יותר ממחצית תלמידי בתיה"ס הציבוריים בארה"ב - עניים

עלייה חדה מאוד נרשמה בשיעור הילדים העניים בארה"ב בשנים 2012-2013, לפחות לפי מדד אחד - מספר התלמידים בבתי-ספר ציבוריים שזכאים לקבל ארוחות חינם או ארוחות מסובסדות במסגרת יום הלימודים.

לפי מדד זה, קצת יותר מ-51% מהתלמידים במוסדות חינוך ציבוריים, מפעוטונים ועד כיתה י"ב, בהיקף ארצי, נמצאים בקו העוני או למטה ממנו. מידע זה כלול בדוח שפירסם בסוף השבוע מכון מחקר אמריקאי שעוסק בחינוך, Southern Education Foundation, על סמך ניתוח נתונים של הממשל הפדרלי. בשנת 2000, רק 38% מהתלמידים בבתי-ספר ציבוריים בארה"ב היו זכאים לארוחות חינם, ובשנים 1994-1995 - 33%.

על פי הדוח, רוב התלמידים ב-21 מדינות בארה"ב נחשבים עניים על פי מדד ארוחות החינם. במדינות הדרום בארה"ב, שיעור התלמידים העניים הוא כשני שלישים ויותר. במיסיסיפי, למשל, קרוב לשלושה רבעים מכלל התלמידים בבתי-ספר ציבוריים נמנים עם משפחות שזכאיות לארוחות חינם; בניו-מקסיקו, 68%; בטקסאס, 60%; בלואיזיאנה, 65%.

נתונים אלה גבוהים משמעותית מנתוני המשרד הפדרלי למפקד אוכלוסין (Census Bureau). קו העוני בארה"ב ב-2014 היה (ועודו בתוקף) הכנסה שנתית בסך 23,850 דולר למשפחה בת ארבע נפשות. על פי מדד זה, שיעור הילדים העניים (כלומר ילדים שחיים במשפחות עם הכנסה זהה או קטנה יותר) ב-2014 היה 19.9%, בהשוואה ל-21.81% ב-2012.

"האנשים בתחתית תקועים"

איך אפשר להסביר את הפער בין נתוני מכון המחקר לאלה של המשרד למפקד אוכלוסין? ארוחות מסובסדות זמינות גם לילדים ממשפחות עם הכנסה שנתית גדולה כמעט כפליים מזו של קו העוני 43,568 דולר למשפחה בת ארבע נפשות. יתר על כן, בבתי-ספר שבהם רוב התלמידים זכאים לארוחות חינם, מעניקים את ההטבה הזו לכל התלמידים, גם ממשפחות שהכנסתן חורגת מקו העוני.

ובכל זאת, גם אם מביאים בחשבון סייגים אלה, ברור שמסתמנת מגמה של גידול חד במספר התלמידים ממשפחות מעוטות הכנסה, מתחת לקו העוני או מרחפות מעליו, במוסדות החינוך הציבורי ב-20 השנים שחלפו, כלומר בטווח זמן שחורג משמעותית מהמשבר הפינסי האחרון, ב-2008.

"כולנו ידענו שיש מגמה כזו, שנגיע למצב שרוב התלמידים במוסדות החנוך הציבורי חיים בעוני", אמר ל"וושינגטון פוסט" מייקל רבל מהמכללה למורים באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק. הוא ציין, שהעליה במספר התלמידים העניים נמשכת למרות השיפור בכלכלה הלאומית. "אנשים רבים בצמרת מגדילים את הכנסותיהם, אבל האנשים בתחתית תקועים, ואלה האנשים עם מספר הילדים הרב ביותר, האנשים ששולחים את ילדיהם לבתי-ספר ציבוריים".

המשמעות המיידית היא, כמובן, שילדים ממשפחות עניות או מעוטות הכנסה, שנכנסים לגן הילדים, נמצאים בתחרות מתמדת עם חברים לכתה ממשפחות מבוססות יותר ובדרך כלל הם יפסידו. ברוב המקרים הם יקבלו פחות תמיכה בבית, ייחשפו פחות לתכניות העשרה, והסיכוי שלהם לנשור מבית-הספר התיכון ולא להגיע לאוניברסיטה או למכללה גבוה יותר מזה של תלמידים ממשפחות מבוססות.

המשפט הבא נשמע כמונולוג של מורה בעולם השלישי, אבל הוא יצא מפיה של גננת בגן ילדים ציבורי באלבוקרקי, ניו-מקסיקו, בדרום מערב ארה"ב: "הדבר הראשון שאני עושה בבוקר הוא לשאול את הילדים בגן האם התמלאו הצרכים המיידיים שלהם: אכלתם בבית? אתם נקיים"? 14 מתוך 18 הילדים בגן שלה זכאים לארוחות חינם במימון המשל הפדרלי.

בתי-ספר אמריקאיים, שנמצאים בלחץ מתמיד להעלות את רמת הציונים של התלמידים ולעמוד בתקני חינוך פדרליים, צריכים להתמודד גם עם האתגר של העלאת ההישגים של תלמידים עניים, כדי שידביקו את התלמידים האמידים יותר.

"העובדה היא, שיש אי שיוויון הולך וגובר בארץ הזו כבר שנים רבות", אמר קנט מגוואייר, נשיא מכון המחקר שפירסם את הנתונים. "זה לא קרה בין לילה, אך המגמה הזו הולכת ומתרחבת בהתמדה. הממשלה היתה פעם מקור של מנהיגות וחדשנות בנושאי רווחה כלכלית וקידום כלכלי וחברתי. עתה אנו חיים במדינה שמתנערת מאחריותה להשקיע בצעירים".

ואיך המצב בישראל? על פי הנתונים העדכניים ביותר של המוסד לביטוח לאומי, מדצמבר אשתקד, שיעור הילדים שחיים במשפחות עניות ירד מ-33.7% ב-2012 ל-30.8% ב-2013. לעומת זאת, על פי דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון "לתת", שיעור הילדים העניים בישראל ב-2013 הגיע ל-35.1%. כך או כך, בהשוואה למדינת מיסיסיפי, מצבם של ילדי ישראל מעולם לא היה טוב יותר.