שנת 2014 שכבר הסתיימה לה הייתה שנה ברוכה באקזיטים והנפקות ואפילו הצליחה לרשום עלייה קטנה של 5% בהיקף הכסף שהתקבל מעסקאות אלה. על-פי הדוח השנתי של חברת המחקר IVC ופירמת עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', ב-2014 נרשמו 99 אקזיטים של חברות היי-טק מקומיות בהיקף של 6.94 מיליארד דולר, לעומת 6.59 מיליארד דולר מ-90 אקזיטים ב-2013.
לפי כשבוע פירסמה פירמת PwC Israel את סיכום האקזיטים הישראלים ב-2014, וההבדל בין הממצאים בין שתי החברות הוא עצום. לפי נתוני PwC Israel, היקף האקזיטים הישראליים הסתכם ב-2014 בכ-15 מיליארד דולר, כמעט פי 2 לעומת היקפם בשנת 2013.
ב-IVC מסבירים את ההבדלים המהותיים בין הדוחות - במתודולוגיה: לדבריהם, דוח IVC מסכם את ההון שגויס בפועל ע"י החברות, בעוד שדוח PwC מתייחס לשווי של החברה בהנפקה ומכאן שהמספרים נוטים מעלה. בנוסף, ההבדל הוא בהגדרה של המונח "חברה ישראלית". ב-IVC מגדירים חברה כישראלית כאשר יש לה לפחות יזם אחד ישראלי, ויש לה משרד בישראל.
אבל הסיפור המרכזי בדוח של IVC מהיום לא היה האקזיט השגרתי בקטגוריית המכירות אלא דווקא ההנפקות הראשונות לבורסה, שהיקפן היה הגבוה ביותר בעשר השנים האחרונות. על-פי הדוח, אשתקד נרשמו 18 הנפקות בהיקף של 2.1 מיליארד דולר - לעומת 360 מיליון דולר מ-8 הנפקות ב-2013. ההנפקה הגדולה ביותר הייתה של חברת מובילאיי שהגיעה לסכום של יותר ממיליארד דולר.
"בחלק מהמקרים ההנפקה היא טרנד של השוק שנובע למשל מנכונות של השוק הציבורי להשקיע בחברות מתחום מדעי החיים. במקרים אחרים ההנפקה משקפת יכולת ממשית של התעשייה לבנות חברות גדולות יותר ולאורך זמן", מסביר אלון סהר, שותף בפירמת עורכי הדין מיתר, את הממצאים.
על רקע זה, אשתקד נרשמה ירידה של 22% בהיקף המיזוגים והרכישות שנעשו בקרב חברות ישראליות - מ-6.23 מיליארד דולר ב-2013 ל-4.84 מיליארד דולר ב-2014. עם זאת, נרשמה עלייה של 45% במספר העסקאות בטווח של 100-500 מיליון דולר עם 16 אקזיטים שהסתכמו כולם ב-2.91 מיליארד דולר.
עוד עולה מהניתוח כי חלה עלייה של 156% בהיקף ההון שנכנס מעסקאות בטווח 50-100 מיליון דולר, בעיקר הודות לעליה במספר ההנפקות - 8 עסקאות מתוך 13 היו הנפקות בורסאיות, אשר היוו 58% מסך ההון שנמדד בעסקאות בטווח הזה. במקביל, חלה ירידה של 36% במספר העסקאות מתחת ל-5 מיליון דולר, מגמה שנמשכת משנה קודמת.
כמה זמן לוקח לחברה להגיע לאקזיט? על-פי הדוח, לסטארט-אפ קח להגיע לאקזיט של מעל ל-50 מיליון דולר - תשע שנים מההקמה ועד למכירה או להנפקה. הדו"ח של IVC ומיתר מגלה כי עסקת מיזוג ורכישה ממוצעת עמדה אשתקד על 62 מיליון דולר, בעוד מכפיל העסקה הממוצע (היחס בין הסכום שהתקבל מהאקזיט לסך ההון שהושקע בחברה) עמד על פי 6.22 ב-2014.
עוד עולה מדוח האקזיטים כי מבין 82 עסקאות רכישה של חברות היי-טק ישראליות ב-2014, 24 נרכשו בידי חברות ישראליות אחרות, לעומת 19 עסקאות בשנה הקודמת. במקביל, 42 חברות ישראליות רכשו לפחות חברה אחת במהלך 2014, בישראל או בחו"ל.
לדברי קובי שימנה, מנכ"ל חברת המחקרIVC , "למרות שהסכום שהתקבל ממיזוגים ורכישות משקף ירידה בהשוואה לשנה קודמת, 2014 הייתה הרבה יותר מוצלחת במונחי ההחזר על ההון למשקיעים. צריך לזכור שבניגוד להנפקה, בה המשקיעים לא תמיד מפסיקים להחזיק במניות החברה ויש להם הזדמנות עוד להעלות את שווי המניות שבידיהם, כמו שקרה אחרי הנפקת מובילאיי, בעסקת מכירה המשקיעים יוצאים מהחברה", מסביר שימנה.
"הכסף שמתקבל ממכירה מתחלק בין היזמים, המשקיעים ולעתים גם עובדי החברה, והמשקיעים מחפשים החזר חיובי על ההשקעה. בעולם הון הסיכון, נהוג לשאוף להחזרים של פי 3 על הכסף המושקע לפחות. מהבחינה הזו, 2014 הייתה שנה מצוינת, ובשלושה סקטורים - מדעי החיים, קלינטק ותקשורת - היו מכפילים גבוהים במיוחד השנה", הוא מסכם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.