"איזה אסון, דייויד בלאט שוב הפסיד" (לא, האמת שלא)

לפחות במובן אחד, אם כי לא מהסיבות שהיא קיוותה להן, קליבלנד קאבלירס בהחלט עומדת בציפיות ממנה: ייצור כותרות. ההספק שלה בשבוע האחרון כלל שני טריידים (אחד שבו היא קיבלה מהניקס את הגארדים ג'יי.אר סמית ואימן שאמפרט, ושלחה לאוקלהומה סיטי את דיון ווייטרס; והשני במסגרתו הביאה מדנבר את הרוסי טימופיי מוזגוב, בתמורה לשתי בחירות סיבוב ראשון בדראפט); הפסד בפילדלפיה, לקבוצה שעד אז לא ניצחה בבית העונה; ועוד פציעות, בראשן כמובן של לברון ג'יימס, שהחמיץ את ששת המשחקים האחרונים ואמור לחזור רק בעוד שבוע. במצב כזה לא פלא ששאלת מעמדו של דייויד בלאט, שעלתה לכותרות לפני עשרה ימים, כבר נדחקה לשוליים של הסיקור התקשורתי בארצות הברית.

הדיון התקשורתי במעמדו של בלאט כנראה לא יתעצם בקרוב. קליבלנד אמנם הפסידה בשבעה מתשעת המשחקים האחרונים שלה, אבל גל הפציעות שתקף אותה נותן לבלאט חסינות לטווח קצר. גם בטווח הארוך - עד סוף העונה - סביר להניח שהנושא יעלה פחות, מכיוון שדייויד גריפין, הג'נרל-מנג'ר של המועדון, כבר הודיע במפורש שלא יהיה שינוי בעמדת המאמן. ולמרות זאת, לאור ההיסטריה שבה מתקבל כל הפסד של קליבלנד בישראל, כדאי לחזור לביקורת על בלאט ולשים אותה בקונטקסט ובפרספקטיבה הנכונים.

***

ליבת הביקורת על בלאט - שהתחילה בעיתונות המקומית בצפון-מזרח אוהיו והגיעה לשיא בכתבה שפורסמה ב-ESPN - עוסקת ביחסים בינו לבין שחקני קליבלנד, וספציפית בחוסר היכולת שלו, כביכול, לרכוש את אמונם ואת ההערכה שלהם. במשך כמה שבועות, לפי עיתונאים שמסקרים את הקבוצה, הסתובבו בקליבלנד שמועות שחלק מהשחקנים מעדיפים לתקשר עם עוזר המאמן, טיירון לו (לשעבר שחקן NBA, בניגוד לבלאט), ולא ממש מקשיבים לבלאט במהלך פסקי זמן. והבעיה הכי גדולה, טענו הדיווחים, היא שבראש החבורה הזו עומד ג'יימס.

הלחישות שג'יימס לא סופר את בלאט צצו בעקבות קטע וידאו שבו רואים את ג'יימס מתדרך את חבריו, וחוסם את הגישה של בלאט אליהם, בפסק זמן במשחק נגד סן אנטוניו בנובמבר. בהמשך ג'יימס גם סיפר לתקשורת שהוא החליט לבד לשחק כפוינט גארד אחרי פתיחת העונה החלשה של קליבלנד. בסוף דצמבר עלה לרשת וידאו שבו שומעים את ג'יימס אומר לדוויין ווייד, בסוף המשחק בין מיאמי לקאבס, שהם יתאחדו שוב בעתיד - מה שנתן רגליים לשמועה שג'יימס לא מרוצה מהסיטואציה בקליבלנד. עוד שמועה שרצה היא שג'יימס רוצה להביא לקליבלנד את מרק ג'קסון, לשעבר מאמן גולדן סטייט ולקוח של הסוכן ריץ' פול, שמייצג גם את ג'יימס.

