המספרים קטנים מההבטחות

במקרה של הכרזות לפיד על פעולותיו כשר האוצר יש דרך קלה יחסית להפריד בין הסיסמאות והספינים לבין העובדות הפשוטות: להשוות את המסרים שהוא מפזר מול האופן שבו הוצגה הצעת התקציב ל-2015 ע"י הדרגים המקצועיים באוצר. לשם כך נדרש מסע קצר בזמן לחודש אוקטובר, כשאנשי האוצר הציגו את הצעת התקציב לאישור הממשלה.

התובנה הראשונה שקיבלנו נוגעת לסכומים. תוספות התקציב שעליהן מדבר לפיד נראות יפות מאוד והן מופיעות כך גם בספר התקציב, אך כשמגיעים לבדוק בכמה גדלו בפועל תקציבי המשרדים החברתיים אחרי כל הקיזוזים וההתאמות השונות - המספרים מעט שונים. תקציב הבריאות, למשל, גדל על פי נתוני האוצר בלא יותר מ-2.8 מיליארד שקלים, סכום נאה אך עדיין הרבה פחות מהסכומים שעליהם מדבר לפיד (4 מיליארד שקל). תקציב החינוך, שוב, על פי המצגת של האוצר לממשלה, גדל בלא יותר מ-1.8 מיליארד שקל (לעומת 3.2 מיליארד), ותקציב הרווחה גדל ב-700 מיליון שקל (לא כולל התוספת לניצולי השואה).

למעשה, לפיד בעצמו דיבר על המספרים האלה ממש כשהציג את התקציב במסיבת עיתונאים שכינס בסוף ספטמבר האחרון. כך הוא אמר אז: "תקציב משרד החינוך יגדל השנה ב-1.8 מיליארד שקל. אנחנו נרחיב לכיתות ג' וד' את בתי הספר של החופש הגדול, שחסכו אלפי שקלים להורים ואיפשרו את המשך הלמידה המשמעותית עמוק לתוך הקיץ... תקציב משרד הבריאות יגדל ב-2.8 מיליארד שקל, חצי מיליארד מתוכם יוקדשו להתחלת יישום מסקנות ועדת גרמן לשיפור איכות הטיפול והשירות הניתנים לחולה בישראל".

ההסבר שמציע האוצר ליישוב הפערים בין המספרים הוא שהסכומים הגבוהים יותר מותאמים למדד המחירים של תחילת 2015, והנמוכים יותר ממדד 2014. ההסבר לא נשמע משכנע במיוחד לאור העובדה שבכל שנת 2014 עלה מדד המחירים בשיעור אפסי. בלי קשר לשאלת הפערים חשוב לציין שהתוספות לשלושת המשרדים החברתיים, על פי האוצר, כוללות גם עדכונים שמקורם בגידול טבעי באוכלוסייה ולא רק בתוספות תקציב ייעודיות. תקציבי המשרדים החברתיים ביחד גדלו פחות מהגידול בתקציב הביטחון לבדו - 6 מיליארד שקלים כולל תוספת של 4.3 מיליארד שהוגדרה "חד-פעמית", אך סביר שתהפוך לקבועה. במילים אחרות, התקציב היה הרבה יותר "ביטחוני" מאשר "חברתי".

לא רק מהסכומים אפשר ללמוד על אופי התקציב אלא גם מהתוכניות ומהיעדים, כפי שהוצגו ע"י האוצר לאישור הממשלה. מה היה לנו שם: לצד אישור חלקי של המלצות ועדת גרמן ואישור סמלי מאוד של חלק מהמלצות ועדת אלאלוף למאבק בעוני, קיבלנו את הורדת מחירי הדיור באמצעות הפטור ממע"מ ושלל תוכניות נוספות - חוק האנג'לים לעידוד ההיי-טק; רפורמה ביחידת המדען הראשי; הלאמת הכנסות קק"ל; הנפקת מניות מיעוט בחברות ממשלתיות; צמצום כוח האדם בשירות המדינה; ושינוי משטר המס על אוצרות טבע במסגרת המלצות ועדת ששינסקי השנייה. חוק ההסדרים היה השנה רזה במיוחד, כזכור, אבל זה לא ממש עזר להעביר אותו בכנסת.

בשורה התחתונה, לתקציב 2015 היו מעט בשורות ורובן כלל לא בתחומים חברתיים אלא בכיוונים שנועדו להגדיל את הכנסות המדינה. התרומה של התקציב לצמצום הפערים החברתיים הייתה בעקיפין: באמצעות חיזוק הרפואה הציבורית ובתוכניות להוזלת מחיר הדירות, עידוד התחבורה הציבורית והוזלת מחירי המוצרים. לא שאנחנו מזלזלים, אבל לקרוא לזה תקציב חברתי - זה לא רציני.