בראיון בערוץ החדשות הימני פוקס ניוז, ביום א', צייר אנליסט, סטיב אמרסון, תמונה קודרת על היקף חדירת האיסלאם הקיצוני לאירופה: "אזורים מחוץ לתחום (ללא מוסלמים) קיימים לא רק בצרפת אלא ברחבי אירופה. הם אמורפיים ואינם בהכרח רציפים, אבל הם מהווים מעין ערי מקלט (לקיצונים מוסלמיים). אלה מקומות שבהם הרשויות במדינות כמו צרפת, בריטניה, שוודיה וגרמניה אינן מפגינות את הריבונות שלהן. יש לנו אפוא אזורים שבהם הוקמו בתי-משפט שמבוססים על חוקי השריעה, אזורים שבהם האוכלוסיה המוסלמית צפופה ביותר, אזורים שמהשטרה אינה נכנסת אליהם. למעשה, מדובר כמעט במדינה בתוך מדינה".
"זה בהחלט נראה כח'ליפויות במדינות ספציפיות (באירופה)", הוא הוסיף. "זה כמעט מרשם למה שהאירופים מבקשים מישראל לעשות, כלומר להקים מדינה נפרדת בתוך מדינתם שלהם. ההבדל הוא, שהאירופים אינם מכירים במדינות הנפרדות האלה ביבשת שלהם... באתר רשמי של ממשלת צרפת יש אפילו מפה של האזורים האלה... בבריטניה, מדובר לא רק באזורים מחוץ לתחום, אלא גם בערים ממש, כמו ברמינגהאם, שהיא מוסלמית לגמרי ולא מוסלמים פשוט אינם נכנסים אליה. ברבעים בלונדון, יש אפילו משטרה דתית מוסלמית, שמכה ופוצעת כל מי שאינו לבוש על פי כללי האיסלם".
"... ואצלנו (בארה"ב), קיימת אוריינטציה סלקטיבית כלפי האיסלם הרדיקלי", אמר אמרסון. "הנשיא אפילו אינו מבטא את המילים 'איסלאם רדיקאלי'. אנו רואים בטורקיה... בעלת ברית למרות העובדה שהיא תומכת בחמאס ומעניקה מקלט למנהיגי חמאס שמתאמים התקפות נגד ישראל. אירופה אך זה הסירה את הסנקציות מעל חמאס. לכן, כאשר צרפת, או אירופה, אומרות שהן מנהלות מלחמה נגד האיסלאם הרדיקאלי, הן אינן מסמנות כמטרות את חמאס או את חיזבאללה".
לדבריו, "אירופה גמורה" מפני שעל סמך קצב הריבוי של המוסלמים, הם יהיו רוב במדינות אירופיות מסוימות, "למרות שאיני טוען שכל המוסלמים טרוריסטים, רחוק מזה".
יומיים לפני הראיון של אמרסון, זמן קצר לאחר הפיגועים בשארלי הבדו ובמרכול היהודי, צייץ איל התקשורת רופרט מרדוק (בעל השליטה בפוקס ניוז) את המסר הבא: "אולי הרוב המכריע של המוסלמים שוחרי שלום, אבל עד שהם לא יכירו בסרטן הג'יהאדיסטי שצומח בקרבם וישמידו אותו, הם חייבים לשאת באחריות (לפיגועים)".
ההתבטאויות של אמרסון ומרדוק הפכו אותם מטרה לחיצי לעג ובוז בזירת טוויטר ובפורומים אחרים. ראש ממשלת בריטניה, דייוויד קאמרון, אמר בראיון טלוויזיה, כי "ברור שאמרסון הוא אידיוט מושלם". עיתון מקומי בברמיגהאם ציין ביובש, ששיעור המוסלמים באוכלוסיה העירונית הוא 21.8%, בהשוואה ל-46.1% נוצרים ו-19.3% שהגדירו עצמם חסרי דת.
אנדרו אקסום, לשעבר יועץ מיוחד למדיניות מזרח-תיכונית בפנטגון, העלה שוב לרשת כתבה מפרי עטו, שפורסמה בעיתון "טנסיאן" ב-2010, ושבה תואר אמרסון כ"חבר מוביל בתעשיה של מומחים בעיני עצמם, שמפיצים משטמה כלפי מוסלמים בספרים ובסרטים, באתרי אינטרנט ובהרצאות, וזו תעשיה שמגלגלת מיליוני דולר".
אחרי כמעט יממה התנצל אמרסון בטוויטר, אך התנצלותו נגעה רק לקטע על ברמינגהאם: "אין שום תירוץ לשגיאה הזו ואני חייב התנצלות אישית לכל אחד מתושבי בירמינגהאם". הוא לא חזר בו מטענותיו על אזורים שלמים באירופה שנמצאים כביכול בשליטת מוסלמים.
