בכיר בצה"ל: "חוצפה" ישראלית מול הצעת רכש אמריקאית

באמצע 2013 הודיע משרד ההגנה האמריקאי, שממשל אובמה מוכן למכור לישראל עד שישה מטוסי 22-V, שממריאים ונוחתים אנכית, אך משייטים באוויר כמטוסים לכל דבר, ומשמשים בעיקר להטסת כוחות קומנדו. שר הביטחון, משה יעלון, טס במטוס ויצא ממנו מלא התפעלות. "זה כלי טיס מרשים מאוד, שיקנה יכולת ייעודית לזרועו הארוכה של צה"ל", אמר השר ביוני 2013.

המטוסים נכללו בחבילה אמריקאית של ציוד צבאי בשווי כ-10 מיליארד דולר שנועדה להגדיל משמעותית את הייתרון האיכותי הצבאי של ישראל. פרטי הרכש נכללו במכתב הצעה (letter of offer, או LOA), שפירט תנאים נדיבים ביותר לעסקה המוצעת, לרבות הנחה של כמעט 50% ממחיר המדף של המטוסים, כ-1.3 מיליארד דולר, מועדי מסירה מזורזים, וכן דחיית תשלומים באמצעות הלוואות בריבית נמוכה, שנסמכו על הסיוע הצבאי השנתי העתידי שתקבל ישראל מארה"ב. תאריך הפקיעה של מכתב ההצעה היה 10 בדצמבר 2014.

ואולם, באוקטובר 2014 החליט יעלון לבטל את הרכישה המתוכננת של מטוסי 22-V, למרות תמיכתו הנלהבת בעסקה שנה קודם לכן, בגלל אילוצים תקציביים ושיקולים מבצעיים שנבעו מלקחי מבצע "צוק איתן". ההחלטה על ביטול העסקה התקבלה למרות התנגדות נמרצת של חיל האוויר ולמרות חשש מתגובות נזעמות של וושינגטון (שלא התממשו, לפחות לא ברמה הפומבית).

עתה מגלה "דיפנס ניוז", כי ישראל עשתה תפנית נוספת. היא לא חתמה בזמנה על מכתב ההצעה של הפנטגון, אך עכשיו היא מבקשת מממשל אובמה להשאיר על כנם את התנאים הנדיבים של רכש המטוסים במסמך, שפקע, כאמור, לפני כחודש. זאת, עד שישראל תשלים תהליך של הערכה מחדש של קדימויות הרכש הצבאי שלה, תהליך שהחל בעקבות "צוק איתן".

על פי דיווח של ברברה אופל-רום, כתבת "דיפנס ניוז" בישראל, אמרו גורמים ישראליים רשמיים רבים שהם מעריכים את ההצעה האמריקאית יוצאת הדופן בנדיבותה ואת התמיכה האישית בעסקה של שר ההגנה האמריקאי, צ'אק הייגל, ושל קצינים בכירים בחילות הים והנחתים של צבא ארה"ב.

ואולם גורמים ישראליים רבים גם הגדירו כ"חוצפה" את העובדה שישראל חזרה בה מהסכמתה לעסקת הרכש, עסקה ששר הביטחון לשעבר, אהוד ברק, והשר שבא בעקבותיו, יעלון, הגדירו כמהלך חיוני שיבטיח את העליונות הצבאית האיכותית של ישראל.

"שני שרי ביטחון, זה אחר זה, עמלו נמרצות כדי לשכנע (את האמריקאים) שהרכש הזה הוא רכיב חיוני בהבטחת העליונות האיכותית של ישראל", אמר קצין בכיר בצה"ל (במיל.). הוא רמז לסעיף בחוק שקיבל הקונגרס ושמחייב את הפנטגון לספק לישראל את "האמצעים שנחוצים לה" כדי לקיים את עליונותה האיכותית על כל שילוב אפשרי של אויבים אזוריים.

"האמריקאים התייחסו לצרכים שלנו בטווח הארוך ברצינות רבה יותר מכפי שאנו התייחסנו לצרכים אלה", אמר הקצין הבכיר. "החוצפה שמגולמת באפיזודה הזו פוגעת באמינות שלנו בוושינגטון".

נכון ל-2 בינואר, הפנטגון טרם הגיב על בקשת משרד הביטחון, שהוגשה לו בכתב, להשאיר על כנם את התנאים הנדיבים במכתב ההצעה האמריקאי.

ההערכה מחדש של קדימויות הרכש הצבאי של ישראל גרמה גם לכך שוועדת השרים להצטיידות החליטה לרכוש 14 מטוסי אף 35, עם אופציה לרכוש עוד 17 מטוסים כאלה עד 2017, במקום לחתום מייד על רכישת 31 מטוסים נוספים, כפי שתוכנן תחילה. (ישראל כבר חתמה על חוזה לרכישת 19 מפציצים חמקניים, בעלות של 2.75 מיליארד דולר, ושני המטוסים הראשונים מתכננים להימסר לחיל-האוויר בסוף 2016).

במקביל, מנהל עתה משרד הביטחון מו"מ עם ג'נרל דיינאמיקס לנד סיסטמס כדי להאט את קצב הייצור של נגמ"שי "נמר" בלי לפתוח את החוזה עם החברה האמריקאית ולהסתכן בקנסות על הפרות תנאי החוזה. (ג'נרל דיינאמיקס מייצרת את ה"נמר" - נגזר מטנק "מרכבה" - על פי חוזה עם משרד הביטחון). מקורות בתל-אביב אמרו ל'דיפנס ניוז", שישראל עדיין מתכננת מלאי של 500 "נמרים", וכמה מאות מאלה ייוצרו במפעל של ג'נרל דיינאמיקס בסטרלינג הייטס, במדינת מישיגן, אך ישראל שואפת להקטין את קצב היצור המוסכם - 60 "נמרים" בשנה.

על רקע הקשיים התקציביים בישראל והאיומים שהולכים וגוברים בזירה האזורית, אמר גורם ממשלתי ישראלי לשבועון האמריקאי: "אנו מתמודדים עם דילמה בסיסית: האם אנו מחזקים את הזרוע הארוכה שלנו (עם מטוסי 35-F ו-22-V) או משקיעים בנגמ"שים כבדים יותר ומערכות מגננה פעילות שאנו צריכים לקראת הסיבוב הבא בעזה או בלבנון. אנו זקוקים גם לאלה וגם לאלה, ואנו זקוקים להם עכשיו".