כסף גדול

השנה החדשה בעולם ההיי-טק נפתחה בסערה, לפחות בכל הקשור להשקעות הון סיכון. חברת הסטארט-אפ סנאפצ'ט, שייחודה הוא בכך שמסרים המועברים דרכה נמחקים אחרי עשר שניות ממכשירי הנמענים, הודיעה שגייסה 486 מיליון דולר מקבוצת משקיעים הכוללת את קרן ההון סיכון קליינר פרקינס, חברת יאהו ואחרים. ההערכות הן, שערך השוק של סנאפצ'ט בעקבות ההשקעה הזו עומד על כעשרה מיליארד דולר, וזאת כשנה לאחר שערכה עמד על 1.5 מיליארד דולר, בסבב הגיוס הקודם שלה.

לחברה עדיין לא מלאו ארבע שנים וככל שידוע הכנסותיה נמוכות מאוד, אם בכלל יש לה הכנסות. מה שלא הפריע לפייסבוק לנסות לרכוש אותה ב-3 מיליארד דולר במזומן לפני כשנה ולגוגל להוסיף עוד מיליארד דולר להצעה הזו, בניסיון לפתות את יזמי החברה למכור לה אותה. יזמי סנאפצ'ט סירבו, גם לפייסבוק וגם לגוגל, ולפחות על הנייר, הם כנראה קיבלו את ההחלטה הנכונה. ימים יגידו אם שלושה-ארבעה מיליארד דולר עבור חברה ללא הכנסות ועם מודל עסקי לא ברור, היו הצעה זולה ומשפילה, כזו שיש לדחות על הסף ולהמשיך לבנות חברה "גדולה".

קשה לשפוט את יזמי סנאפצ'ט ומשקיעיה. אולי הם גאונים ואמיצים, אנשי עסקים חדים, שידעו לעצום עיניים מול הצעת מחיר פנטסטית שהעניקה לחברה שלהם ערך דמיוני כשלוש שנים בלבד לאחר הקמתה. ואולי הם חבורת חולמים בהקיץ, אנשים שהכסף והרעש שמסביבם השכיחו מהם את עובדות החיים, את הצורך לבנות חברה אמיתית סביב מודל עסקי ברור ומנומק, כזה שמצדיק בניית ערך עבור בעליה לאורך זמן?

לפי רשימה שפירסם השבוע הוול סטריט ג'ורנל, ההשקעה הפרטית הזו בסנאפצ'ט הכניסה אותה לליגת עשר ההשקעות הפרטיות הגדולות בכל הזמנים, בארצות הברית. מעניין, שארבע מתוך עשר השקעות הענק הללו התרחשו בשנה שעברה, כולל Uber שגייסה 1.2 מיליארד דולר וצפויה לגייס סכום נוסף ו-AirBnB שגייסה 475 מיליון דולר, מה שהופך אותה לשנת שיא בהשקעות מסוג זה. ההסברים לשנת שיא שכזו, בה עסקים צומחים ללא מודל עסקי מוכח ומבוסס דיו, זוכים להשקעות ענק ולהערכות שווי נדיבות עד כדי מדהימות, הם בחלקם כלכליים ובחלקם צריכים להישאב מעולם הפסיכולוגיה והסוציולוגיה.

הנימוקים הכלכליים למספרים הדמיוניים הללו הם בעיקר זמינותו של הכסף והיעדרם של מסלולי השקעה אטרקטיביים יותר עבור מנהלי כספים של גופים מוסדיים גדולים בארצות הברית. הם מבססים את השקעותיהם על ההחזרים הפנומנלייים שהושגו מהשקעות בחברות כמו פייסבוק (המחזיקה בשיא הגיוסים בסבב פרטי - 1.5 מיליארד דולר שגוייסו בסבב פרטי בשנת 2011, כשנה לפני ההנפקה הציבורית) או ווטסאפ.

הנימוקים הפחות מדעיים להצדקת סבבי גיוס כאלה מתבססים על האמונה שהכלכלה החדשה שנוצרה סביב המהפכה הטכנולוגית שעדיין נמצאת בעיצומה יצרה גם מודלים עסקיים חדשים שעוד יצדיקו את קיומם בהמשך ולכן גם מצדיקים שוויים עצומים, שאף אחד לא מסוגל לנמק אותם עד הסוף. האמונה הזו קרסה עם התפוצצות הבועה בתחילת העשור הקודם, אבל היי - זה עדיין לא אומר שמה שקרס אז לא יחזיק מעמד עכשיו, יותר מעשר שנים מאוחר יותר, כשכולנו בוגרים יותר, מנוסים יותר וגם מבינים יותר את ערכם של משתמשים, קליקים ומיליארדי מסרונים שמוחלפים בכל דקה בין מאות מיליוני משתמשים ברחבי העולם.

האם אתם מוכנים להמר?

האם השפעת סבבי הענק האלה הגיעה גם אלינו, אל עמק הסיליקון הצר שבין הרצליה לשדרות רוטשילד? במידה מסוימת, ניתן לומר שכן, תוך התאמה לסדרי הגודל והפוטנציאל הגלום בסטארט-אפים שגדלים כאן אצלנו. לאחרונה ראינו בהערכה רבה כיצד Moovit, החברה שמסייעת לנו להתנהל מול נבכי התחבורה הציבורית מגייסת 50 מיליון דולר ולפני כחצי שנה ראינו את גט טקסי, המתחרה הישראלית של Uber, מגייסת 150 מיליון דולר בסבב מרשים מאוד משלה.

מאפייני הגיוסים הפרטיים האלה, של כוכבי הזירה המקומית, אולי נראים חיוורים משהו בהשוואה למספרים הבומבסטיים שניבטים אלינו מעבר לים. אבל צריך להכיר בכך שבניגוד למתחרים האמריקאים של הסטארט-אפים הישראלים, הכסף במקומותינו הרבה פחות זמין, הגופים המוסדיים בישראל ממעטים להשקיע בהיי-טק המקומי ושוק ההנפקות המקומיות למעשה איננו קיים עבור חברות טכנולוגיה. ולכן, ניתן להעריך שהחברות האלו מייצגות פחות או יותר את תקרת הזכוכית של חברות סטארט-אפ ישראליות המנסות לבנות את עצמן כחברות גדולות.

מצד שני, אם חלילה תגיע ההתרסקות הגדולה שרבים חוששים ממנה, דווקא לגט טקסי ול-Moovit, שגייסו הון בהסתמך על תוכניות עסקיות "שמרניות" יותר (הכל יחסי, כמובן) ובהתאם לאפשרויות הזמינות כאן אצלנו, יש סיכוי טוב יותר לצלוח משברים פיננסיים עמוקים ולהמשיך לבנות את עצמן לטווח ארוך. מהו פרופיל הסיכון העדיף ואיזו השקעה היא נכונה יותר? התשובה לכך מתחילה בכמות הכסף העומדת לרשות המשקיעים וביכולת לקבל החלטות אמיצות. וכמובן גם במידת האופטימיות או הפסימיות שלהם לגבי כמות הזמן שנותרה עד למשבר הגדול הבא. האם אתם מוכנים להמר בעצמכם?

יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל