בישראל פועלות כיום 182 חברות בתחום שנקרא "בריאות במובייל" (mHealth), שמתמקד בפיתוח טכנולוגיות אשר משלבות בין הרפואה לבין הטלפון הנייד (או הטאבלט). ישראל היא שחקנית קטנה בתחום, אך היא צומחת במהירות.
על פי נתונים שהופקו ממאגר IVC על ידי לוי שפירו, שותף בקרן וריטס, חברות חישה שאוגרות נתונים על המטופל מהוות 23% מפעילות המובייל הלת' בישראל; מאגרים עם מידע רפואי אישי לפי לקוח (רשומה רפואית) תופסים 10%; מערכות לניתוח מידע מהוות 25% ואילו מערכות לשיפור סגנון החיים ולנטילת תרופות מסתפקות בנתח של 8%. תחומים נוספים בהן פועלות החברות הללו כוללים חישובים של מינוני תרופות, מתן מידע רפואי ועוד. שפירו סיפר כי רק 5% מהחברות הללו רושמות הכנסות משמעותיות ורק כ-39% רושמות הכנסות בכלל. בעולם, 30% מהחברות בתחום רושמות הכנסות משמעותיות.
"המעבר לדיגיטציה של עולם הבריאות נועד קודם כל לפתור בעיה אמריקנית", אמר שפירו, "רק בארה"ב משקיעים 18% מהתל"ג על רפואה (לעומת כ-7.6% בישראל וכ-10%-12% במדינות מערביות אחרות - ג.ו) ומקבלים תוחלת חיים ואיכות חיים נמוכות ביחס למדינות אחרות בעולם המערבי". מערכת הבריאות האמריקנית ניסתה להבין לאן נעלם הכסף ולצורך כך החליטה לאסוף את המידע.
הדיגיטציה של הרפואה האמריקנית היא חלק מתוכנית הבריאות האמריקנית החדשה יחסית, המכונה אובמה-קר (Obamacare). "מה קרה עם המהפכה הדיגיטלית של אובמה-קר? זה עובד, זה מה שקרה", אמר שפירו, "28 מבין מדינות ארה"ב שהצליחו ליישם את התוכנית אכן רואות שהיא חוסכת כסף".
נציין כי מאז 2009 חל זינוק של 987% בהשקעה במערכות מידע לעולם הרפואי, מתוכה עלייה של 91% בשנת 2014. "גם אנחנו ב-Veritas מחפשים חברות בתחום הזה", אמר שפירו.
תוכנית הבריאות האמריקנית, שיצאה לדרך ב-2010, שואפת להקטין את ההשקעה של מערכת הבריאות בטיפול בחולים מ-70% ל-51% מתוך כלל תקציב הבריאות. הכסף שיתפנה מטיפול אחרי שהמחלה כבר התרחשה, יוקדש לניטור ומניעה, כאשר היעד הסופי הוא להפוך את האומה האמריקאית לבריאה יותר.
שפירו טוען כי חברות שיצליחו בתחום הזה בשנים הקרובות יהיו חברות ש"יתנהגו יפה" לגורמים האחרים במערכת הבריאות, למשל הרופאים. בניגוד לחברות כמו uber שצמחו על חשבון תחנות המוניות הממוסדות, ויכלו לעשות זאת באופן אגרסיבי למדי בגלל שיתוף הפעולה ההדוק שלהן עם הצרכנים, בתחום הבריאות זה לא יעבוד - הרופאים ומערכות הבריאות הם גורם דומיננטי מדי.
"חברה שמעניקה בדיקות עיניים ברשת", הוא אומר, "לא חייבת ליצור קשר עם רופאי העיניים ולהפנות לרופאים את הצרכנים שקיבלו תוצאה שמחייבת טיפול. היא יכולה להפנות אותם ישר אל חנויות המשקפיים. אולם, ללא גיבוי מהרופאים יהיה להם קשה לרכוש את אמון הצרכן".
טיפים נוספים של שפירו הם לתעד את התהליכים ולהוכיח לארגוני הבריאות כמה כסף כל מוצר חוסך ולנסות לשתף פעולה עם חברות הפארמה. בנוסף שפירו ממליץ לסטארט-אפים "למכור חלום". לדבריו, "לכל סקטור בהיי-טק ישנו דפוס ההתפתחות שלו, והשלב שבו נמצאת התעשייה זו היום, הוא השלב שבו קונים חלומות".
