הישראלי הבכיר באריקסון מסביר איך משרתים מיליון איש ברגע

יוסי כהן, מנכ"ל אריקסון יפן, הוא הישראלי הבכיר באריקסון. חבריו בסניף הישראלי של החברה מעידים שלכהן, בן 43, עוד נכונו גדולות ונצורות באריקסון העולמית. יש מעט מאוד ישראלים שהצליחו להגיע לעמדה בכירה כל-כך בחברה השבדית שהיא המובילה העולמית בתחום של פיתוח וייצור של רשתות תקשורת סלולריות.

כהן משמש בתפקידו כבר חמש שנים וחצי. הוא החל כמנהל הלקוחות של חברת הסלולר השלישית בגודלה ביפן, סופטבנק, ולאחר שזו רכשה את חברת ספרינט האמריקאית, קיבל כהן את האחריות על הפעילות מולה בארה"ב מטעם אריקסון.

לפני שדילג ליפן עבד כהן באריקסון ישראל והיה זה שהוביל את הזכייה שלה במכרז של פלאפון להקמה של רשת הדור השלישי.

"כשאריקסון ביקשו ממני לעבוד בתור איש מכירות לא התלהבתי", הוא אומר בראיון ל"גלובס". "העדפתי להיות איש טכני, כי אני איש טכני במקור, אבל שכנעו אותי שאם אתה רוצה להיות משהו, או מישהו באריקסון אז אתה צריך לעבור את המסלול הזה, ומשם המשכתי. עבדתי מול פלאפון, זה היה מכרז מאוד מעניין, שלמדתי ממנו המון. בכלל, השוק הישראלי, זה סוג של טירונות שאתה עובר פה. גם אצל אנשים אחרים שעבדו פה באריקסון, ואחר כך הלכו לעבוד בחו"ל, אתה שומע כמה הניסיון בארץ עוזר. כשאתה יוצא לחו"ל אתה עובד בפרופיל גבוה, יש אנשים שעושים בשבילך את כל הדברים שעשית אבל מאחר שאתה עבדת עם הידיים שלך בכל דבר, זה עוזר לך לנהל את העניינים בצורה יותר טובה".

"האיש הכי עשיר ביפן"

- בוא נדבר קצת על סופטבנק שהוא המפעיל השלישי בגודלו ביפן ועל השוק היפני.

"סופטבנק זה תאגיד ענק, שיש בו יותר מאלף חברות. החברה הכי גדולה מתוך האלף עוסקת בתחום הסלולר. בניגוד להרבה מפעילים אחרים בעולם, מדובר בחברת אינטרנט שהפכה להיות, בין השאר, מפעיל סלולרי".

- מה זה אומר?

"ברוב העולם, המפעילים הסלולריים מנסים להתחרות בחברות האינטרנט, פה מדובר בחברה שכל היסוד שלה הפוך לגמרי, החברה צמחה מלמטה והיום היא ממש צמודה ל-KDDI, שהיא המפעיל השני אחרי דוקומו. המנכ"ל הוא איש אינטרנט במקור, ואתה רואה את זה באופן החשיבה שלהם.

"הבעלים, בחור בשם סון, הוא בחור שגדל ביפן, אבל הוא בכלל קוריאני. לא התייחסו אליו יפה, לא היה לו כסף ולא היה לו כלום, הוא הלך ללמוד בארה"ב, עשה את המיליון הראשון שלו מלפתח איזה שהיא תוכנה, מכר אותה ועם הכסף הלך והקים אימפריה. הוא האיש הכי עשיר ביפן היום, ומצהיר שהוא רוצה להיות החברה הגדולה ביותר בעולם".

- איך השוק מתחלק בערך?

"לדוקומו יש 55 מיליון מנויים ול-KDDI ולסופטבנק יש בערך 40 מיליון".

- איך מרגיש ישראלי באריקסון ביפן?

