מהו הפרדוקס הצרפתי? לא, אין לכך שום קשר למה שהתחולל בפריז בתקופה האחרונה - למרות שגם חלק נכבד מן האירועים הללו יכולים לקבל את הכותרת הזו. הפרדוקס הצרפתי הוא השם שניתן לגילוי המדעי שלפיו, למרות שהצרפתים אוכלים מזון שמן, עתיר קלוריות ועשיר בכולסטרול ולמרות שרמות הכולסטרול והשומנים בדם שלהם גבוהות יחסית לאומות אחרות, הם לוקים פחות בהתקפי לב. היום יש תשובה לפרדוקס הצרפתי - היין האדום. המשקה הזה עוזר למנוע התקפי לב בזכות קבוצה של חומרים שנמצאים בתוך הענבים האדומים.
לפרדוקס הישראלי יש גם זווית ישראלית - מדובר בזקי רכיב, יזם תקשורת במקור, שהגיע לכותרות תחילה כמייסד של חברת טריון (שנסחרה בשיאה בנאסד"ק ב-8.6 מיליארד דולר ולבסוף נמכרה למוטרולה ב-140 מיליון דולר). רכיב ניסה את מזלו גם בתחום המו"לות והשקיע למשך זמן קצר בעיתון "מעריב".
בהמשך הוא הקים, יחד עם איל ההון ג'ורג' סורוס חברת סלולר בברזיל. בעשור האחרון רכיב הוא יזם ומשקיע וגם יו"ר פעיל מאוד בחברה בשם ביו הארווסט (בעבר fruitura, שילוב בין "פרי" ל"עתיד"), אשר ממצה ענבים אדומים. רכיב משקיע היום את רוב זמנו בחברה, ומחזיק כ-50%.
"המוצר שלנו מאפשר לקבל את כל הטוב שבאלף ענבים, מקביל לשני בקבוקי יין, בכפית אחת, ללא סוכר וללא אלכוהול", הוא מסביר.
פיתוח של המכון הוולקני
רכיב מספר כי כאשר פרש מטריון ב-2004, אמר לעצמו שכבר הותיר חותם בתחום התקשורת, והגיע הזמן לפנות לתחום חדש. "ידעתי שאני רוצה לעסוק במשהו שקשור ב'שלומות', זה התרגום העברי של Wellness, וידעתי גם שאני רוצה לחפש את הפתרונות בעולם הטבע. זוהי מעבדה שפועלת 5,000 שנה או כמה מיליארדי שנים, תלוי את מי שואלים, כדי להביא לנו את המוצרים הכי טובים. כמו שהגוף שלנו למד לצרוך מים ולא חמצן ומימן בנפרד, כך גם החומרים הבריאים האחרים בטבע התפתחו, ואנחנו התפתחנו לעומתם, כך שחלקיהם השונים הם בעלי סינרגיה שנותנת לנו את ההשפעה הטובה ביותר".
רכיב גייס לחברה את קרובת משפחתו וידידתו ד"ר יוכי חגי, בעבר בכירה בחברת ביוטכנולוגיה כללית. יחד הם הקימו את קרן ההון סיכון "זקי ביוטק", אשר בחנה הזדמנויות רבות בתחום בישראל, ובחרה לבסוף להשקיע בפיתוח הנוכחי, שמקורו במכון וולקני. השניים לא השקיעו מאז בחברות נוספות והחליטו להתמקיד בביו הארווסט (Bio Harvest). חגי מונתה למנכ"ל ורכיב כאמור הוא היו"ר הפעיל.
לדברי חגי: "ההשפעה של הרזברטול, אחד החומרים הפעילים הנמצאים בענבים וכן ביין, כבר נחקרה לעומק והוכחה. הקושי בצריכת רזברטול מענבים או מיין היא שדרושה כמות מאוד גדולה כדי להשיג אפקט. מנגד, ישנם תוספי מזון המבוססים על רזברטול בלבד, אם טבעי ואם סינטטי. למשל חברת סמית'קליין ביצ'ם (היום GSK) רכשה מוצר רזברטול סינטטי, שהרכבו קצת שונה כדי שניתן יהיה לכתוב עליו פטנט, ב-700 מיליון דולר, והוא עדיין בתהליך פיתוח.