לא בית מלון
טום סודו, מנהל הפיתוח העסקי במרכז לחדשנות בקרדיולוגיה בבית החולים קליבלנד קליניק, דיבר על הזווית של בתי החולים. "בתי החולים הם כבר לא בעסקי המלונאות", הוא אומר, "פעם, יולדת בלידה רגילה הייתה נשארת בבית החולים שבעה ימים אחרי הלידה". היום, בארה"ב, היולדת משתחררת אחרי שבע שעות בממוצע.
המהפכה מתבטאת במעבר מעולם רפואי הממוקד בפרוצדורה, לכזה שממוקד בתוצאה, וגם יכול לעקוב אחריה באמצעות כלים לניהול מידע. סודו פורט את ההבדלים בין העולם החדש לישן: התשלום לרופא ועבור ציוד רפואי - מבוסס תוצאה ולא קשור לתרופה או לניתוח; התמריצים לרופאים - עבור ערך שהביאו ולא עבור שעות עבודה; המיקוד של המערכת - באוכלוסיה הבריאה לא פחות מאשר בחולה; תפקיד נותן השירות - לטפל לא במקרה ספציפי אלא בכל מהלך המחלה; מכשור רפואי חדש - חייב להיות טוב פי כמה ממוצרים קיימים או זול יותר ועדיף שניהם. מוצרים טובים רק במעט או טובים ויקרים יותר - לא יצליחו; תהליך האבחון - מקבילי במקום לינארי, כלומר מבררים את כל האפשרויות לאבחון המחלה במקביל, ומיקום הבדיקות - לאו דווקא בקופת חולים, אלא במחשב, ברשת פארם, בקליניקות פרטיות ואפילו בדוכן בקניון.
סודו מציין כי בקליבלנד קליניק, אין היום שימוש בנייר כמעט. לחולים רשומה רפואית דיגיטלית, וכבר מתאפשר גם ביקור רופא וירטואלי וניטור מתמשך מרחוק. סודו מזמין את חברות הבריאות הדיגיטלית לשתף איתו פעולה.
אלן ג'נוס ממשרד עורכי הדין מינץ לוין, עסקה בסוגיות החוקיות של התחום. לדבריה, החשש המוביל הוא מפני פגיעה בפרטיות "אבל גם היום, אם בודקים מהיכן דולף מידע באופן מזיק, לרוב זו תהיה דליפה לואו-טקית יחסית - מישהו שכח את הלפטופ באוטו או משהו כזה".
לדבריה, ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקנית, הבינה שהמשאבים שלה מוגבלים ולכן היא ככל הנראה לא תפקח על אפליקציות רפואיות כל עוד מדובר באפליקציות לייף סטייל בהן הסיכון נמוך. "כרגע החלטה זו היא רק הנחיה אבל אולי היא תהפוך לחוק בשנה הבאה".
לא מצליחים לספור את האפליקציות
ד"ר ראף ג'הנס מחברת מחקרי השוק Research2Guidence, שמתמחה בשוק זה, סיפר כי בשנה האחרונה חלה ירידה של 50% במספר ההורדות הממוצע של כל אפליקציה רפואית לטלפון. סך כל קצב ההורדות של אפליקציות רפואיות עולה, אבל כיוון שיש כל כך הרבה מהן ("אנחנו כבר לא מצליחים לספור"), לכל אחת מהן סיכוי הורדה נמוך יותר. בנוסף, הצרכנים לא תמיד משתמשים באפליקציות שכבר הורדו. 70% ממי שהחלו להשתמש באפליקציה לא מתמידים בה, ואפילו 30% ממי שרכשו חיישן בכסף, לא מתמידים בשימוש בו.
חברות הפארמה "מאוד משתדלות", להיכנס לתחום המובייל, אולם לדעת ג'הנס הן עדיין לא פיצחו את המודל. לדעתו, המודל העסקי הנכון לאפליקציה אינו הורדה חד פעמית בתשלום, אלא שירותי מנוי ב-3-4 דולר לחודש, עדיף באופן משולב עם פגישה אישית עם מומחה לתחום (רופא, תזונאי וכו') בעוד 30-40 דולר בחודש. "בשנתיים שלוש הקרובות לפחות, הצרכן הוא שמשלם ולא מערכת הבריאות. בעוד חמש שנים, תהיה פריחה של אפליקציות שימומנו על ידי בתי החולים וחברות הביטוח במטרה לחסוך להן כסף, וזה יהיה המודל הדומיננטי בעוד 20 שנה".
