האוזר נגד סלינגר: "עצרי את שיווק פוליסות ההשקעה"

שות ני"ע, בהובלת היו"ר פרופ' שמואל האוזר, יוצאת במתקפה חזיתית נגד הפיקוח על הביטוח באוצר, בראשות דורית סלינגר, בנושא פוליסות ההשקעה שמוכרות חברות הביטוח. במסגרת מכתב ששלח האוזר לסלינגר מוקדם יותר השבוע, שהגיע לידי "גלובס", נטען כי "הואיל ופוליסת ההשקעה היא מוצר שמאפייניו ומטרתו דומה לשל קרנות הנאמנות אך מפוקח על ידי מפקח אחר ותחת הסדרה שונה (הן בכל הנוגע לאופן הפצת המוצר והפיקוח עליו והן בכל הנוגע למגבלות החלות על ניהול המוצר), נוצר ארביטראז' רגולטורי המביא לפגיעה חמורה בציבור המשקיעים בשוק ההון, ולטעמנו מבלי שתהיה הצדקה לכך".

מבחינת הרשות, האוצר מתחמק מטיפול בסוגיה ובבעיות שהיא הציפה כבר לפני כשנה, ולכן האוזר פונה כעת לסלינגר במכתב חריף. במכתב הוא מסביר את הבעיות המהותיות שרשות ני"ע מוצאת בפוליסות אלה (לגבי מהות המוצר, ראו הרחבה במסגרת), ובדרך מכירתן וניהולן, וקורא לסלינגר לעצור את שיווקן בדחיפות.

"אבקשך שלא להתיר עוד הצעתן לציבור של פוליסות השקעה, ולא לאפשר גיוס כספים חדשים אליהן, לרבות באמצעות הוראות קבע, ולמצער, לפעול בתיאום עם הרשות להסדרת פעילות זו במסגרת הדינים שבתחום אחריותה", כותב האוזר לסלינגר. האוזר טוען עוד במכתב כי לא רק שמדובר מבחינתו בבעיה שאינה נפתרת, אלא שהיא הולכת ומתעצמת "נוכח קצב גיוס הכספים המהיר לתחום".

ככל הידוע, בשוק פוליסות ההשקעה של חברות הביטוח מנוהלים נכסים בהיקף של למעלה מ-11 מיליארד שקל. בתגובה לפניית "גלובס" נמסר היום מרשות ני"ע כי "הרשות אינה נוהגת להגיב על פעולות ספציפיות כאלו או אחרות".

מהפיקוח על הביטוח נמסר בתגובה כי "ההתייחסות לפוליסות הפרט המשווקות על ידי חברות הביטוח כמוצר זהה לקרנות הנאמנות, אינה נכונה. מרבית פוליסות הפרט כוללות אלמנטים ביטוחיים שאינם קיימים בקרנות נאמנות, ועונות על צרכים נוספים של הפרטים. אגף שוק ההון המפקח על פוליסות הפרט רואה בהן מכשיר המחזק את המגמה החיובית המתפתחת בשוק של הגברת התחרות על ניהול כספי הציבור, תחרות שיש בה כדי לתרום רבות לרווחת הציבור. אגף שוק ההון ישיב בימים הקרובים לפניית יו"ר רשות ני"ע".

"גידול עצום בפוליסות הללו"

בפנייתו של האוזר לסלינגר נכתב עוד כי "בהמשך לשיחות שהתקיימו בעבר בינינו, ובחלוף שנה מאז סגל הרשות נפגש עם סגל אגף שוק ההון באוצר בנושא פוליסות ההשקעה, וביקש את טיפולו הדחוף בנושא, אני מבקש שוב להפנות את תשומת ליבך לפוליסות ההשקעה שנמכרות על ידי סוכני ביטוח למרות שהן נעדרות כל רכיב ביטוחי. לצערי, עד היום לא ננקטו הצעדים הדרושים להגנה על המשקיעים בפוליסות ההשקעה". אלה מהוות, לדבריו, פגיעה "בתחרות ההוגנת בין מוצרי השקעה תחליפיים בשוק ההון".

ברשות שמים דגש על הנושא משום ש"חל גידול עצום בהיקף הנכסים המנוהלים בפוליסות אלה... בין היתר בשל מאמצי שיווק ניכרים של חברות וסוכני ביטוח". אלה מדגישים לצורך המכירה "כי מדובר בתיק השקעות שמנוהל שלא לצרכי ביטוח או חיסכון פנסיוני". ברשות מוסיפים ומצטטים במכתב את חוק הקרנות וטוענים כי "ההשקעה באמצעות פוליסות ההשקעה היא הסדר שחוק הקרנות נועד להסדירו".