 לברון ג'יימס, קליבלנד קאבלירס, NBA / צלם: רויטרס

ג'יימס עצמו ביטל את הטענות על איבה כלשהי כלפי בלאט כניסיון "למכור ולהביא אנשים לקרוא את זה ולשים משהו בטיקר שבתחתית המסך. זה כל מה שזה". גם קיירי אירווינג, התומך הכי ווקאלי של בלאט בקליבלנד, הכחיש שיש איזשהי בעיה בין המאמן לשחקנים. זה כמובן לא אומר שעיתונאים בארה"ב המציאו את הסיפורים שפורסמו - לא חסרים ספורטאים שהסתירו את/שיקרו לגבי מערכת היחסים המקולקלת שלהם עם מאמנים - אבל זה כן אומר שצריך להיזהר מלהתייחס אליהם כאל אמת צרופה, ושיש לקחת בחשבון לפחות שני דברים בזמן שקוראים אותם ושכמותם.

הראשון הוא שרוב הלחישות והשמועות על בלאט פורסמו על ידי עיתונאים שמכונים beat writers, כלומר כתבים שצמודים לקאבס לאורך כל העונה וחייבים לייצר עליהם כל יום סיפור. מצד אחד, הם כמעט תמיד יודעים מה קורה בקבוצה. מצד שני, כתב טרי פריי מהדנבר פוסט בספרPlaying Piano in a Brothel: A Sports Journalist's Odyssey, "ביט רייטרס יודעים שהדרך לקבל יחס מועדף ולהשיג את הסקופים כביכול על החתמות, מעברים של שחקנים, או פרטים אחרים - היא לעשות עסקאות טקטיות. חלק מהם מאפשרים לאנשים במועדון להכתיב מתי סיפור ייכתב, איך להציג אותו, ומה לא להדגיש או לטאטא מתחת לשטיח".

הדבר השני והיותר חשוב שצריך לקחת בחשבון לגבי הביקורת על בלאט הוא מיקומו של המאמן בהיררכיה של ה-NBA. מאמן ב-NBA ממוקם לא רק מתחת לג'נרל-מנג'ר שבוחר את הסגל, כמו בשאר הליגות בארה"ב, אלא גם מתחת לכוכב של הקבוצה, שהמשקל שלו בארגון כמעט תמיד הרבה יותר כבד. "זו ליגה של שחקנים", אמר מייק בראון, לשעבר מאמן קליבלנד, כשאימן את לוס אנג'לס לייקרס לפני שנתיים. "ולא אכפת לי אם אתה פט ריילי, גרג פופוביץ' או כל אחד אחר - השחקן הכי טוב שלך צריך לאפשר לך לאמן אותו. כרגע קובי בראיינט מאפשר לי לאמן אותו. ואין לי שום בעיה להגיד את זה".

כלומר: גם אם ג'יימס לא סופר את בלאט כרגע, כמו שאנשים נוטים להסיק משפת הגוף שלו, זו לא תופעה חריגה בתרבות של ה-NBA. למעשה, לאור העובדה שבלאט בא משום מקום, בעולם המונחים של שחקני NBA, הציפייה שג'יימס יבטח בו אחרי כמה חודשים של היכרות היא די מופרכת. "אני לא לגמרי מכיר אותו", אמר ג'יימס, "הוא לא לגמרי מכיר אותי. הוא לא לגמרי מכיר אף אחד מהשחקנים וזה היה צפוי. זו השנה הראשונה שלנו ביחד. אבל הוא מקבל את תשומת הלב שלנו".

***

השאלה האם בלאט ימשיך לקבל את תשומת הלב של ג'יימס לא תלויה רק בהישגים של קליבלנד העונה. פול ווסטהד, למשל, הוביל את הלייקרס לאליפות ב-1980, אבל פוטר שנה וחצי אחר כך, כשמג'יק ג'ונסון החליט שהוא לא רוצה לשחק בשבילו. בשנים האחרונות שלושה כוכבים מהדור של ג'יימס (דרון וויליאמס ביוטה, דווייט הווארד באורלנדו וכריס פול בלוס אנג'לס קליפרס) שלחו הביתה מאמנים (ג'רי סלואן, סטן ואן גנדי ו-ויני דל נגרו בהתאמה) שלקחו אותם לשלבים הגבוהים של הפלייאוף. לבלאט נשארה חצי עונה, בהנחה שהוא יצליח לייצב את הספינה אחרי גל הפציעות, כדי לשכנע את ג'יימס לאפשר לו לאמן אותו. יש סיטואציות יותר גרועות בחיים.