בימי סערה אלו, ואני לא מתכוון רק למזג האוויר, אנו יכולים להבחין בתכונה של נכסים פיננסיים הנסתרת מאתנו בימים הרגילים. מדובר בתפיסה המאפיינת חלק מן הנכסים הפיננסיים כנקודות מפלט, ברגע של בעיה רגעית, או גרוע מכך. שנות 2007-2009 הייתה תקופה קיצונית כזו, שבה יכולנו לקטלג בצורה ברורה נכסים על פי הביטחון שהם שורים על המשקיעים. לדעתי, הגענו לתחילתה של תקופה כזו, וזה הנושא של השבוע.
מה הסיבות להתגלות הנוכחית? התנודתיות האחרונה בסחורות (נפט, מתכות תעשייתיות, חקלאות), מטבעות (יורו, ליש"ט, ועכשיו פרנק שווייצרי), ובחלק משוקי המניות הפחות נזילים, התנודתיות בכל אלו מייצרת הזזה חלקית, אך מספיק בולטת, של משאבי הון לכיוון הבטוח יותר.
כמו כן, וממבט פונדמנטלי, קריסה של תשומות ייצור בסקטורי האנרגיה והמתכות, בוודאי אינם מעידים על כלכלה גלובלית בריאה, וזה מה שחלק מן השחקנים הגדולים מריחים כסיבה מספקת להחנות חלק מן ההון, שהם הרוויחו בתקופה של הכסף החינמי, למקומות יותר בטוחים.
הבה נסקור ארבעה מן הנכסים האלו, בעזרת הגרפים היומיים שלהם.
הראשון הוא מסוג אג"ח המדינה, והוא ה-Bund הגרמני:
משה-שלום-בונד-20-01
אג"ח מדינה של מדינות "בטון", כמו ארה"ב, גרמניה, סינגפור, שווייץ ועוד, היו תמיד מפלט היסטורי. המדינה, במידה והיא נחשבת לבעלת כושר החזר מוחלט, תמיד הייתה המקום שבו בטחו קודם, כאשר ראינו מקרים לא מועטים בהם אף ביקשו את הניירות הפיזיים של אותן אגרות חוב. מצחיק לחשוב שלמרות שחלק גדול מן הבעיות של המשבר הנוכחי נובעות מן החוב הגדול של אותן מדינות, אגרות החוב שלהן עדיין מהווה מקור של רוגע.
הנכסים השני, והשלישי, הן מטבעות: הדולר האמריקאי, והין היפני.
הנה גרף הדולר:
משה-שלום-דולר-20-01
והנה הזוג דולר-ין:
משה-שלום-יין-20-01
הדולר האמריקאי הוא המטבע הנזיל ביותר בעולם, הוא המטבע שרק בו ניתן לסחור בהמון דברים, והוא המטבע שאיתו קונים את האג"ח המדינתי האמריקאי. כל אלו הופכים אותו למפלט מוניטארי עליון.
את הין קשה קצת יותר להסביר. לכאורה, עקב העלייה בדולר, וההרחבה הכמותית היפנית, היינו צריכים לקבל ין קורס, וזוג מוצג עולה לשמיים. מה גורם לו לרדת? רק תכונת המפלט של המטבע היפני. למרות שהייתה אמורה להיות שחיקה בכוחו זה, עיניכם הרואות שזה לא המצב, והוא שומר על אופיו הבטוח. שוב, ואני מדגיש זאת כי זה משהו באמת "מוזר", למרות שעל ראשה של יפן עומד חוב עצום, ומתקיימת שם מדיניות מכוונת של הרס ערך המטבע.
לבסוף, מתכת יקרה, הזהב:
משה-שלום-זהב-20-01
הזהב עדיין הינו ה"כסף האמיתי", ובמיוחד בצורתו הפיזית. הוא ניתן להחלפה בכל מקום, ושומר על ערכו לטווח הארוך. כמו כן, המתכת הצהובה הייתה תמיד מפלט אידיאלי למצבים של אינפלאציה, או דפלאציה, גדולים מספיק על מנת לאיים על המערכת הפיננסית הגלובלית. בנוסף, הוא הנכס שאף בנק מרכזי לא יכול להשחיתו על ידי הדפסתו למוות.
בסה"כ, הזמנים מתחילים להרגיש כמו לפני סערה גדולה, ואמיתית. סיום ההרחבה הכמותית האמריקאית יצרה וואקום של נזילות דולרית ששאב לתוכו הרבה מאוד מן ה"הימורים" שנעשו על בסיס ה-Carry Trade שבוסס על המטבע האמריקאי.
קריסת הסחורות, ובמיוחד הנפט, הכניסה עוד אלמנט של דפלאציה מערכתית, אשר לא ניתן לשנות בעזרת דיבורים, כמו שנעשה עד לא מזמן על ידי הבנקאים המרכזיים. לכן, לדעתי, יש הגיון בשמירה על ההון, או לפחות בידיעה של מה הם הנכסים הנחשבים למפלט פוטנציאלי.
* משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).
* ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.
* מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.