בשוק הרכב בישראל קיים לרוב מתאם הדוק בין הביקוש לרכב חדש והביקוש לרכב משומש. דגמי הרכב המבוקשים ביותר על ידי הישראלי בהיותם חדשים, זוכים לביקוש רב גם בשוק המשומשות, מה שמתבטא בשמירת ערך יציבה. אבל בשוק קיימים גם יוצאים מן הכלל, כמו דגמים שכמעט לא מותירים חותם על השוק בעת שהם נמכרים כחדשים אבל זוכים לביקוש היסטרי בשוק היד השנייה.
ניסן NOTE היא דוגמה לרכב כזה. בשנים שבהם נמכרה בישראל היא הייתה כמעט אנונימית. הלקוחות הטיפוסיים של פלח הסופר-מיני סברו כי היא גדולה, מרובעת ויקרה מדי. הלקוחות בפלח המשפחתי רצו "משהו יותר גדול, עם תא מטען נפרד". היא נפלה בין הכיסאות ומכרה היותר כמה מאות יחידות בשנה.
אבל, מי שינסה למצוא היום איזו נוט בת שלוש-ארבע במצב טוב יופתע. לא זו בלבד שהתמחור היחסי של המכוניות הללו לא מבייש משפחתיות יפניות ממוסדת, אלא שהמכוניות הבודדות במצב טוב שיוצאות לשוק נחטפות מהר. לפיכך יוצאת כיום ניסן נוט החדשה לשוק, אחרי הפסקה של שנתיים, עם מטרה שיווקית הפוכה מהמקובל: לנסות לתרגם את הערך המיוחס למכונית בשוק היד השנייה גם למכירות בשוק הרכב החדש.
חיצונית, לפחות, עברה הנוט החדשה מהפך. את העיצוב דמוי קופסת הנעליים של הדגם היוצא מחליף עיצוב שרירי, אפילו ספורטיבי, עם גג שהונמך מעט, חרטום ושמשה קדמית בשיפוע חד, קימורים שריריים, חישוקים קלים ונאים ויציבה רחבה על הכביש. מי שירצה יוכל למצוא דמיון רב, ולא מקרי, בין עיצוב הנוט לזה של הונדה ג'אז החדשה, שהיא אחת המתחרות הישירות שלה ביפן ובאירופה. העיצוב מצליח להיראות עדכני מבלי להתהדר בנוצות ראוותניות.
הדבר הבולט מיידית עם הכניסה לתא הנוסעים הוא מרחב הפנים. ברכב, שאורכו 4.1 מ' בלבד, לא אופייני למצוא מרחב נדיב מדי, אבל הנוט מציעה תחושת מרחב שלא הייתה מביישת משפחתית גדולה. הגג גבוה, דיפוני הצד ועמדת הפיקוד מתוכננים בצורה קומפקטית כדי לאפשר ניצולת אופטימלית של הנפח והמושב האחורי, שזז על מסילה, מספק במצב ההזזה המקסימלי לאחור יותר מרחב ברכיים ממכוניות ארוכות יותר בחצי מטר כמו סקודה אוקטביה ושות'. אידיאלי לשינוע מבוגרים גבוהי קומה. תא המטען מציע נפח די בסיסי במצב הרגיל, אך קיפול/פיצול המושבים מאפשר למצות את יכולת שינוע המטענים המרשימה של הרכב הקומפקטי הזה, שמגיעה עד יותר מ-2000 ליטר.
עיצוב הפנים עצמו תקני למדי. בעמדת הפיקוד אין מסכי מולטימדיה מתוחכמים כמו אצל בת-הדודה אבל לוח המחוונים נראה מתוחכם ועשיר ויש כמה גימיקים ויזואליים, שמוכרים לבעלי ניסן ג'וק, כמו לוח פיקוד עגול על הקונסול המרכזי, מתגים מוכספים על ההגה ושימוש נדיב (מדי) בדיפוני פלסטיק שחור ומבריק. גימיקים לחוד, מדובר במכונית עממית וזה אומר מיעוט חומרי דיפון רכים בסביבת הנהג ובידוד רעשי דרך בינוני למדי.
באגף המנועים בחרה ניסן בקומבינציה טכנולוגית מעניינת ולא טיפוסית: מנוע 1.2 ליטר עם שלושה צילינדרים בלבד, שמקבל תגבור מסופרצ'ארג'ר ("מגדש על") חשמלי ומשודך לתיבה אוטומטית רציפה. מי שמקבל דופק מואץ למשמע המונח "סופרצ'ארג'ר", שמוכר מעולם מכוניות הביצועים, יצטרך להנמיך ציפיות. ההספק הוא 98 כ"ס בלבד - 20 כוחות סוס פחות ממנוע הטורבו המקביל של הקליאו - והתפקיד של המגדש הוא בעיקר לשפר את המומנט בסל"ד נמוך ולהשיג תוך כדי כך נתוני צריכה ופליטה מרשימים.