ברשות רואים בעיה בכך שהמוצר של חברות הביטוח עוקף את הפיקוח שלה, וכפוף לפיקוח על הביטוח באוצר. מדובר, אם תרצו, גם במאבק על גבולות גזרה, משום שישי כאן ניהול השקעות שנמכר בכביש עוקף רשות ני"ע. האוצר, נציין, אחראי בין היתר על פיקוח והסדרת מכשירי החיסכון הפנסיוני וכל הביטוחים בישראל.

עם זאת, מבחינת הרשות שאלת הפיקוח אינה רק שאלה של גבולות גזרה אלא גם סוגיה שנוגעת למה שיקרה עם כספי הציבור שיימכרו על ידי מתווכים שאינם אנשי ייעוץ השקעות ומנוהלים בגופים שמתמחים בניהול חיסכון ארוך טווח, אם וכאשר תנאי השוק ישתנו.

בהקשר זה נכתב במכתב שככל שהדבר נוגע לפוליסת ההשקעה "לא ניתן לראותה כמוסדרת על פי הדינים והפיקוח שנועדו למוצרי השקעה לטווח ארוך", כאשר "הצעת פוליסות השקעה לציבור וניהול השקעותיהן שלא בהתאם להסדרה והפיקוח המתאימים להן, חוטאת למטרה העומדת בבסיס ההסדרה שהתווה המחוקק". עוד מוסבר במכתב כי בהשקעה לטווח קצר יש "מגבלות על סוגי נכסים ומגבלות כמותיות שונות החלות הן על הקרן הספציפית והן על מנהל הקרן, ושמבטיחות נזילות גבוהה ופיזור סיכונים".

מוצר אטרקטיבי עבור חברות הביטוח

פוליסות ההשקעה הן פוליסות חיסכון טהורות לפרט, שאינן חלק מהחיסכון הפנסיוני, והיו הברקה שיווקית של חברות הביטוח לפני כעשור. מדובר בפוליסות שאינן חיסכון פנסיוני, שנמכרות על ידי חברות הביטוח מאמצע העשור הקודם, כמו פוליסות הבסט-אינווסט שמוכרת הכשרה ביטוח, שמציעה ניהול השקעות בשורה של בתי השקעות; הטופ-פייננס של מנורה מבטחים; פסגות חיסכון מנוהל של בית ההשקעות פסגות; האקסלנס אינווסט של הפניקס ובית ההשקעות שלה אקסלנס ועוד. מבחינת חברות הביטוח וסוכני הביטוח מדובר על מוצר אטרקטיבי שמאפשר לגבות דמי ניהול של עד 2% מהצבירה, כשלרוב אלה נעים בטווח של 0.9%-1.2% ממנה.

בכל הנוגע לניהול ההשקעות והמסלולים השונים מדובר במסלולי השקעה דומים, ואף זהים בחלק מהחברות, לאלו שקיימים ומנוהלים עבור החיסכון הפנסיוני (מניות, אג"ח, מט"ח ועוד) שמפוקח ומוסדר במלואו על ידי הפיקוח על הביטוח.

הפוליסות הללו נועדו לתת מענה שיווקי לגיוס כספים ממספר קהלי יעד כגון כספים שמנוהלים באפיקים לטווחי זמן קצרים ובינוניים, כספים של לקוחות שמחפשים ניהול תיקים זול לצבירות נמוכות, וכספים ששוכבים בפיקדונות בבנקים. לפוליסות אלה היה וישנו יתרון משמעותי אחד על יתר האפיקים שנובע ממבנה החיסכון באמצעות פוליסות ביטוח שמאפשרת לדחות את תשלום המס למועד פדיון הפוליסה.

עם השנים, ובשנים האחרונות ביתר שאת, החלו הפוליסות הללו לצבור נכסים מנוהלים בהיקף גדול, הודות לריביות הנמוכות שמשפיעות מאוד על אפיקי השקעה אחרים; בשל הגידול בהר המזומנים של הציבור שמחפש השקעה עם החזר לא זניח; ובשל מאמצים שיווקיים אדירים של חברות הביטוח, סוכני הביטוח, וכמה בתי השקעות שפעילים בתחום.

מדובר במוצר שעונה על צורך שקיים בשוק, אך השאלות שעולות בעניינו נוגעות למחירו, אופן הפצתו, ולדעת הרשות גם אופן ניהולו. מציאות זו, יחד עם הדמיון האדיר בין פוליסות ההשקעה למכשירי השקעה אחרים, עוררו כעס לא רק ברשות ני"ע אלא גם בבנקים, שחוששים לאבד כספי פקדונות שיופנו לפוליסות אלה.

יש להניח שברשות ני"ע ובבנקים מעוניינים לטפל בנושא, כל אחד מטעמיו, בטרם ייצברו בפוליסות סכומי עתק משמעותיים ברמת השוק, והן יגיעו למצב שבו הן עשויות להשפיע על השוק בדומה לאופן בו תעודות הסל השפיעו על תעשיית קרנות הנאמנות.