיכון העולמי ובישראל: השקעות אימפקט

ישראל, שהוכתרה מזמן ל"סטארט-אפ ניישן", נחשבת לאומה שנרתמת לעזרת החלשים בעתות מצוקה. הטרנד החדש בעולם ההון סיכון המקומי הוא לשלב בין רוח היזמות לבין תרומה לקהילה. הפורמט הזה, שזוכה לעדנה משמעותית בחו"ל ומתחיל לחלחל בהדרגה לארץ הקודש, נקרא השקעות אימפקט. החברות ממשיכות לשים דגש על שורת הרווח ולחלום על אקזיט, אבל מנסות במקביל להפוך את העולם למקום טוב יותר.

אחת השחקניות שפעילות בז'אנר הזה היא Tech For Good, שהוקמה לפני כחצי שנה כדי לעודד מיזמים טכנולוגים שמקדמים תועלת חברתית. בימים אלה משיקה החברה, בשיתוף עם TLV Hub, מרחב עבודה תל-אביבי שגם הוא מקדם מיזמים כאלה - אקסלרטור ייעודי לסטארט-אפים חברתיים העונה לשם ראלי Rally. המייסדים של המיזם הם לארי אקרמן, לשעבר סמנכ"ל כספים בפלאפון, והיזם ניר שמעוני אשר חברו אל ההאב בתקווה ששיתוף הפעולה יניב הצלחה משמעותית יותר. כ-80 מיזמים ביקשו להשתתף באקסלרטור במשך שלושה חודשים ומתוכם ייבחרו בקרוב 15.

"הרעיון שלנו בהאב, שפועל כבר שבע שנים, היה לייצר מקום ליזמים המתמודדים בתחום שנתפס לא מאוד פופולרי", מסבירה עומרי בורל, שותפה ב-HUB TLV, "כשהמתחם נפתח, מושגים כמו 'סושיאל-טק' לא היו קיימים, ובכלל הייתה תפיסה שגויה שזה כיוון שאין בו כסף".

בורל, יחד עם ויקי בר חברות בהנהלת ההאב התל-אביבי, ושותפות בחברת מינגה (שההאב פועל תחתיה) לקידום עסקים חברתיים. בורל ובר מסבירות כי ההאב פעל בהצלחה, אבל לא תמיד הצליח למשוך אליו מיזמים שיהיו גם טכנולוגים וגם חברתיים. ולכן, השינוי בעולם, ובעיקר המפגש עם אקרמן ושמעוני מאפשרים לעשות זאת בצורה טובה יותר.

"ניר ואני מגיעים מהעולם הזה", אומר אקרמן, "אנחנו מביאים איתנו את הצד העסקי. יחד עם ההאב, שיש לו ניסיון עם מיזמים והוא ארגון קיים, יצרנו מכפיל כוח שעזר לנו לגייס נותני חסות ומנטורים בעלי ערך מוסף".

- אין כאן ניסיון להציג משהו כחברתי, כאשר בסופו של דבר האינטרס הוא כלכלי?

"אחת הבעיות היא שהמיזמים לפעמים לא מצליחים להתעורר כי אין משקיעים שמתעניינים בזה", מצר אקרמן, "זה לא מספיק סקסי. לכן היו בעבר רעיונות מקסימים שלא הצליחו לעבור את שלב המיון. עכשיו חשוב לייצר מודעות לכך שזה ראוי".

בורל: "זה יכול להיות פתרון מקסים אבל גם פתרון עצלן. הפן החברתי שאנחנו כל כך גאים בו לא מתבטא בתחום אלא בקריטריונים שמגדירים אותו. התנאי הוא שיהיה במודל העסקי עצמו אלמנט של עשייה חברתית או סביבתית".

בריאות ותזונה, אוריינות פיננסית

כדי למקד את הנושאים, הראלי פותח את שעריו למיזמים שפעילים באחד מהתחומים הבאים: בריאות ותזונה, מיזמים שמיועדים לבני הגיל השלישי והרביעי וכן אוריינות פיננסית - מציאת פתרונות צרכנות נבונה, וצמצום פערים דיגיטליים.

אקרמן: "אנחנו מחפשים שורה תחתונה שתראה לנו שיש כאן גם עסק וגם תוצאות חברתיות מוכחות".

בורל: "קחי לדוגמה את ה'בריזומטר', סטארט-אפ שאוסף מידע לגבי זיהום אוויר. מדובר במיזם עסקי-חברתי של מהנדסי סביבה מהטכניון, ששאבו מידע מהאינטרנט אודות זיהום אויר. הם צמחו אצלנו. הם גם אוספים מידע אודות המשתמשים כמו שוויז עושה, ומפעילים קריטריונים שמגבילים את הדאטה. הם עובדים עם איגוד חולי האסתמה, ויש להם שיתופי פעולה עם רשויות. הם אסרו על עצמם למכור את המידע לארגונים עסקיים, אלא רק לעמותות".

