1. יש כמה כוחות אנטי-אינפלציוניים חזקים מאוד הפועלים היום בעולם, לטווח הקצר, הבינוני וגם לטווח הארוך. מישהו שם לב לאחרונה לצניחה במחיר הנחושת? כולם מדברים על קריסת הנפט ועל הסיבות שהביאו לנפילה (ובעיקר מלחמה בין סעודיה לארה"ב, קנדה, איראן ומדינות אחרות..) אבל קריסת הנחושת, אולי יותר מהנפט, מעידה שמשהו לא טוב קורה בכלכלה העולמית.
כנראה שהסיבה העיקרית היא סין - סין מדווחת אמנם על צמיחה בשיעורים הגבוהים מ-7% לשנה גם ב-2014 אבל כנראה שהצמיחה האמיתית שם הרבה יותר קרובה לאפס. אסור לשלול גם פעולות של קרנות גידור או של בנקים שאילצו מכירות כפויות של חוזים על הנחושת. בכל מקרה, סוחרי המניות חייבים לשים לב לאיתות של המתכת המאוד חשובה הזאת, שמהווה חומר גלם כמעט בכל תעשיה ויכולה להשפיע על מחירם של מוצרים רבים.
2. הנפט והנחושת הם שני כוחות אנטי-אינפלציוניים חזקים מאוד לטווח הבינוני והקצר אבל יש 3 כוחות חזקים מאוד הפועלים בטווח הארוך: גלובליזציה, דמוגרפיה ו"חובותיזציה" (מינוח שלי לתהליך הצמצום בחובות ארוך הטווח בעולם המערבי שהחל מ-2009). וכאן אנחנו מגיעים לאפיפיור: איש נחמד וגם די מדהים שבמהלך ביקורו בפיליפינים בשבוע שעבר שיגר הצהרה מפתיעה (או שבמקרה שלו לא כל כך מפתיעה..) ואמר לתושבי האיים "להפסיק להתרבות כמו שפנים" או משהו דומה. ההצהרה הזו הזכירה לי הצהרה הפוכה של הכס הקדוש מלפני כמה שנים, אז הוא (או מישהו אחר בוותיקן, אולי האפיפיור הקודם..) קרא לאיטלקים להפסיק להיות מפונקים ולהתענק על מנעמי החיים, או משהו דומה, ולהתחיל להביא יותר ילדים לעולם...
ההצהרה הייתה אולי מגוחכת אבל במקומה שכן באיטליה ולמעשה כמעט בכל מדינות אירופה והעולם המפותח שיעורי הילודה כל כך נמוכים שהאוכלוסיה שם מצטמקת, ומזדקנת, בקצב מפחיד משנה לשנה. וההשפעה על הביקושים ניכרת. דנמרק עשתה נסיון מעניין להלחם בתופעה לאחרונה אולם בשאר המדינות ביבשת כנראה שמגמת דילול והזדקנות האוכלוסיה תימשך. המשמעות - צמצום ארוך טווח בביקושים ולמעשה "יפניזציה" של אירופה. ביחד עם הגלובליזציה שמאוד התחזקה בשנים האחרונות על רקע התחזקות הרשתות החברתיות ואתרים למכירת מוצרים כמו עליאקספרס ואי-ביי , ותהליך הצמצום בחובות, קשה מאוד לראות עלייה באינפלציה בעתיד הנראה לעין.
3. וכאן אנחנו מגיעים לבנק ישראל. באוגוסט 2010 פרסמתי כאן מאמר תחת הכותרת "תשכחו מקריסה במחירי הנדל"ן". ריבית בנק ישראל עמדה אז על 1.75%, עלתה עד ל-3.25% בחודש ספטמבר 2011 ומאז היא ירדה עד ל-0.25% כיום. במאמר ההוא, שנכתב בעקבות כותרות ודיווחים כאלה ואחרים על עלייה במחירי הדירות, ציינתי שני גורמים עיקריים שעשויים להביא לירידה חדה במחירי הדירות - המשק הישראלי יכנס למיתון או שבנק ישראל יעלה את הריבית בחדות עקב התפרצות אינפלציונית או התחממות יתר של המשק. מה קרה מאז ידוע... הרבה מאוד מילים, אזהרות ומאמרים התפרסמו על בועת הנדל"ן והקריסה שעלולה להגיע אבל נתוני הבסיס לא השתנו (למעשה הם השתנו בכיוון ההפוך ומעניקים לאחרונה רוח גבית לעלייה נוספת במחירים).
בכל אופן, הדוח של בנק ישראל מהשבוע שעבר הזכיר לי את המאמר ההוא. בדוח מזהיר בנק ישראל כי הסיכון המרכזי ליציבות הבנקים הוא ירידה חדה במחירי הדירות. "המערכת הפיננסית חשופה לסיכון של ירידה חדה במחירי הדירות, אם כתוצאה מזעזוע (מקומי או חיצוני) שיוביל לעליית ריביות חדה ומהירה, ואם כתוצאה ממיתון שיפגע בהכנסות הלוֹוים. כל אחד מתרחישים אלו, או שילוב של שניהם, עלול להקשות על משקי הבית והקבלנים לעמוד בהתחייבויותיהם וכך לפגוע ביחסי ההון של הבנקים", נכתב, בין השאר, בדוח.
4. בבנק המרכזי אמנם לא מתריעים מקריסה קרובה במחירי הדירות אלא מעדיפים לשחרר אזהרה כללית ובלתי מחייבת. חשוב מאוד וטוב מאוד שבנק ישראל מזהיר מסיכונים ליציבות הבנקים וחשוב שגם גופים אחרים ימשיכו להתריע ולהזהיר אבל, כמו שזה נראה כעת, בטווח הקצר הבינוני והארוך הגלובליזציה, השינויים הדמוגרפיים וההתנהגות הזהירה של משקי הבית בעולם המערבי בעקבות המשבר הגדול של 2008-2009 ימשיכו לגרום ל"אין-פלציה". הריבית, לכן, תמשיך להיות מאוד מאוד נמוכה עוד הרבה זמן. אולי תהיה עלייה מתונה ל-1% או אפילו ל-2% אבל זה לא מה שיביא לשינוי מגמה בנדל"ן. וכסף להשקעות יש בשפע.
אז בנק ישראל וגופים אחרים יכולים, וצריכים, להמשיך להזהיר ולהתריע. זה תפקידם. אבל כל עוד אין שינוי במגמות הדמוגרפיות ביפן, באירופה ובמדינות חשובות אחרות בעולם, הגלובליזציה נמשכת ואף מתעצמת, והמשק הישראלי יצמח השנה בכ-3% או יותר לפי הערכות הכלכלנים (מה שישאיר את שיעור האבטלה ברמה נמוכה..) אני מרגיש מאוד בנוח להגיד גם עכשיו - "תשכחו מקריסה במחירי הנדל"ן". ירידות מחירים נקודתיות בשכונות או אזורים מסויימים - כן, בלימה בעליות המחירים או אפילו ירידה מתונה - אפשרי בהחלט, אבל ירידות חדות ורוחביות בכל הארץ - זה לא נראה באופק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.