"אין לתאר את החרמנות של לני ושלי כשאנו בוחנים יינות ואוכל; נתניהו עושה הכל כדי לחסל את גן העדן כאן"

שירה פרבר, שהצהירה בעבר שיש סיכוי אפסי שתתחתן שוב כי היא "לא אוהבת לחזור על טעויות פעמיים", עומדת כעת על סף חופתה השנייה, הפעם עם לני רקנאטי, 61, גרוש פלוס שלושה ילדים בוגרים, מבעלי יקבי רקנאטי ודור שלישי למשפחת אצולה ועסקים ישראלית מהמפורסמות בישראל. החתונה תתקיים בקרוב, לא בישראל, וללא הרבנות. פרבר ורקנאטי שומרים את כל הפרטים בסודיות, אפילו מחבריהם.

"מכיוון שהיו ידיעות בלי סוף בדבר חתונתנו, וכולן שקריות, החלטנו שלא נתחתן בארץ ולא נספר, אלא רק אחרי. אני יכולה רק להגיד בוודאות שהרבנות לא תהיה מעורבת. גם בפעם הראשונה שלי לא היה רב. כל עוד המדינה שלנו היא לא מדינה דמוקרטית, שלא עושה הפרדה בין דת ומדינה, לא אתן להם לא לחתן אותי ולא לקבור אותי".

 שירה פרבר / צילום: אסנת רום

- למה בכלל להתחתן, אחרי שהצהרת שלא תחזרי על אותה טעות?

"לא האמנתי שזה יקרה. די ויתרתי על עניין הזוגיות, אמרתי 'זה לא קריטי'. נוכחות של אהבה זה לא משהו שתמיד ממלא אותך, ואני לא בן אדם זוגי במהותי. אני יודעת את זה על עצמי. הרבה פעמים היעדר האהבה בחיי גם הזין את היצירה שלי. את לא יכולה לשבת על פסגת האולימפוס, לאכול קרם ברולה ולכתוב על מכמונות לבך, זה לא עובד. מאז הגירושים הייתה לי זוגיות כזו או אחרת, והיו לי גם שתי מערכות יחסים רציניות, אבל כשזה הגיע לשלב 'יחסינו לאן' ולשלב של לגור ביחד, התקפלתי".

הפעם הראשונה שפגשה ברקנאטי הייתה בדיוק כשעלתה עם הצגה לפני ארבע שנים. הם נפגשו באירוע של חברים משותפים ונוצרה שיחה ("לני טוען שפטפטנו ארוכות ויותר מזה, אבל אני לא זוכרת כלום"). עברו עוד שנתיים, לני פנה אל החברים המשותפים וביקש לפגוש אותה. זה היה יום שישי אחר הצהריים, והוא התקשר.

"לא ממש זכרתי אותו, אבל הסכמתי, אמרתי לו 'בוא נלך לשתות קפה עכשיו, ואז נתפזר לארוחות שישי'. ישבנו בבית הקפה ופתאום אנחנו קולטים שכל הכיסאות מורמים והמלצרים עומדים בצד, מסתכלים עלינו במבטים נואשים. לארוחת שישי אצל אמא שלי כבר לא הגעתי. ככה זה היה במשך כל החודש הראשון. כל פעם המפגש נגמר בכיסאות מורמים ובמלצרים מיואשים".

- מה מחבר ביניכם?

"הסקרנות. הסקרנות שלו נורא גדולה. שנינו אוהבים את הים ושנינו אוהבים לשתות. החרמנות שלנו כשאנחנו בוחנים תפריט יינות ואוכל זה משהו שאי אפשר לתאר. אני, בדירתי הצנועה, החזקתי שנים מקרר יין גדול ותמיד חזרתי מחו"ל עם יינות מיוחדים".

- ולני איש ים. כבר שנים מטייל ברחבי העולם על יאכטה.

"נכון, ושנינו צוללים ואני גם שוחה. כל בוקר שני קילומטר בגורדון או בים. יש לי קבוצת שחייה שמורכבת מחבורת גברים ואנוכי, ואיתם אני נכנסת לים. כשאני מתרחקת מהם מספיק, אני מורידה את החלק העליון. אני לא אוהבת פסי שיזוף".

- מה עוד מחבר אתכם?