"התרשמות של ישראלי שאף פעם לא היה ביפן, לגבי היפנים, היא מאוד מסוימת. מדמיינים תמונה שהם סופר יעילים ופורמליים, וכשאתה מגיע אתה רואה שזה לא בדיוק מה שחשבת ושכל הצורה של לעשות ביזנס היא מאוד מאוד שונה. במידה מסוימת האופי היפני הוא די הצד השני של הישראלי.

"מאוד מנומסים, מאוד שקטים. אני זוכר את השבוע הראשון שלי שם, ביקשתי מהמזכירה שלי לקבוע פגישה עם בכיר בסופטבנק. אני זוכר איך החבר'ה היפנים באו אליי ולחשו לי בשקט" 'תשמע זה לא עובד בדיוק כך, הוא לא מכיר אותך, אתה צריך ללכת דרך מישהו שאתה מכיר שהוא יפגיש ביניכם, ויגיד, וייתן מילה', בקיצור זה לקח חצי שנה".

- מה ההבדל בין הרגולציה הישראלית לבין היפנית?

"מה שעומד לנגד הממשלה זה בעצם לתת שירות טוב למשתמש. זה הכיוון שהם הולכים אליו תמיד. בגלל זה אתה רואה שהרשתות מאוד טובות, שהכסף של ההשקעות הולך בעיקר לרשת עצמה ולשירות ללקוחות.

"ביפן התודעה לשירות היא מאוד חשובה. רק להדגים לך, אני זוכר את ארוחת הערב הראשונה שלי עם ה-CTO. אמרתי לו שהדירה שנכנסתי אליה, לא היה לי בה כיסוי טוב, סיימנו את הארוחה באיזה עשר וחצי בלילה, שמונה בבוקר דופקים לי בדלת, טכנאי בא להתקין לי בחלוןציוד שמשפר את הקליטה בבית. באותו רגע הבנתי שזה מה שהוא מצפה ממני".

"התחלנו לדבר אנגלית"

- איך מתגברים על בעיית השפה?

"יש בעיה של שפה, רוב האנשים לא מדברים את השפה שלך, כשאני הגעתי לשם, ה-CTO שעבדתי מולו, תמיד עבד עם מתורגמנית. והבחור שהחלפתי גם כן עבד עם מתורגמנית. גם אני בהתחלה הבאתי מתורגמנית. עכשיו תחשוב, ליצור מערכת יחסים כשיש לנו מתורגמנית באמצע זה קשה. אחר כך למדתי שבגלל שהוא לא הכיר אותי כל-כך אז הוא חשש.

"כולם חוששים בגלל שהם לא רוצים להראות איזו שהיא חולשה. רק אחרי כמה חודשים יצאנו לשוודיה ביחד והמתורגמנית לא הייתה לידינו ובטיסה לא הייתה ברירה והתחלנו לדבר אנגלית".

- איך הפעילות התרחבה לארה"ב?

"כאשר הם קנו את ספרינט לפני חצי שנה ביקשו שאני אלווה אותם גם בפעילות שם. כל חודש אני טס לארה"ב לפגישות, עם המנכ"ל של ספרינט ועם ה-CTO. זו אחת הקבוצות הכי גדולות שאנחנו עובדים אתם".

- בממוצע לקוח יפני מה מקבל מבחינת המהירות?

"אם יש לו דור רביעי אז הוא לא מקבל פחות מ-10 מגה כמעט לכל מקום שהוא הולך. אני חוויתי שם כבר 60 מגה באמצע העיר, הרבה פעמים, אבל פחות מ-10 זה לא קורה כל כך. חוויית השימוש היא טובה מאוד במיוחד ברשתות הדור הרביעי.

"קח בחשבון שיש תחנות רכבת שבהן יש מיליון איש בו-זמנית ברכבת ותבין את המשמעות. כשיוצאים שם מרכבת, זה פחות או יותר כמו פיגוע פה מבחינת כמות האנשים שמשתמשים בטלפון".