אובמה לסנאט: לא להטיל סנקציות חדשות על איראן

סנקציות על איראן הן אחד מהנושאים הבודדים שבהם קיים חיץ עתיק יומין בין נשיא ארה"ב, ברק אובמה, לבין מספר גדול של מחוקקים דמוקרטים. חילוקי הדעות בסוגיה האם להטיל סנקציות חדשות על משטר האייתאללות בעיצומו של המו"מ הגרעיני עמו התלקחו שוב בדו-שיח נרגז בין אובמה לבין סנטור רוברט מננדז, הדמוקרט הבכיר בוועדת יחסי החוץ של הסנאט.

בכנס סגור של סנטורים דמוקרטים בבולטימור, ביום ה', קרא אובמה למחוקקים לחדול מהקמפיין לקידום סנקציות חדשות, בטענה שעיצומים כאלה עלולים להביא לקריסת המגעים עם האיראנים. הוא טען שצעד פרובוקטיבי כזה יניע את הקהיליה הבינלאומית להטיל על ארה"ב, ולא על איראן, את האשם בהתמוטטות פוטנציאלית של השיחות. אובמה השמיע קריאות דומות בעבר, אבל הפעם הוא לא הסתפק בכך. הנשיא הוסיף, שהוא מבין את הלחצים ש"תורמים ואחרים" מפעילים על מחוקקים, אך הוא קרא להם לחשוב על הטווח הארוך ולא על רווחים פוליטיים קצרי טווח.

הביטוי "לחצים של תורמים ואחרים" הדליק מיד אורות אדומים אצל הנוכחים ומאוחר יותר, לאחר שהדברים דלפו ל"ניו יורק טיימס", גם אצל פוליטיקאים אחרים, רפובליקנים ודמוקרטים כאחד. סנטור מננדז קם מיד מקומו והכריז שהוא רואה בדברים "עלבון אישי". כבר יותר מ-20 שנה אני פועל בקונגרס במאמץ לרסן את הפעילות הגרעינית של איראן ותמיד התמקדתי בהשלכות לטווח הארוך, הוא אמר לאובמה.

ג'וש בלוק, דמוקרט ותיק, לשעבר הדובר הראשי של אייפ"ק ועתה ראש "פרוייקט ישראל", שפועל להסברת עמדות ישראל בארה"ב, כתב: "נראה שהממשל הזה מוכן לטעון שהתכנית הגרעינית של איראן 'הוקפאה' בעוד שלמעשה אנו יודעים שבמהלך המו"מ צברה איראן אוראניום מועשר בכמות מספקת לעוד פצצה גרעינית. בה בעת מוכן הממשל להטיל דופי במניעיהם של סנטורים ואחרים שמחזיקים בדעות שונות מאלה של הנשיא, והוא אומר לסנטורים שהמניעים שלהם להגברת הלחץ על איראן אינם מבוססים על עקרונות אלא על שוחד או לחץ מ'תורמים ואחרים'".

"זו רמיזה מתועבת והיא תפגע רק באמינות האישית של הנשיא ובמעמדו", הכריז בלוק.

ג'ניפר רובין, בעלת הבלוג "פניה ימינה" ב"וושינגטון פוסט", כתבה בסוף השבוע, כי דברי אובמה היו רמז לא דק לאמירה המבחילה, ש"מחוקקים בקונגרס מונחים בכיס הקטן של הלובי הישראלי". לדבריה, אובמה הלך מסביב לאמירה הזו והרמז נותר תלוי בחלל האוויר, אך סנטור מננדז ואחרים הבינו היטב את המסר.

"האם למחוקקים לא יכולים להיות חששות כנים לגבי מכירת החיסול של עמדות המיקוח האמריקאיות שעורך הנשיא"? שואלת רובין. " האם המחוקקים אינם יכולים לפרש את התבטאויות האייתאללות כמלאות בוז לנשיא? התקרית הזו מייצגת את דפוס ההתנהגות של אובמה, שמצייר את אלה שמותחים עליו ביקורת כבעלי מניעים פסולים".

"האירוע הזה גם מייצג את השסע שהולך וגדל בין הבית הלבן, שמסתגר בתוך עצמו, לבין הקונגרס, על שתי מפלגותיו, בנושאי מדיניות חוץ", מוסיפה הכותבת. "יש הסכמה בין מחוקקים משתי המפלגות שחולשת הנשיא, אי יכולתו לראות נכוחה את האיום הגלובלי של הג'יהאדיסטים ואשליותיו לגבי עוצמת דיפלומטיה שאינה מגובה בכוח צבאי - כל אלה הם בגדר סכנה".

והקואליציה היהודית רפובליקנית, גוף של תורמים יהודיים כבדים, בכללם שלדון אדלסון, לפוליטיקאים רפובליקנים, פרסמה את ההודעה הבאה: "למה בדיוק התכוון הנשיא אובמה באמירתו, שההתנגדות למדיניותו כלפי איראן נובעת מ'תורמים? איש לא יאמר שההתנגדות למדיניות אובמה כלפי רוסיה נובעת מ'תורמים', או שההתנגדות למדיניותו כלפי קובה נובעת מ'תורמים'. מדוע בחר אובמה לייחד דווקא את אלה שמתנגדים למדיניותו כלפי איראן ולהאשימם שההתנגדותם זו נובעת מ'תורמים'?האיום שמציבה איראן לישראל ולעולם המערבי הוא נושא של ביטחון לאומי. ייחוס ההתנגדות הזו להשקפות תורמים בלתי יאה וממעיטה בחשיבותו של האיום האיראני".