"האהבה למדינה הזו. שנינו כואבים את אובדן המדינה. יש לנו ראש ממשלה סכסכן שמסכסך בינינו לבין עצמנו, בינינו לבין הפלסטינים ובינינו לבין שאר העולם. אנחנו חיים בגן עדן, במקום נפלא שאפשר לרדת בו כל יום לים, עם טבע פנטסטי והכול, והאיש שבראשו עושה הכול כדי שלא תהיה כאן מדינה. כשאני אומרת שקורה כאן אסון גדול, אני מדברת בשם שנינו. ביבי יגמור את גן העדן הזה ושנינו כואבים את זה. הכול היה יכול להיות אחרת, אבל כשהקיצונים שולטים בשני הצדדים, זה מצב אפוקליפטי".

- יש ביניכם הפרש של 15 שנה. זה מורגש?

"לא, בדרך כלל לא. היה לי גם בן זוג שצעיר ממני בעשור, והאמת היא שהוא היה הרבה יותר מבוגר ממני. גיל זה לא אינדיקציה. לני הוא פרטנר מצוין שיודע לאזן אותי, הוא יותר רגוע ממני. הוא אדם מאוד זוגי ואני לא קלה. אני דורשת אותנטיות כל הזמן, ויש לי עדיין את המקום של הלבד שמאוד חשוב לי. אבל אנחנו גרים יחד כבר שנה וזה נפלא".

- זוגיות שנייה, על אילו טעויות כבר לא חוזרים?

"הבנתי שצריך למצוא בן אדם שאתה מכבד ושיהיו לכם אותן אמות מוסר. הוא יכול להיות שונה ממך, אבל הערכים צריכים להיות שווים לשלך. זה דבר שלא ידעתי, תמיד נמשכתי לאנשים שגיליתי שערכי המוסר שלהם שונים משלי. זה קרה לי כמה פעמים וזו תמיד הייתה אכזבה גדולה. הבנתי שיש דבר כזה להתאהב ליום-יומיים או לשבוע, אבל שזוגיות ואהבה זה משהו יותר גדול מזה".

 שירה פרבר / צילום: אסנת רום

"נישואים כושלים זה לכל החיים"

פרבר, 45, נולדה בתל אביב לאם שהיא דוקטור למידענות ומרצה באוניברסיטת בר אילן ולאב ארכיטקט. מגיל אפס ידעה שתהיה שחקנית, והלכה בנתיב שהוביל אותה לשם - תלמה ילין, להקה צבאית, ניסן נתיב. "כבר בגן הייתה לנו ילדה לא בסדר, ששילבו אותה בכיתה שלנו, ומבוקר עד ערב חיקיתי אותה בבית מול המראה. לא מתוך רצון ללעוג לה, אלא כדי להיכנס לדמות. ביסודי כבר נלחמתי על תפקידים".

אחרי בית ספר למשחק ושנתיים על הבמות עשתה פאוזה והלכה ללמוד קולנוע. בשנות ה-90 שיחקה בתיאטרון הרפרטוארי (הבימה, בית ליסין ותיאטרון באר שבע) וגם בסרטים, בהם 'בסמה מוצ'ו' של יוסף פיצ'חזדה ו'צלקת' של חיים בוזגלו. אחרי לימודי הקולנוע כתבה תסריטים לכמה סדרות ילדים וגם טורים אישיים בעיתונים.

שנות האלפיים הרחיקו אותה מהתיאטרון הממוסד והיא שיחקה בעיקר בפרינג'. בנוסף, לימדה ועדיין מלמדת בבית הספר למשחק של ענת ברזילי, במכינה של ניסן נתיב ואפילו בבית הספר לברמנים, שבו היא מעבירה קורס בשם 'הברמן כשחקן'. הכסף הגדול נמצא בתיאטרון הרפרטוארי, אבל פרבר מתעקשת: "היום עם ההצגה שלי שרצה אני לא מקבלת משכורת מאף אחד. זו הצגה שלי, אני מופיעה בקאמרי ומתחלקת איתם ברווחים. משכורות הענק לא מדברות אליי. גם במצבים קשים, תמיד בחרתי לשחק רק בדברים הטובים. אני עם האופניים שלי, הדירה השכורה והים. כסף לא היווה אצלי אף פעם קונפליקט או דילמה".

