משקיעים טוענים: בגלל מנהלי סרגון הפסדנו 75 מיליון דולר

בקשה לתביעה ייצוגית עשויה לקבוע מתי הצהרות אופטימיות של מנהלים הופכות להטעיית משקיעים

עירא פלטי / צילום: איל יצהר
עירא פלטי / צילום: איל יצהר

מתי אופטימיות טבעית של נושאי משרה בכירים בחברות ציבוריות הופכת להטעיית משקיעים, ומתי דברים הנאמרים על-ידי אותם בכירים בנוגע ליכולותיה של החברה להתאושש ממצבים מאתגרים הופכים להצגת מצגי-שווא ולביצוע פעולות רשלניות?

על שתי השאלות המרכזיות הללו תידרש לענות בקרוב שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, דניה קרת-מאיר, בבואה לדון באישור בקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת הטכנולוגיה סרגון .

את התביעה הגיש מנהל השקעות מנתניה בשם יהושע חזן, באמצעות עורכי הדין יורי נחושתן ועופר יובל ממשרד נחושתן ספרן שרף יפה. לטענת חזן, רצף של אמירות בכתב ובעל-פה שפיזרו מנהלי סרגון גרמו למשקיעים הפסד מצטבר של כ-75 מיליון דולר.

התביעה שהגיש חזן עוסקת בהנפקת המניות שביצעה סרגון בסוף יולי 2014, בה גויס סכום של 48 מיליון דולר (ברוטו) לפי מחיר של 2 דולר למניה. מאז איבדה מניית סרגון כמחצית מערכה - והמשקיעים בהנפקה, וחזן בתוכם, ספגו הפסדים כבדים.

לכאורה, מדובר בחלק מכללי המשחק של שוק ההון, אלא שלטענת חזן, נתונים שסיפקה סרגון לקראת ההנפקה, ודברים שאמרו בכיריה בשיחות רשמיות עם משקיעים, היוו מצגי-שווא.

לטענתו, ללא אותו מידע, לא הייתה החברה מצליחה להשלים את הגיוס, והייתה מגיעה בסוף ספטמבר למצב של חדלות פירעון.

הפסדים של 125 מיליון דולר ב-3 שנים

סרגון, שמייצרת ציוד לתקשורת אלחוטית בפס רחב, היא חברה ותיקה ומוכרת למשקיעים בשוק ההון המקומי. החברה הנפיקה לראשונה את מניותיה בנאסד"ק כבר בשנת 2000, ו-4 שנים לאחר מכן החלו מניותיה להיסחר גם בבורסת תל-אביב תחת כללי הרישום הכפול.

לפני 4 שנים בדיוק, בינואר 2011, ביצעה סרגון מהלך אסטרטגי להכפלת היקפי פעילותה, כאשר חתמה על עסקה לרכישת חברת נרה נטוורקס הנורבגית תמורת 48.5 מיליון דולר.

בעקבות הרכישה הציגה סרגון באותה שנה צמיחה של 78% בהכנסות ל-445 מיליון דולר, אולם במקביל זינקו הוצאות התפעול שלה, לאחר שמצבת כוח-האדם הוכפלה ל-1,167 עובדים בסוף 2011.

אלא שבנוסף לעלייה הטבעית בהוצאות התפעול, נשחקו גם שולי הרווח הגולמי של סרגון. עקב כך הציגה החברה ב-3 השנים הראשונות שלאחר הרכישה (2011-2013) הפסדים מצטברים של 125 מיליון דולר, שכיווצו את קופת המזומנים ואילצו את הנהלת סרגון לצאת לגיוס של כ-34 מיליון דולר (ברוטו) בהנפקת מניות משנית בנובמבר 2013.

ההנפקה בוצעה במחיר של 2.4 דולר למניה, ששיקף ירידה של 82% במחיר המניה מאז ההודעה על רכישת נרה.

אולם גם הסכום הזה לא הספיק לסרגון, ולאחר הפסד של 19 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2014 ועם 36 מיליון דולר בלבד בקופה (וגם זאת בזכות 17 מיליון דולר שהתקבלו כפיצוי מהבעלים הקודמים של נרה), יצאה כאמור החברה להנפקה נוספת, בה גייסה נטו (לאחר תשלום העמלות לחתמים והוצאות אחרות) 45 מיליון דולר.

3 חודשים לאחר ההנפקה חשפה סרגון את דוחות הרבעון השלישי של 2014, שכללו הפסד של 5.6 מיליון דולר. עם זאת, הפרט המפתיע יותר בדוחות היה היקף המזומן בקופה שעמד על 48.5 מיליון דולר בלבד. כך שללא הגיוס ביולי הייתה החברה מגיעה לכאורה לסוף ספטמבר עם סכום זניח של 3.5 מיליון דולר בקופה, כשנגדו מופיע במאזן חוב בנקאי לטווח קצר של 46 מיליון דולר.

