מי מצפצף על פייסבוק?

סגירתו של דף הפייסבוק "סטטוסים מצייצים" עד להודעה חדשה, בעקבות חשיפת "גלובס" בדבר התנהגות מפוקפקת לכאורה של בעלי הדף, מעלה מספר סימני שאלה.

לפני כשנה זכיתי לטלפון בהול מא', אז בן 16, שלא נוהג להשחית זמנו כדי להתקשר להוריו ככה סתם, בנסיבות רגילות. "אבא, אתה לא תאמין. הפוסט שלך הגיע ל'סטטוסים מצייצים', כל החברים שלי ראו, זה מדהים!".

בעוונותיי, זו היתה הפעם הראשונה שהתוודעתי לשם המוזר הזה ולמשמעותו. שנים אני כותב בעיתון, משקיע את מיטב כשרוני בניסוחים ראויים, מקפיד על כל מילה ומפרסם את הגיגיי על גבי במה כה מכובדת. והנה, סטטוס אחד קצר שהעליתי לדף הפייסבוק שלי כתגובה על אירוע מקומם כלשהו, זוכה לו בין-לילה לתהילת עולם.

גילוי נאות: אין לי מושג איך הגיעו דבריי ל"סטטוסים מצייצים". לא ברור לי מי המליץ לעורכי העמוד לבחור דווקא את הסטטוס ההוא ולהפיץ אותו וכמובן, לא עלה על דעתי לשלם למישהו על מנת לקדם את הפוסט שכתבתי. אבל אני חייב להודות שהחשיפה דרך ה"מצייצים" היתה רבת-עוצמה. דבריי הגיעו לאלפים ואולי עשרות אלפי אנשים, והם המשיכו להדהד בבלוגוספירה לפרק זמן ארוך ממה שהורגלתי אליו בערוצים הרגילים.

לאור ניסיוני הפרטי, אני מניח - אולי בתמימות מסוימת - שרבים מאלה שזכו לעלות לדף ה"מצייצים" חוו חשיפה דומה. במובן הצר הזה, הדף עשה את שלו, וחבל שלא יוכל להמשיך לשרת את קהל חבריו. שכן, העורכים שלו הצליחו להבין מהם התכנים הרלוונטיים לקהל גדול של גולשים, והם קלעו למכנה המשותף של גולשים אלה. והם כנראה עשו זאת בהצלחה ולאורך זמן.

אני מנחש שאחרי שהבינו שהם מייצרים חשיפה עקבית ויוצאת דופן של תכנים, עלתה במוחם של מפעילי הדף השאלה המתבקשת: מה עושים עם זה? וליתר דיוק: איך מייצרים ערך כלכלי סביב הידיעה שיש בידיהם דף פייסבוק עם מאות אלפי חברים, שלטעמם הם מצליחים לקלוע בצורה מרשימה, פעמים רבות ולאורך זמן.

בהינתן שדף הפייסבוק הזה, כמו כל דף אחר ברשת החברתית, הוא בעצם אורח של הפלטפורמה, האופציות להכנסות מוגבלות למדי. שכן פייסבוק אמנם מעודדת שיתוף של חוויות ועושה ככל יכולתה לעזור לחבריה להנגיש את התוכן שהם מייצרים על גביה לכמה שיותר חברים אחרים. והיא גם עושה שימוש באלגוריתמים חכמים המסייעים להגעת התוכן לקבוצת החברים הרלוונטית ביותר. אבל פייסבוק מתנגדת בתוקף לכך שמישהו אחר חוץ ממנה ירוויח כסף מהתוכן אותו היא נושאת על גבה.

זו זכותה, כמובן. כל מי שמחליט לעשות שימוש בפייסבוק כפלטפורמה מקבל עליו את מגבלות השימוש ואת חוקי הרשת החברתית. ולכן, זכותה של פייסבוק גם להסיר זמנית או לצמיתות את מי שעוברים על חוקי השימוש שלה.

כך היא עשתה לגבי "סטטוסים מצייצים", ברגע שהתגלה לה כי מפעילי הדף מרוויחים הרבה מאוד כסף מבלי לבקש את רשותה ובעצם במקומה. כי מי שדחף תוכן שיווקי בתשלום לדף של "מצייצים", הרוויח את הכסף הרב שפייסבוק מכוונת אליו, ועל כך אין סליחה בממלכת הדיגיטל.

נקודה למחשבה

ובכל זאת, עם כל הכבוד לפייסבוק (ויש הרבה כבוד), יש כאן נקודה למחשבה. התוכן בו עשו שימוש בעלי הדף "סטטוסים מצייצים" נוצר בעצם על-ידי חברי הקהילה. פייסבוק היא רק התווך דרכו מועבר התוכן הזה לחברים האחרים, שמן הסתם מצאו בו עניין רב.

מכאן, שלפחות בהיבט המוסרי, זכותה של פייסבוק להרוויח כסף רב מהתוכן שיצרו חברי הקהילה, לא בהכרח חזקה יותר מזכותם של אלה שיצרו סביבם קהילה נאמנה של מאות אלפי חברים.

נכון, בעלי הדף הטעו את הגולשים בחלק מהזמן בכך שלא עדכנו אותם שסטטוסים מסויימים היו ממומנים ולמעשה היוו פרסומת לכל דבר. אבל ככל הנראה זה לא מה שהרגיז את פייסבוק.

מתוך הודעתה של החברה לגבי נושא זה ניתן להבין שמה שבאמת קומם את מנהלי פייסבוק היתה דווקא העובדה הפשוטה שמישהו כאן הרוויח כסף על חשבונה, על-ידי קידום פרסומות שלא דרך מנועי הפרסום השייכים לה. ולכן, בעולם הצדק היחסי, לא ברור שצדקת פייסבוק יצאה כאן לאור.

מה שכן ברור הוא שפייסבוק מרשה לעיתים שהסטטוסים יצייצו דרכה ויגיעו רחוק - אבל היא בשום אופן לא מרשה שבעלי אותם הסטטוסים יצפצפו עליה ועל חוקיה.

■ יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל.