יוצרים בעקבות גורלם: המלצה על פרויקט המחול "בעקבות"

ברק מרשל גדל בלהקת ענבל. עבודתה של שרה לוי תנאי, מייסדת הלהקה, צרובה בו מילדותו. מרשל, שאת קריירת המחול והכוריאוגרפיה שלו החל בארצות-הברית, חזר לארץ ונכנס בקיץ האחרון לתפקיד המנהל האמנותי של תיאטרון המחול והמרכז האתני ענבל. אולי אך סמלי הדבר שאחת היצירות הראשונות שהוא מעלה בתפקיד זה היא מחווה ליצירה "שיר השירים" של שרה לוי תנאי. היצירה, שתעלה בבכורה בשלישי הקרוב (20.1), היא חלק מפרויקט "בעקבות", שיזם מפעל הפיס, ליצירה חדשה בהשראת יצירות קאנוניות של מחול ישראלי שנוצרו לפני 1990.

3 יוצרים משתתפים בהפקה הראשונה של "בעקבות". לצד מרשל, מציגה נועה שדור את היצירה "אנטרופיה" בהשראת נועה אשכול, ואילו ברק יצחקי יוצר מחווה לרות זיו אייל, שאיתה הירבה לעבוד. את הפרויקט מנהלת אמנותית נעמי פרלוב, בעצמה כוריאוגרפית וחוקרת מחול, המנהלת את המסלול למחול בביכורי העתים. כל יוצר שנבחר לקחת חלק בפרויקט זכה בתקציב של 200 אלף שקל להפקת היצירה.

מטרת הפרויקט, אומרת פרלוב היא: "להאיר באור חדש כוריאוגרפים שיצרו מאז שנות ה-50 בישראל, והיוו אבני יסוד משמעותיות למחול העכשווי בארץ". בין השורות מדובר ביצירת מעין "אילן יוחסין" של המחול הישראלי - כזה שישרטט קווים מקשרים בין יצירת עבר והווה, ואפילו יגדיר במבט עומק מהו קאנון במחול מודרני ועכשווי.

היוצרים העכשוויים התבקשו להציע הצעות שמבטאות "קשר משמעותי ועמוק שלהם לכוריאוגרף ותיק וליצירתו", אך לא לשחזר את עבודתו, אלא להעלות יצירה מקורית חדשה. "ביצירה החדשה באה לידי ביטוי ההשפעה של העבודה ההיסטורית, תוך נתינת פרשנות אישית חדשה ומקורית", מסבירה פרלוב.

הרוח היהודית במחול

מרשל יצר את "1972" כשהוא נתלה בשני אילנות גבוהים: "שיר השירים" המיוחס לשלמה המלך ויצירתה של לוי תנאי, שנוצרה במקור ב-1982. הוא לוקח לעצמו חירות להתייחס לנקודת זמן שונה, מתוך ביטחון בשפה ה"ענבלית" המשולבת בתנועה ובקומפוזיציה שלו וניכרה גם ביצירותיו מהשנים האחרונות, "מונגר" ו"רוסטר".

יצחקי מתייחס ליצירה המקורית "המוות הלבן", שהעלתה רות זיו אייל ב-1981. יצחקי עובד כבר שמונה שנים עם "אנסמבל כעת" - קבוצת מחול של גברים דתיים, במסגרת מרכז התרבות הירושלמי "בין שמיים לארץ", שייסד יחד עם בת זוגו תמי. עבודתם מחברת בין עולם הרוח היהודי לבין עולם המחול העכשווי, מתוך חזון הרואה את הקונפליקטים בחברה הישראלית כהזדמנות וכמצע לחידוש ויצירה תרבותית.

ביצירה "עפר" הוא מכניס אלמנטים של ריטואלים, השאולים מעולם טבע פראי, מלווים בטקסיות אנושית. כך, הוא רומז על הניסיון האינסופי של האדם, למצוא היגיון ולהשליט סדר חברתי ומוסרי על הגוף, על החברה ועל העולם.

נעה שדור יצרה את "אנטרופיה" בעקבות היצירה המקורית "סוויטה" מאת נועה אשכול, משנת 1966. שדור נענית לתכתיבים ה"רזים" והמדיטטיביים של אשכול, ומנסה לבטא את התנועתיות רבת המשמעות, ההולכת ומתפתחת מתנועות בודדות לקומפוזיציה מורכבת ועדינה. שדור היא כוריאוגרפית ואמנית וידיאו, בוגרת האקדמיה למחול בארנהם, הולנד. לדבריה היא למדה רבות מעבודותיה פורצות הדרך של אשכול, שבין השאר חתומה על פיתוח כתב התנועה אשכול וכמן, הנלמד ברחבי העולם.

מופע הבכורה של יצירותיהם של מרשל ויצחקי יעלה ביום ג' (20 בינואר) במרכז סוזן דלל בתל-אביב. מופע הבכורה של שדור יתקיים ביום ראשון (1 בפברואר), במוזיאון תל-אביב לאמנות.