"אלא שאנחנו מאמינים, ומחקרים גם מראים, כי יש סינרגיות בין חלקים שונים של הצמח, ולכן האפקט של מיצוי של הענב כולו, שיש בו יותר מ-100 חומרים פעילים שמשפיעים על הלב, הוא הרבה יותר מוצלח מאשר מיצוי של רזברטול בלבד. ואכן, הראינו שבאמצעות הסינרגיה, אנחנו יכולים להגיע לאפקטים דומים במינון הרבה יותר נמוך של רזברטול, והמוצר שלנו גם יותר טעים".
בלי עלה אחד של גפן
ביוהארווסט לא מתבססת אך ורק על ענבים. לחברה טכנולוגיה חקלאית ייחודית אשר חלקים ממנה עדיין נשמרים בסוד. בשלב זה החברה מגדלת ענבים במעבדה שלה בלי שיהיה שם אפילו ענב שלם אחד או עלה אחד של גפן, שלא לדבר על אדמה. מדובר בהרחבה של רעיון הגידול ההידרופוני, שבו מגדלים צמחים במים בלבד ומוסיפים למים את כל חומרי הגלם שהצמח צריך, וזאת כדי להגיע לשליטה מלאה בתהליך.
אלא שבביוהארווסט הולכים עוד צעד קדימה ובעצם מאפשרים התרבות של תא ענב אחד בתוך שקיות גדולות. עדיין מדובר במוצר טבעי ולא סינטטי, שכן כל תא כזה מכיל את כל מה שיש בתא רגיל של ענב אמיתי. עם זאת, העבודה בשיטה הזו מאפשרת אחידות עוד יותר גדולה וכן מחזור חיים מאוד קצר - שלושה שבועות לענב במקום כשנה בחקלאות הרגילה.
מתוך הענבים הללו מייבשים אבקה שמהווה את המוצר הנוכחי, אשר נקרא Vinya. המוצר עבר מספר ניסויים קליניים אשר מאפשרים לו לתמוך בשלוש טענות שמופיעות על האריזה: המוצר עוזר לזרימת הדם, הוא שומר על לחץ הדם ברמות הנורמה והוא נוגד חמצון ובכך שומר על תפקוד כלי הדם. השילוב של שלושת היתרונות הללו אמור לסייע במניעה של מחלות לב.
חגי: "בניסוי שערכנו באיכילוב ופורסם בכתב עת מדעי, הראינו שב-50 אנשים עם לחץ דם תקין אבל גבוה, המוצר מוריד לחץ דם דיסטולי, משפר את תפקוד כלי הדם ומונע חמצון שומנים בדם. בניסוי נוסף בספורטאים ראינו גם הפחתת לחץ דם".
החומר נרשם לשיווק לא כתרופה, אלא כמוצר מזון שידוע כבטוח לשימוש (GRAS - Generally recognized as safe). למרות זאת, ברגע שהחברה מציגה על האריזה שלה טענות לגבי ההשפעות של המוצר, היא חייבת להציג מחקרים קליניים שתומכים בכך ולקבע אישור מן ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקנית. ואכן, בעקבות סקירת הניסויים אישר ה-FDA להציג על האריזה את הטענות שהוצגו לעיל.
המוצר מושק היום לראשונה בארה"ב. המודל העסקי של החברה יתבסס על שיווק דרך האינטרנט. כל חבילה חודשית של המוצר תימכר ב-120 דולר (4 דולר ליום), בשיטה של מנויים. החברה נערכת לקמפיין ברשתות חברתיות ולקמפיין יח"צ בשוק האמריקני. רכיב - שהתפנה כעת מרוב עיסוקיו האחרים - יוביל את צוות השיווק בארה"ב. בשלב זה לא ניתן יהיה להשיג את המוצר בישראל, שכן הוא אינו מאושר לשימוש באופן עצמאי, אלא רק כהעשרה למזון.