מרדוק ספג חיצים לא פחות רעילים. הסופר מאט הייג צייץ: "רופרט מרדוק חושב שכל המוסלמים צריכים להתנצל על טרור. אני, בשמם של כל האנשים הלבנים, רוצה, אפוא, להתנצל על רופרט מרדוק". והסופרת ג'.ק. רולינג ("הארי פוטר") צייצה: "נולדתי נוצריה. אם זה הופך אותי לאחראית על רופרט מרדוק, אני מנדה אותו אוטומטית". ועזיז אנסארי כתב: "רופי, אפשר לקבל הדרכה, צעד אחר צעד? איך יכולים הוריי, בני 60, שגרים בקרוליינה הצפונית, לסייע בהשמדת ארגוני טרור? אנא עצתך".
מרדוק לא התנצל, אך פרסם ציוץ נוסף שבו התייחס ל"הקרבה ההרואית של אחמד מראבט, השוטר המוסלמי (שנרצח ע"י האחים הטרוריסטים שביצעו את הפיגוע ב"שארלי הבדו").
איך מתיישבות ההתבטאויות של מרדוק ואמרסון (ודומות להן) בפוקס ניוז עם המצב בזירה הפריזאית? דיווחים משכונות מוסלמיות בפריז ובערים צרפתיות אחרות מצביעים על כך, שההשקפות שהניעו את הטרוריסטים בפריז בשבוע שעבר אולי אינן נחלת מעטים בלבד בקרב המוסלמים. יש תיאורים, אמנם אנקדוטליים, שמשקפים מעגלים נרחבים של משטמה ליהודים, לשלטונות צרפת ולערכים מערביים.
כך, למשל, כתבה נרחבת במגזין האינטרנט האמריקאי "דיילי ביסט" מצטטת מוסלמי, מהדי בולאר, נשוי ואב לשניים, שאמר: "הקלצ'ניקובים, תעודות הזהות (של הרוצחים), שכביכול הם איבדו אותן, הכל מבוים. זו מזימה שרקמו היהודים כדי להבאיש ריחם של מוסלמים".
"היהודים המכשפים"
אחר, שהזדהה כמוחמד והגדיר עצמו כמוסלמי אדוק אך גם עבריין, דיבר אף הוא על "מזימה" ותיאר את "היהודים המכשפים" שמאחוריה: אלה אינם יהודים רגילים אלא "גזע מעורב של יצורים שלובשים צורה ופשוטים צורה", בעלי יכולות יוצאות דופן. "הם יודעים כיצד להיכנס לכל מקום; הם מניפולטורים גדולים".
"אין טעם להתווכח", מציינת הכתבה. "אין טעם להצביע על כך שנרצחו 4 יהודים. לתיאוריות קונסיפרציה יש הגיון משלהן, חסין מהתקפות, וזה עולם אחר מעולם האחדות שהפגינה פריז אחרי הפיגועים. עיתונים צרפתים דיווחו שתלמידים בשכונות מוסלמיות בפריז ובערים אחרות, כגון ליל, סרבו להשתתף ברגע דומיה לזכר הנרצחים ביום ה' שעבר. לדברי מורה אחד, 80% מתלמידיו סרבו לקום ולשמור על שתיקה. כמה מהתלמידים הביעו תמיכה בטרוריסטים. 'קיבלתם מה שמגיע לכם', אמר אחד מהם".
ובכל זאת, בעוד שצעירים רבים שראיין "דיילי ביסט" בשכונות המוסלמיות תיארו את עצמם כמוסלמים אדוקים, איש מהם לא הביע תמיכה בפיגועים ב"שארלי הבדו" ובמרכול היהודי, אם כי כולם אמרו שלמגזין הסטירי לא היתה זכות לפרסם קריקטורות על מוחמד. רבים דיברו נגד ישראל, היהודים וארה"ב, אך לא היתה להם תפיסה גיאופוליטית עמוקה ולמעשה הם לא נראו דתיים במובן המסורתי של המילה.
הכתבה אף אומרת, כי הבאנלייה - הרבעים המוסלמיים המפורסמים כסווראן, סן דניס או קלישי סו בואה - נראים למשקיף מבחוץ הרבה יותר "מאולפים", רגועים, בהשוואה לגיטאות האמריקאים שטובעים באקדחים והם אף רחוקים מלהידמות לפאוולות בריו-ז'אנרו. למעשה, הרובע ה-19 בפריז, שבו הצטרף אחד מהמפגעים לתא טרור מקומי לפני 10 שנים, מזכיר בציביונו המרופט את רובע מעמד הביניים פארק סלופ בברוקלין. הרצפה של המקדונאלד בסווראן כל כך נקיה שאפשר לאכול ממנה.
"הרבה מהאמירות על המצב הגרוע כאן פשוט אינן נכונות", אמר ל"דילי ביסט" פאתה נדאי, בן 29, בן להורים סנגאלייים, מסווראן. "יש הרבה אבטלה כאן, אך צעירים רבים לא מחפשים עבודה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.