כשהזוגיות מתפרקת

פרבר ידועה בטמפרמנט הסוער שלה. אגדה אורבנית מספרת שכשהייתה דיילת אוויר בצעירותה, שפכה על נוסע שהטריד אותה קנקן תה רותח. "זה נכון, הייתי בת 20 והוא חטף. עד היום אני קצת אימפולסיבית, אבל למדתי לנשום. בתקופות שאני מתרגלת ויפסאנה זה מצליח לי יותר. בתקופת הלימודים הייתי גם מלצרית, והיה איזה שולחן של גברים שהטריד אותי ערב ערב. לילה אחד זה נגמר בזה שהפכתי עליהם את השולחן כולו. מנהל המקום התנצל בפניי ואמר שהוא מוכרח לפטר אותי, כי הם מחזיקים לו את המקום, והעברתי את שרביט המלצרות לחברתי לכיתה שהייתה לא פחות לוחמנית ממני, אורנה בנאי".

נישואיה הראשונים לשחקן ליאור אשכנזי הגיעו לסיומם ב-2005 אחרי שבע שנים. הוא היה אז בשיא הקריירה שלו, אחרי 'חתונה מאוחרת' של דובר קוסאשווילי. כשהזוגיות התפרקה, החלה מסכת השמצות הדדיות בתקשורת. הוא סיפר על דיכאון והתמכרות לסמים, היא סיפרה שהוא אהב לדבר רק על עצמו. לשניים בת משותפת, עלי, בת 15. "לצערי, זה הגיע לבתי משפט, אבל לא מהצד שלי - והעיתונות חגגה", אומרת פרבר.

- הוא אמר שהוצאת לו צו עיכוב יציאה מהארץ ובגלל זה נמנעה ממנו האפשרות לקריירה בינלאומית.

"החופש של בן אדם בישראל הוא אחד מעמודי התווך של המדינה הזו, אז תחשבי מה צריך לעשות בשביל לקבל צו עיכוב יציאה. אף אחד לא טרח אף פעם לבדוק מי תבע את מי ומי מירר את חייו של מי. עברתי תקופה מזעזעת, אבל יש לי ילדה מקסימה אז אני לא יכולה לקטר על טעויות העבר".

- אני מניחה שבתקופה הזו חווית את הצד הפחות נעים של הפרסום.

"אני לא סלב ואף פעם לא הייתי. אני הולכת לאירועים יחצניים רק בגלל שאני מיודדת עם מספר מצומצם של יחצנים. המילה סלב מגעילה אותי, לא השתתפתי בריאליטי או בטלנובלה, אז תני לי ליהנות מזה שלא התבוססתי שם. תני לי ליהנות מהמעט שהצלחתי להימלט ממנו. מבחינתי, זה לא כורח המציאות לשתף פעולה עם זה, אבל לפעמים זה לא בשליטתך. אם הייתי חוזרת לתבוע את כל העיתונאים שכתבו עליי שקרים, הייתי עובדת בזה. במקום זה אני מחכה שיעטפו עם זה דגים מסריחים".

- עכשיו, כשעברתם כברת דרך וגם לו יש משפחה חדשה, שמתם את זה מאחוריכם?

"נישואים כושלים זה לכל החיים".

מועדון הממון

עלי, תלמידה במגמת תיאטרון בעירוני א', היא גאוותה של פרבר. היא מתארת את רגע לידתה כרגע מכונן בחייה, ובניגוד ללחץ המשולהב בישראל להביא יותר מילד אחד, היא ממש מאושרת מהקיים. "אני שלמה לגמרי עם זה שיש לי רק את עלי. לא רוצה עוד ילדים, זה לא מתאים לי. היו פעמיים אחרי הגירושים שזה עמד על הפרק והתחושה שלי הייתה שלא. נורא טוב לי עם עלי, למרות שהיא ילדה מתבגרת - רגע אחד היא הבייבי שלי ומתכרבלת בתוכי, ורגע אחד היא מתנגדת לי. כשאנחנו הורמונליות, וזה תמיד קורה ביחד, זו פצצה מתקתקת".

לאחרונה נסעו שירה, לני ועלי לברזיל, שם עברה עלי קורס צלילה כדי שתוכל להצטרף לחוויות המשפחתיות מתחת למים. אפשר לתאר, שאפילו מי שמאוד משתדלת להמשיך ולשמור על אורח חיים פשוט, תתקשה לעשות זאת כשהיא נשואה לבן למשפחה שהקימה את קבוצת אי.די.בי (ומכרה אותה לדנקנר ב-2003 תמורת 3.8 מיליארד שקל), ועד היום ממשיך להשקיע בסטארט-אפים, כשבאמתחתו כבר כמה אקזיטים מרשימים כמו זה של פיקסקאוט, שנמכר לענקית התמונות גטי אימג'ס תמורת 20 מיליון דולר.