בעבר, החברה אכן חשבה לפתח את המוצר כהעשרה למזון. היה לה אפילו פרוייקט משותף עם אחת מחברות המזון הגדולות, אך היא החליטה בסופו של דבר שעדיף לה לפעול באופן עצמאי, לפחות בינתיים.
"אנשים שאכפת להם מהבריאות"
אלי מור, סמנכ"ל הכספים ומנהל הפיתוח העסקי של החברה, מסביר: "למרות שהצלחנו לפתח מוצרים רבים המכילים את המיצוי שלנו - יוגורט, שוקולד, קפה, מסטיקים - ראינו עם הזמן שפיתוח מוצר לחברת מזון זה תהליך ארוך, ומצד שני אם אתה רוצה להשיק מוצר עם חברת מזון, צריך להקים מפעל ייצור לכמויות גדולות מאוד, וזאת עוד לפני שיש הכנסות. כמו כן, כשמייצרים מזון לקהל הרחב התמחור חייב להיות מוגבל. אנחנו אמרנו - מדוע שלא נמנף דווקא את הקוטן שלנו, ונשווק רק לקהל מתוחכם שמבין באמת את היתרון של המוצר שלנו. המוצר לא זול, והוא מיועד לאנשים שאכפת להם מהבריאות שלהם".
- שוק תוספי המזון מאוד תחרותי ופרוץ. מן הסתם יש לכם מתחרים עתירי משאבים, שטוענים לאותם יתרונות בריאותיים כמוכם, גם אם לא הוכיחו אותם.
מור: "זה נכון, אולם אנחנו מאמינים כי עם הזמן הצרכנים מתחילים לחפש את המוצרים המבוססים יותר מדעית - במיוחד הצרכנים המתוחכמים אליהם אנחנו פונים. גם הרשויות הרגולטוריות דורשות היום יותר מחברות שמייצרות תוספים צמחיים ובחלק מהמקרים מוציאות אותן מהמשחק. ההתפתחות הזו מובילה גם לכך שחברות התרופות, שניסו במשך זמן מה להתנגד לתחום הזה, מתחילות לאמץ אותו ולהתעניין בו".
רכיב: "לעולם תוספי התזונה קוראים היום 'שתן יקר', כי הרבה מוצרים בכלל לא נספגים בגוף אלא יוצאים מיד בשתן. אני מאמין שאנשים מתחילים להבדיל בין המוצרים המשמעותיים לסתמיים".
בחברה הושקעו עד כה 18 מיליון דולר על ידי רכיב, קרן גרינסווי הקנדית שמשקיעה בטכנולוגיות חקלאיות בישראל וכן משקיעים פרטים נוספים. "כל המשקיעים שלנו משתמשים במוצר באופן קבוע", מספר רכיב, "הם כבר לא יכולים בלי זה. כשהמוצר עומד להיגמר הם מיד מרימים טלפון". חגי מוסיפה: "אנשים ממש מרגישים את ההבדל, שזה דבר נדיר בתוסף מזון שנועד בעצם למניעה".
מור: "במקביל להשקה אנחנו נמצאים היום בתהליך גיוס פרטי של כ-10 מיליון דולר, מהם כ-5 מיליון דולר עד סוף פברואר. לאחר ההנפקה הפרטית נרשום את המניות שלנו למסחר ונהפוך לחברה ציבורית".
רכיב רואה עתיד גדול לחברה. "אני לא רוצה למכור אותה. אני חושב שהיא יכולה להיות חברה משמעותית בישראל, ולאפשר מיצוי של כל סוג של מזון שיש בו משהו בריא, למשל זיתים או רימונים. כרגע המטרה היא למצות ללא קולריות ובעתיד אולי דווקא עם הקלוריות, לשיווק פשוט לוגיסטית של אבקות מזינות למדינות עולם שלישי".
הוא מוסיף כי: "המצחיק במוצר הנוכחי הוא שמי שיכול במיוחד ליהנות ממנו הם המוסלמים, שלא יכולים לשתות יין. הנה הגיעו היהודים להציל את המוסלמים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.