אקרמן: "דוגמה נוספת למיזם חברתי היא ויטליטיקס - חברה שפיתחה פלטפורמה לשיפור איכות החיים של אוכלוסייה מבוגרת. הרי איכות החיים בסביבה הטבעית של הזקן גבוהה יותר. הם פיתחו מודל בו קרובי משפחה מקבלים מידע, ובמקביל מופעלים בסביבה הקרובה מתנדבים שיכולים להגיע לבית הזקן ולסייע לו. אגב, המטרה של כל המודלים האלה היא שתהיה להם ישימות גלובלית ושהם יתאימו לא רק לישראל".

- חייבת להיות שורת רווח?

"בהחלט כן", מדגיש אקרמן, "אנחנו ממוקדים בעסקים שהם חברתיים. יש מקומות שמתמקדים בפילנתרופיה, אבל זה לא העניין שלנו כאן. ההנחה היא שחייב להיות צורך, ולכן הם חייבים להיות כלכליים. בארה"ב זה כבר מקובל שזה יהיה חלק מהפורטפוליו של המשקיע".

בורל: "הכול נובע מכך שהמגזר השלישי רק גדל, ואיתו גם הפערים החברתיים במערב. מתוך התסכול עולה תפיסה שאם עסקים באמת כל כך יעילים - בואו נעזר בהם. כמי שבאה מהעולם החברתי של מינגה וההאב, ומזה שש שנים עוסקת בעולם העסקים החברתיים והעמותות, ולאו דווקא בצד העסקי, כבר ראיתי דברים נופלים כי לא היו להם משאבים".

"לא ראינו טיפת ציניות"

- אמרתם שזה חלק מהפורטפוליו של משקיע בארה"ב. אולי גם זה רק כי זה נראה טוב?

בורל: "זה לא רק זה. אנשים כבר מפנימים שזה העולם שהילדים שלהם גדלים בו. זה אולי לא אקזיט ענק, אבל זה גם טוב. יש בבריטניה אקזיטים מאוד יפים לתחום החברתי. זה אולי לא לוקח 4 שנים, אלא 8, ואולי לא באותם המכפילים, אבל זה קורה".

אקרמן: "פגשנו בעלי הון בישראל, ולא ראינו טיפת ציניות. הם יודעים שזה לטובת הילדים. אני מדבר על בעלים של החברות הגדולות במשק. חשוב להדגיש שישראל היא מעצמה עם DNA יזמי, אלא שעד עכשיו לא תמיד הפנו את זה לתעשייה טכנולוגית עם אימפקט חברתית. אנחנו מנסים לכוון את זה לשם. הרי הטכנולוגיה משטיחה את העולם. למשל וויז הישראלית עשתה את זה".

- יש לכם קריטריונים מה צריך להיות בסטארט-אפ כזה?

אקרמן: "כן, למשל שיש שם חדשנות, משנה סדורה של עשייה חברתית, חשיבה מחוץ לקופסה וכמובן תוכנית עסקית".

בורל: "הדור הצעיר אליו אני שייכת מוכן לעבוד קשה, אבל חשוב לנו לדעת שיש משמעות ולא רק לקחת כסף ולנסוע להוואי. זו הזדמנות שאפשר לעשות משהו שמפרנס אותך, אבל גם אשכרה משנה את העולם".

"במקום לעשות קנדי קראש, אפשר לעשות משהו מועיל"

חממת Terralab היא חממת האימפקט הראשונה בישראל: "אנחנו לא מתעסקים בדברים נחמדים שלא משנים באופן ניכר את הסביבה"

חממת Terralab מיקנעם מכתירה את עצמה בתואר החממה הראשונה בישראל להשקעות "אימפקט". היא הוקמה על ידי הפיזיקאי ד"ר אסטורה מודנה והכימאי ד"ר הרולד וינר, ומבקשת להביא לישראל השקעות בעלות אופי שונה, אשר מבוסס על ההגדרות של ארגון ה-GIIN (global impact investing network) הבינלאומי.

ברק גולדשטיין, מנהל החממה, מסביר: "התחום עדיין נמצא בחיתולים. זה קורה יותר ויותר, אבל בפועל משקיעי אימפקט התעצמו רק בשנתיים האחרונות, כי סופסוף כולם למדו להתמקד ולחפש את אותו הדבר. בהשקעות אימפקט, לקוח הקצה הוא לא את או אני, אלא המשאבים של כולנו. העיקרון הוא שההשקעה תהיה במשהו שישפיע על החברה. מה שקורה לאחרונה, הוא שגם קרנות שמשקיעות בדרך כלל במדיה, ובפיננסים - תחומים שקשה יותר לראות מה האימפקט שלהם על הסביבה - מתחילות לחפש שם מודלים כלכליים שונים מהמקובל. אפשר כבר לראות מה קורה במודלים שאנחנו מכירים, אלה שמסירים מתווכים, בחברות כמו FEEX, RAK, גט טקסי ואובר".