טיירי זילברברג, סגן נשיא באורנג' צרפת ומייסד תחום הבריאות בחברה, התייחס לזווית של מפעילי הסלולר. "היום זרימת המידע היא לא טובה, והתפקיד שלנו הוא להזרים אותה טוב יותר", הוא אומר, "זה מפגש של שתי גלקסיות עם תרבות הפוכה, תחום הבריאות ותחום המחשוב. צריך ליצור סטנדרטים משותפים". הוא מציין כי: "יזמים מתחום המחשוב רוצים לשנות את העולם אבל תחום הבריאות משתנה לאט ומדוע? לא בגלל שמרנות של הרופאים, אלא כי זה לא שוק. מי שנהנה מהמוצר הוא לא זה שמשלם".
זילברברג מתייחס לכמה "עקרונות מפתח" בתחום. SOLOMO - רשתות חבריות המשלבות את עולם המובייל עם החיים "הרגילים"; Life in Motion - הרצון של אנשים להמשכיות בפעילותם וקשריהם גם כשהם נעים; גיימיפיקציה - הפיכת כל פעולה ובעיקר את המעיקות שביניהם למשחק מגניב; Quantified self - רצון של אנשים לדעת מה קורה בתוך הגוף שלהם ברמה מספרית, גם אם חלקם לא פועלים לשיפור המצב.
ד"ר רונן טמיר, ראש תחום בריאות האישה ומיזמים אסטרטגיים בטבע, הסביר כי מנקודת המבט של חברות התרופות, כדי להראות יעילות של תרופה, צריך קודם כל להגיע לכך שהצרכן אכן נוטל את התרופות ב-100% על פי המשטר שנרשם לו. "זה דורש ניטור מאוד צמוד". לדבריו, "הרופאים יהיו האחרונים לקבל את השינוי. זו תעשיה שמרנית, שמאמינה שמה שעובד לא משנים".
טמיר מציין עוד כי: "בקרוב עולם הפארמה יעבור למודל שבו משלמים לנו עבור תרומה מוכחת לבריאות. זו מהפכה שיש הרואים בה שוות ערך למהפכת החיסונים, ההגיינה או האנטיביוטיקה".
נואל הארווי, סמנכ"ל פיתוח בחברת המכשור הרפואי BD, שמפעילה בישראל מאיץ לטכנולוגיות מתחום הבריאות הדיגיטלית יחד עם מיקרוסופט, אומר כי: "מכשירים רפואיים של BD, כמו למשל מזרקים וערכות בדיקות דם, נגעו כנראה מתי שהוא בכל אחד מכם. לו היינו יכולים לאסוף מידע מכל נקודת מגע כזו, היה לנו הרבה מאוד מידע". הוא מציין כי כשביקר לאחרונה בקליניקת הסוכרת המובילה בסין - שהייתה צפופה עד אפס מקום - שאל את מנהל הקליניקה מה ניתן לעשות כדי לעזור והוא אמר 'אמריקנים, תפסיקו למכור לנו את מזון הזבל שלכם'".
אנשים הורגים את עצמם
לדברי הארווי: "אנחנו בתקופה של שלום יחסי, אריכות חיים יחסית וכסף זמין יחסית, וכל הטוב הזה נראה כעומד להימשך. ומה אנשים עושים עם זה? משתמשים בו כדי להרוג את עצמם".
דיוויד ליצ'נר מחברת המחקר גרטנר המליץ לפתח אפליקציה שמסבירה לאנשים כיצד לממש את הזכויות הרפואיות שלהם. "גם עבור חברות הביטוח זה דבר חיובי, כדי שאנשים לא יחששו ללכת ולקבל טיפול מונע". הוא ציין כי התחום מתקדם פחות מהר מכפי שהוא היה רוצה אך העריך כי עד 2018, 40% מביקורי הרופא יהיו וירטואליים.
דוקטור יש לך טלפון
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
