מכל המושחתים והחשודים והנחקרים, הכי מרגיז ומאכזב אותי הוא בנימין בן-אליעזר. "פואד" קראנו לו במהלך השנים, כינוי של חיבה. הוא התהלך בתוכנו כשהוא מקפיד להפגין עממיות, באמצעות שימוש בשפה פשוטה, וכמובן הצ'אפחות שהפכו למעין סימן היכר שלו.
איש של אנשים, צוחק הרבה, מספר בדיחות, חברו של מובארק, כמעט נשיא המדינה. הוא נחשב למלח הארץ, אחד מבניה היפים והנקיים.
על שפת הים
והנה - פנטהאוז (והרבה כספים). על שפת הים ביפו, לא פחות. ואז מסתבר לכאורה שכל העממיות שהוא מכר לציבור לא הייתה אלא כסות ליצרים של בורגני תאב-בצע.
פנטהאוז על שפת הים - זה מה שהיה חסר לאיש העממי הזה, לצ'פחאי הבלתי נלאה, שידע לצחוק, והנה מסתבר לכאורה שהוא צחק על כולנו, גרם לנו להאמין שהוא שווה משהו - והנה הוא כאחד החשודים, אחד הנהנתנים.
בשביל מה הוא היה צריך את זה, אדם בגיל מתקדם שבריאותו רופפת? כבר לא הספיקה לו הדירה שבה חי עשרות שנים?
ידע, ורצה להיות נשיא
אבל הדבר הכי גרוע, שמייחד את בן-אליעזר לעומת החשודים האחרים, הוא מאבקו על הנשיאות. אנחנו לא ידענו את מה שידוע עליו היום והתייחסנו למועמדותו מי בכבוד, מי באהדה.
אולם הוא כן ידע, ולמרות זאת - הוא לא ראה פגם בכך שאדם כמותו יהיה נשיא המדינה. והוא כמעט הצליח. הוא כמעט הצליח לבזות את מוסד הנשיאות, את המדינה, את כולנו.
שיעור חשוב באזרחות
כמובן שהוא חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו. גם כאשר הוא מודה בסעיף אחד. עכשיו הוא בוודאי יחפש עסקת טיעון.
אני לא חושב שצריך לתת לו. שיעמוד למשפט למען יידע הציבור את ערכן של צ'אפחות וחברמניות אצל פוליטיקאים כאלה. זה צריך להיחשב לשיעור חשוב באזרחות.
סימן היכר?
מעניין שגם אולמרט מצטיין בתחום הצ'אפחות. אולי זה לא אומר דבר, ואולי כן. לנוכלים יש כל מיני סימני היכר, אולי זה אחד מהם?
"החלום" של ליברמן
על פניו ברור שב"חלומו" של אביגדור ליברמן אין ולו עובדה אחת שתעמוד במבחן האמת. כי לו היה מדובר בטענות מוכחות, בשביל מה צריך "חלום"? הרי דברי אמת אינם נחשבים דיבה.
אין מנוס מהמסקנה שליברמן יודע שהדברים שטען אינם אמת, או לפחות שאין לו מושג אם הם נכונים, ולכן הוא זקוק ל"חלום", שלדעתו יגן עליו מפני דיבה (מה שבכלל לא בטוח). או שהוא בחר לנקוט בשיטה של בלבול הציבור על-ידי הפרחת בלונים.
בכל אופן, על-פי התנהגותו של ליברמן יכול להיות שבאמת צריך "לעצור את הרוסי הזה", כפי שהוא שמע ב"חלומו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.