בנוסף, לפי כתב התביעה, החברה עדכנה בשיחת הוועידה כי שיעור הרווח הגולמי - שעלה ברבעון השלישי ל-26% מהמכירות (לעומת 25% במחצית הראשונה של 2014) - ישוב לרדת.

תגובת השוק הייתה מיידית. ביום פרסום הדוח נפלה מניית סרגון ב-33% בנאסד"ק למחיר של 1.36 דולר, ומאז הידרדרה עוד עד ל-1 דולר בלבד, נכון ליום שישי האחרון. אירועים אלה היו הבסיס לתביעה שהגיש חזן נגד סרגון.

חזן מפרט בתביעתו כיצד דיווחה סרגון, בנובמבר 2013, על השקת פלטפורמת מוצרים חדשה הקרויה IP-20, וכן על תוכנית ארגון מחדש בעלות חד פעמית של 11-13 מיליון דולר, שתפחית את הוצאות התפעול ב-25 מיליון דולר בשנה.

לטענת חזן, שני צעדים אלה היו הכרחיים לצורך שכנוע המשקיעים להשתתף בהנפקה בנובמבר 2013.

באמצע פברואר 2014 פרסמה סרגון את תוצאותיה לרבעון הרביעי של 2013. על-פי כתב התביעה, באותו המועד התייחס מנכ"ל סרגון, עירא פלטי, לדוחות השנתיים ואמר כי "הארגון מחדש הושלם בצורה חלקה והארגון פועל בצורה יעילה", וכי "יחד עם המוצרים החדשים הזוכים לתשומת-לב מלקוחות קיימים של החברה, ופותחים דלתות ללקוחות חדשים, שנת 2014 מתחילה בעמדה טובה לשיפור בכל התחומים, אשר יחל בהדרגה במחצית השנייה של השנה".

על רקע זה טוען חזן בתביעתו כי המנכ"ל צפה בפברואר שבין יולי לדצמבר יתחיל שיפור הדרגתי בפעילות. אלא שחודש וחצי בלבד לאחר מכן עדכנה סרגון כי הכנסותיה ברבעון הראשון של 2014 הסתכמו בטווח של 70-73 מיליון דולר בלבד, נמוך מהתחזית שסיפקה החברה באמצע פברואר להכנסות בטווח של 83-93 מיליון דולר.

נקודה זו מעלה את השאלה מה ערכה של הערכה כללית של מנכ"ל להיקף הפעילות בתקופה של 6 עד 10 חודשים קדימה, וכיצד על המשקיעים להתייחס אליה, כאשר החברה מפספסת תחזית לטווח של חודש וחצי קדימה בלבד.

סרגון: דינה של הבקשה להידחות

3 חודשים לאחר מכן, בעת פרסום דוחות הרבעון השני וההכרזה על הגיוס הנוסף, כתב המנכ"ל פלטי בהודעה של סרגון כי הוא שמח שברבעון השני עמד שיעור ההזמנות על 30% יותר מהממוצע הרבעוני ב-2013, לאחר שברבעון הראשון עמד שיעור ההזמנות על 19% יותר לעומת אותו ממוצע. "זה מהווה עדות מוחשית לשיפור נוסף בהכנסות במחצית השנייה, בהשוואה למחצית הראשונה", כתב.

בהמשך ההודעה למשקיעים הוסיף פלטי כי הוא מאמין שהמחצית השנייה של 2014 תסמן את תחילתו של שיפור עקבי בהכנסות, שיוביל בהמשך גם לחזרה לרווחיות עם "מינוף תפעולי משמעותי", שיסתמך על פרופיל הוצאות נמוך יותר כתוצאה מתהליך הארגון מחדש.

עוד הוא הוסיף כי לאור ביקוש שגדל במהירות עם הזמנות גדולות יותר מהצפוי, החברה פונה באופן מיידי לגיוס הון נוסף שיבטיח את הגמישות הפיננסית למימון הצמיחה ויימנע בעיות נזילות אפשריות.

השורה האחרונה דווקא עשויה לכאורה לשחק לטובת סרגון, מאחר שהיא מאותתת - אם כי בצורה מאוד זהירה ומעורפלת - על בעיות תזרים אפשריות אם ההנפקה לא תצא לדרך.

חזן טוען בכתב התביעה כי השורות הללו סיפקו אופק חיובי למשקיעים כדי לשכנעם להשתתף בהנפקה האחרונה, אלא שלמעשה, "על אף שהחברה הגדילה את היקף הכנסותיה ממכירות כתוצאה מחדירת דור המוצרים החדש שלה וצמצמה באופן משמעותי את הוצאות התפעול שלה, היא לא הצליחה - בעיקר בשל שיעור הרווח הגולמי הנמוך שלה - לעבור למצב של הצגת רווחים תפעוליים או רווח נקי, דבר שמהווה שיקול בקבלת החלטה אם להשקיע בחברה".

מסרגון נמסר בתגובה כי "בכוונת החברה להתנגד בתוקף לאישור הבקשה כתביעה ייצוגית. לדעת החברה אחת דינה של הבקשה - להידחות".

סרגון
 סרגון