- ההצטרפות ל'מועדון הממון' מייצרת קונפליקטים חדשים עבורך?

"אני סוציאליסטית בנשמתי וזה לא הולך להשתנות. אני שייכת למעמד הביניים מבחינה כלכלית, ותמיד אהיה שם. פערים גדולים הם נזק לחברה שלנו ואני בעד שוויון בנטל, אבל אין קונפליקט. אני לא אגיד לך מה לני ואני הצבענו בבחירות, אבל הצבענו לאותה מפלגה. סביר שלא הייתי מתאהבת במי שלא הייתי רואה בו בן אדם הומני ושוויוני ורואה בזכויות האחר זכות וחובה".

בתור מי שמקיימת כבר שנים אורח חיים תל אביבי מאוד, כולל 52 דירות שכורות שעברת ביניהן, רולר בליידס, אופניים וים - לעבור לווילה בהרצליה פיתוח הייתה אופציה?

"ממש לא. הבאתי את לני לתל אביב. זו העיר הנפלאה בעולם והוא התאקלם נהדר. הוא רוכב על אופניים ואנחנו הולכים המון ברגל. קשה לו עם הטינופת כאן, כי זו באמת עיר לא נקייה כמו הרצליה, אבל הוא מאוד מבסוט".

הכסף של לני רקנאטי יכול לשמש אותך למיזמים אמנותיים.

"בחיים לא הלך לי קל, תמיד היה לי מאוד קשה. זה לא שעכשיו כשאני עם לני, אז יש לי כסף בהישג יד. אני חיה מהכסף שאני מרוויחה ומגדלת את הבת שלי באמצעותו. ככה אני מחנכת אותה, והיא סוציאליסטית יותר ממני. היא חומלת כל דבר, היא צמחונית, היא עובדת למחייתה והיא שונאת פלצנות ומסעדות יוקרה.

"מה שבאמת מפרנס אותי זה לא ההצגות, אלא ההוראה. אני מלמדת שנים וזה דבר יציב שלא תלוי בשום דבר ונותן לי חופש לעשות דברים אחרים. בשנים האחרונות יכולתי לוותר על מקומות ההוראה הפחות מהנים ולהשאיר לי את אלה שאני יותר אוהבת. יש לי ילדה ותמיד יש לי איזו חרדה כלכלית. אני מפחדת שדברים ייגמרו ולא תהיה פרנסה. יש לי הורים והכול בסדר, וזה לא מאיים עליי ברמה הזו שאני אהיה ברחוב, כי ההורים שלי יכולים לדאוג לי כלכלית, אבל מאוד חשוב לי החופש הכלכלי, שייתן לי את המקום ליצור בצד הפרנסה.

"לא הייתי פקידה יום בחיי, אני מתפרנסת ממה שמעניין אותי ואני מודה למי שצריך על זה. אני לא מרגישה שהעובדה שאני עם לני מאפשרת לי להפסיק לדאוג ולהרגיש חופש כלכלי - אני עדיין מפרנסת את עצמי. נכון, אני נוסעת לחופשות טובות יותר במלונות יפים יותר - ולא אשקר, אני אוהבת להתפנק בטיולים מדהימים ובמסאז'ים, אבל זה לא מה שחשוב לי בחיים. החופשה הכי מדהימה בעיניי היא בחושה בסיני".

 שירה פרבר ולני רקנאטי / צלם: יוסי כהן

לייצר חופש כלכלי

- איך העלית את עצמך על המסלול לעצמאות פיננסית?

"מגיל צעיר הייתי מחושבת. גדלתי במשפחה מחושבת, וככה חונכתי. בחיים לא הייתי באוברדרפט. תמיד ידעתי להוציא רק מה שיש לי, ואף פעם לא הייתי צריכה לללוות כסף. ברגע שהפכתי את עצמי לגוף בלתי תלוי, מצבי השתפר. המופע שלי לא תלוי באף אחד, אף אחד לא יחליט אם להוריד אותו או לא. אני כבר לא תלויה באף תיאטרון שעבורו אני אשב בבית ואחכה לעבודה".