כתשעה חודשים לאחר שוועדת גולדשמידט לבחינת אופן מתן הלוואות פרטיות על ידי גופים מוסדיים פרסמה את המלצותיה, אגף שוק ההון באוצר מוציא עתה את טיוטת החוזר שמסדירה חלקים עיקריים מהן.
בין היתר מגדירה הטיוטה את הצורך במינוי ועדת אשראי פנימית, והרחבת תפקידי בקרת ההשקעות ביחס למתן הלוואה פרטית. נוסף על כך, האוצר מסדיר בה את התנאים להשתתפות גופים מוסדיים בעסקאות אשראי באמצעות קונסורציום וסינדיקציה.
מנתוני בנק ישראל עולה, כי אם לפני ארבע שנים בלבד היקף ההלוואות הפרטיות עמד על 17 מיליארד שקל, הרי שנכון לסוף ספטמבר מספר זה כבר מגיע ל-48 מיליארד שקל. על רקע הצמיחה האדירה בתחום, בתחילת 2013 הקים משרד האוצר את ועדת גולדשמידט, שתפקידה היה לבחון ולשפר את תחום האשראי הפרטי שמעניקים הגופים המוסדיים, ובאפריל האחרון פורסמו המלצותיה הסופיות.
על פי הטיוטה מהיום, החל ממארס 2015, גוף מוסדי יהיה רשאי להשתתף בקונסורציום שלפחות שליש מהיקפו ממומן על ידי תאגידים ישראליים, רק לאחר שיקבל גילוי בכתב ממארגן העסקה על כל חשש ממשי לניגוד עניינים מהותי, כמו גם פירוט על העמלות והתשלומים שמקבל המארגן מהעסקה.
נוסף על כך, על המוסדי לקבל פירוט על הפערים בתנאי העסקה בין המארגן לבין שאר המלווים (למשל, סוג האשראי, דרגת העדיפות, הבטוחות והמח"מ), והאם ההלוואה מסייעת בפירעון הלוואה או לשיפור יכולת ההחזר של הלווה כלפי המארגן.
גוף מוסדי ישתתף בקונסורציום רק אם מארגן ההלוואה יישאר עם לפחות 10% משווי ההלוואה, שהסיכון בהם לא מגודר. עם זאת, בהתאם להמלצות גולדשמידט, מארגן ההלוואה יורשה לרדת מהחזקה של 10% מההלוואה ו/או לגדר את סיכון האשראי של העסקה לאחר פירעון של שליש מקרן ההלוואה. נזכיר, כי בדוח הביניים של ועדת גולדשמידט נקבע שמארגן קונסורציום יחזיק בכל עת לפחות 15% מהעסקה.
למוסדיים תינתן תקופה של לפחות 21 ימי עסקים לבחינת העסקה והמידע לגביה, הגם ש"בנסיבות מיוחדות" יותר להם לחרוג מהנחיה זו. בנוסף, לפי טיוטת החוזר על הגופים המוסדיים לקבוע דרישות מינימום לעסקאות קונסורציום, בהתייחס לסוגי עסקאות וסוגי לווים, ובכלל זה גם דרישות מינימום ממארגן הקונסורציום. ההוראות האמורות יחולו גם על עסקאות קונסורציום בשוק המשני, אלא אם הגוף המוסדי קונה את ההלוואה ואת התפעול שלה.
התייחסות לחברות אחרי הסדר חוב
הטיוטה מתייחסת בין היתר גם להסדרי החוב, וקובעת כי יידרש אישור מראש של ועדת ההשקעות למתן הלוואה מותאמת פרטית בהיקף של מעל ל-50 מיליון שקל על ידי גוף מוסדי ל"תאגיד, בעל השליטה בו או תאגיד אחר הנשלט על-ידיו", שהיו מעורבים בשבע השנים שקדמו למתן האשראי בפשיטת רגל אישית, פירוק שלא מרצון, הסדר נושים והליכי חדלות פירעון אחרים בארץ ובחו"ל, ועוד.
סוגייה נוספת שהפכה למשמעותית בעקבות הסדרי החוב, נוגעת לאפשרות שהמוסדי יחזיק באמצעי שליטה בשיעור העולה על המגבלה הקיימת של 20% מחברה. גוף מוסדי יורשה להחזיק מעל ל-20% במניות חברה כתוצאה מהסדר חוב, כל עוד מניות אלה יועברו לידי נאמן ולא ייחשבו כמניות בעלות זכות הצבעה. הגוף המוסדי יידרש למכור את המניות העודפות תוך תקופה שתקבע הממונה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