המנוע נשמע מעניין ושונה מהמקובל. בנסיעה רגועה הוא משמיע את הטרטור האופייני של מנועי שלושה צילינדרים אבל תחת עומס נוספת לסימפוניה השריקה המוחשית של הסופרצ'ארג'ר וכל העסק נשמע כמו יחידת כוח הרבה יותר גדולה וספורטיבית. התיבה הרציפה חלקה יחסית לסוגה אבל עדיין לא משתווה לתיבה אוטומטית מקובלת ואין לה כל אמצעי להעברה ידנית בהילוכים.
תגובת המנוע והביצועים תלויים בבחירת הנהג. מי שיבחר במצב הספורטיבי יקבל תגובת דוושה סבירה, דחף מכובד במישור - ומעט פחות מזה בעליות תלולות - והעברת הילוכים נמרצת יחסית. גם הביצועים סבירים עם כ-12.3 שניות מאפס ל-100. אין כאן את גל המומנט הסוחף שמייצרים מנועי טורבו מקובלים מעל 2500 סל"ד, אבל התחושה הכללית סבירה, בין השאר תודות למשקל עצמי נמוך מאוד, והשיוט במהירויות גבוהות נינוח למדי.
מי שיבחר במצב אקו הידידותי לצריכת הדלק, יגלה שכרית גדולה וספוגית חוצצת לפתע בין דוושת הדלק ובין המנוע ומנטרלת כל אמביציה לביצועים. אפשר להתנחם בכך, שבמצב הזה מתהדרת המכונית בצריכה ממוצעת של יותר מ-19 קילומטרים לליטר - אנחנו השגנו כ-16 בנהיגה נורמלית - ורושמת פליטה שתשמח את העצים והציפורים.
כראוי למכונית שפותחה באירופה ומיוצרת בבריטניה חובבת המכוניות, הנוט נעימה לנהיגה. יש לה היגוי קל ומדויק למדי עם היזון חוזר מכובד, אחיזת הכביש שלה טובה על כל סוגי המשטחים והשלדה מגיבה ברהיטות לפקודות הנהג על כבישים מתפתלים. זו לא מכונית לנהיגות כסאח, אך היא לא תרדים נהגים מחודדי חושים. ספיגת הזעזועים סבירה על רוב סוגי האספלט והמכשולים - למעט רמפות הרעדה - והיציבות הכיוונית במהירויות גבוהות טובה.
ניסן נוט 2015, עם רמת אבזור נדיבה למדי, עולה 110 אלף שקל - מחיר שאינו חורג משמעותית מהטריטוריה הנוכחית של מכוניות סופר-מיני ומציב אותה במיקום מכובד על מטריצת התמורה לכסף, עם מרווח פנים חסר תחרות כמעט, שימושיות מרשימה וקרוב לוודאי שגם שמירת ערך טובה. האם מדובר בפרק חדש בתולדות שוק הרכב? קרוב לוודאי שלא, אבל זו לבטח הערת שוליים (NOTE) חשובה.
ניסן NOTE
חלק מהמתחרות
הונדה ג'אז
ב-113 אלף שקל מציעה הונדה את הג'אז, שמעוצבת מבפנים ומבחוץ כמו מיניוואן מוקטן. היא מעט קטנה מהנוט ובסיס הגלגלים שלה קצר ב-10 סנטימטרים אבל מציעה מנוע 1.4 ליטר נמרץ עם תיבה רציפה ואבזור פנים עשיר. דגם חדש ומוגדל יופיע במהלך השנה.
אופל מריבה
112 אלף שקל הוא מחירה של אופל מריבה, שמציעה תכליתיות של מיניוואן ומרחב משפחתי במחיר של סופרמיני משודרגת. הרכב גדול מהנוט ולהנעה אחראי מנוע 1.4 ליטר טורבו נמרץ עם 120 כ"ס. הגימיק שלה הוא דלתות צד אחוריות, שנפתחות הפוך.
טויוטה ספייס ורסו
טויוטה ספייס verso, שמחירה 108 אלף שקל, היא גרסה מורחבת מוגבהת של טויוטה יאריס. ממדיה דומים לנוט אך יש לה תא מטען בנפח 430 ליטר לפני הרחבה וסידור מושבים מודולרי. המנוע הוא 1.3 ליטר סופר חסכוני בהספק 99 כ"ס עם תיבה רציפה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
