עכשיו כולם נזכרים

העליון כפעוטון. הנשיא הפורש אשר גרוניס חוגג, יום ה', טקס פרידה מהעליון: 25 שנים שופט, מהן 13 בעליון ו-3 כנשיא העליון. כל כך הרבה מאמץ ליעילות, עצמאות ועבודה טובה, ומה נזכור? את ההתנגדות הנחרצת והמביכה למשוב השופטים והברוגז הפומבי עם דורון ברזילי, יו"ר לשכת עורכי הדין שקיבל עונש - גרוניס סירב להזמינו לטקס הפרידה. אגב, במשוב, שהתפרסם גם הוא השבוע, קיבל גרוניס ציון 1, הגרוע מבין שופטי העליון.

חלוץ התחרות. נפתלי בנט, מצהיר ומקנטר, יום ג': "הפתרון לכל בעיה ביוקר המחיה הוא תחרות - ותמיד יש למישהו אינטרס לעצור אותה". זה לא אתה שיושב כבר שנתיים חזק על כיסא שר הכלכלה? מה עשית למען התחרות? יוקר המחיה? חוק המזון? נגד מכון התקנים המעוות? בעד הרשות להגנת הצרכן הכושלת?

לוחם בשחיתות. יאיר לפיד מכריז, יום ד', על תוכנית רחבה שתעוגן ב"חקיקה אגרסיבית" למלחמה בשחיתות: "השחיתות באה על חשבון האזרח בישראל, על חשבון הקשישים ועל חשבון הילדים" (רק שכח את ניצולי השואה השגורים בפיו). זה לא אתה שרק עכשיו היית בראש מפלגה חזקה בכנסת ובממשלה, וישבת שנתיים בכיסא שר האוצר? לאן נעלמה אז השחיתות?

פוליטיקאי צפוי. משה כחלון התחיל להתראיין, השבוע. האם הקסם מתפוגג? אחרי שנתיים של הכנות ואימונים, עיניו מבוהלות, אצבעותיו מתנועעות וכפות ידיו מסמנות קרבות דמיוניים. אולי זו מבוכה מכוונת, כדי להיראות אותנטי, בניגוד למתחרה יאיר לפיד המשופשף, הטלוויזיוני והרהוט? בכל מקרה, גם כחלון כל כך-כל כך צפוי ומשעמם: נתניהו אשם, לפיד אשם, בנט אשם.

תלמידה מצטיינת. שלי יחימוביץ', הגברת הראשונה של העבודה, יום ג'. בנובמבר 2013 היא חטפה חבטה וסולקה מראשות המפלגה. היא למדה את השיעור, לקחה לידיים את ה"חלי" ("ארץ נהדרת") הנוקשה, התוקפנית, הקיצונית ושטוחת הדעה והעבירה אותה חינוך מחדש. ריככה והשיבה את שלי האמיתית, הפרטית; הכניסה פתיחות, ענווה וצניעות, שינתה טון, קצת תסרוקת וחיוך פחות ציני. ואז היא הצליחה. האם עכשיו תשכח את השיעור?

ממשיכה בדרכה. ציפי לבני, מתחרה של יחימוביץ' על תפקיד המלכה האם, החריפה סגנון ביחס לנתניהו ואחרים, תחת כל עץ רענן וקוץ יבש. כמו תמיד. האם לא תהיה שוב הראשונה להתחבר אליו או אל כל אחד אחר שיבטיח לה ג'וב, חליפה, מיקרופון ואמריקה? הכול למען השלום!

ממשיכים בדרכם. הליכוד ממשיך לספור את הקולות, הקיימים והלא קיימים.

חוזר לדרכו. שרגא ברוש שב והתיישב השבוע בכיסא נשיא התעשיינים ומיד יצא, יום ד', ב"תוכנית חומש": מענקים, תקציבים, צעדים ו"עידוד" לתעשייה. ובעברית מקומית: תנו לי תוספת של 4.95 מיליארד שקל בשנה בכל אחת מחמש השנים הקרובות ומ-2020 אסתפק רק ב-3.7 מיליארד תוספת לשנה (מספרים לא עגולים זה שם המשחק: ללמדך שחרשנו, ספרנו, דייקנו וחסכנו ואז יצאנו עם חולצה ב-99.95 שקל בדיוק). רק תגיד מאיפה יבוא הכסף ועל חשבון מה - והוא שלך ושל חבריך. אולי תתייעץ עם עופר עיני, ידידך הצמוד. שניכם כבר הוכחתם יכולת להסתדר.

זכות השתיקה. פאינה קירשנבאום התפטרה השבוע ובחרה בשתיקה בחקירה. קמו כל צדקני המשפט והסתערו: חובה לבטל את זכות השתיקה! מי יגן על האזרח הקטן והגדול מפני המניפולציות המתחכמות של שלטונות האכיפה? מי שבתום לב רוצה לבטל את זכות השתיקה - יתכבד נא ויעביר במקביל חובת נוכחות סניגור בחקירה. אחרת זו מדינת משטרה.