"בעולם רציונלי, ירידה של מחיר הנפט אינה סיבה לפרוץ מלחמות אלא לכך שמדינות ישנו את סדרי העדיפויות שלהן וישקיעו במחקר ופיתוח, אבל זה בעולם רציונלי", אומר פרופ' מוטי שכטר, עמית מחקר בכיר במחלקה לחקר משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה. "תחשוב למשל על מדינה שפתאום מאבדת את המשאבים הזמינים שלה בעקבות משבר כלכלי. אם יש לה את הכוחות הצבאיים, אתה לא חושב שהיא תתפתה לכבוש מדינות שכנות כדי לפתור את הבעיות הכלכליות שלה? אני מקווה שחלק מהמדינות ייהנו מהמצב הנוכחי וחלק יקרטעו עד שהן יתגברו על המשבר ונצא מהסיפור הזה עם שיווי משקל חדש".
- מי מועד לפורענות?
"אם ניקח לדוגמה מדינות כמו רוסיה ואיראן, שברוב טיפשותן נשענות לגמרי על ההכנסות מנפט, אנחנו יכולים להיות בטוחים בזה שהן צועדות לקראת משבר קשה".
השאלה הגדולה היא איך סעודיה, ששמה מזוהה יותר מכול עם נפט, שרדה את המשבר, ועל-פי המומחים, התשובה נעוצה בדיוק בהתנהלות של הכלכלות האחרות תלויות הנפט, שהובילה לקריסתן. בניגוד לרוסיה, למשל, שמנסה לשחק תפקיד מרכזי בקהילה הבינלאומית, מעודדת כלכלות במדינות שכנות בעלות ממשל שהיא חפצה ביקרו, ומטילה סנקציות על מדינות אחרות, על גבול האיום במלחמה כוללת - סעודיה לא מקצה משאבים כאלה במעורבות הבינלאומית שלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