- מי שמסיר את המתווכים פוגע בדרך כלל במקומות עבודה קיימים.

"יכול להיות שיש בעיה, אבל יש כללים ומדדים ואפשר לבדוק את זה. אולי המודל החדש מייצר מקומות עבודה חדשים? כשמדברים על השקעות אימפקט מסתכלים ובודקים את התוצאה של השירות או של המוצר שאנחנו משקיעים בו. גם ממשלות עושות את זה. לפני כמה זמן ממשלת ישראל בחנה מודל בבתי סוהר בארה"ב. ראו שעבודה שיקומית מוצלחת, תרמה לפריון במשק וגם הכשירה את האסיר ודאגה לו למקום עבודה אחרי השחרור. אפשר ממש למדוד ולחשב את ההחזר של זה - את ה-ROI - משם התפתח האימפקט.

מודנה: "אנחנו לוקחים את הטכנולוגיה ועושים בה שימוש חיובי. אחת הדוגמאות לכך היא פבוס אנרגיה, חברה שחוסכת 50%-75% מהעלויות של חימום ומיזוג אויר במלונות וכך מאפשרת לחסוך גם בזיהום".

לוין: "מוצר כזה הוא 'win win'. הרצון שלנו הוא לעסוק בפיתוח טכנולוגיות חדשות שישפיעו על החיים של אנשים, לא משנה היכן הם נמצאים. העיקרון הוא שאפשר לבצע 'אימפקט' בכל מדינה בעולם. במקום לעשות קנדי קראש... אפשר לעשות משהו מועיל. אנחנו לא מתעסקים בדברים נחמדים שלא משנים באופן ניכר את הסביבה. אנחנו מעדיפים להתמקד באנרגיה, במים, במזון - לעשות הרבה יותר עם הרבה פחות. כל חברה אצלנו עושה שינוי דרסטי בעולם".

- זה תמיד כלכלי?

"אם זה לא יהיה כלכלי לא נשקיע בזה. אנחנו מתכוונים לשינוי ממשי במודלים. למשל שינוי מודל בנקאי בו קיימת פלטפורמה שחוסכת את התיווך ואת הריביות האפסיות. אפשר לייצר מערכת יעילה יותר, עם שירות טוב יותר, ושעדיין כל הצדדים ייהנו".

גולדשטיין: "זה מעניין. אפשר לשים לב שבאפריקה ובדרום אמריקה הרבה פעמים המערכת הבנקאית לא צמחה בצורה אורגנית. שם למשל, כל עולם ה'מובייל פיימנט' הוא מהמובילים בעולם. יש שם פוטנציאל טוב לזה".

מודנה: "זה קרה גם במעבר שלהם למובייל. הם קפצו דור ודילגו מהר על הטלפון הקווי. אחד הדברים שאנחנו מסתכלים עליהם זה להעביר, בעולם שאנחנו מכירים, יותר כוח לצרכנים. ליצור מערכת פתוחה בתחומים שהם קשים להבנה - כמו למשל רכב. אנחנו בתהליכי השקעה בשתי חברות כאלה".

וינר: "יש היום הרבה מערכות מורכבות שנהנו מכשל שוק שגרם להן להצליח לגזור קופון. דוגמה לשינוי שוק מוצלח היא וויז, ששינתה לחלוטין את האופן שבו אנחנו נוהגים. בזכותה אנחנו לא רק חוסכים בדלק שלנו אלא גם עומדים בפחות בפקקים, מה שמפחית פליטות וזיהום אוויר".

גודלשטיין: "יש דוגמאות שונות לתועלת החברתית. יש לנו השקעה בחברה בשם Kytera שמאפשרת לזקנים להזדקן בביטחון בביתם. היא מנטרת את דפוסי ההתנהגות של הזקן באמצעות צמיד אלקטרוני. הם מפתחים אלגוריתמיקה שעוקבת אחרי הרוטינה של המבוגר. נכון, בשחל ובנטלי יש כפתור מצוקה, אבל מתברר שברוב המקרים הזקן לא לוחץ על הכפתור. הטכנולוגיה הזו מאפשרת לפתור את זה".

- כמעט כל חברה שהצליחה יכולה להיבחן ככה. נשמע כאילו קל יותר לחשוב על איזה חברות הן לא אימפקט.

וינר: "עדיין, יש לנו את השיטות שלנו לקבוע מה באמת עונה על ההגדרה ומה לא".