מה העשירים עשו למעננו? הם יצרנים או טורפים?

מה העשירים עשו למעננו? האם הם יצרנים או טורפים? האם תרומתם של ה-0.1% העשירים ביותר היא חיובית או שלילית?

את השאלה האחרונה הציג היום איוון דייויס מגיש תכנית הלילה "ניונייט" של ה-BBC למשתתפי המושב היחיד בנושא האי-שוויון שנערך בכינוס הפורום הכלכלי העולמי. "אתם הקהל הכי לא מייצג את אוכלוסיית העולם", ציין דייויס, ואכן תוצאות ההצעה לא הפתיעו: רוב גורף ל"תרומה חיובית" ביחס של 1 ל-8. "אי-אפשר לצפות מתרנגולי הודו שיצביעו בעד חג המולד", העיר על-כך סר מרטין סורל, אחד מחברי הפאנל ובעצמו חבר של כבוד ב-0.1% העליונים.

"דאבוס נמצאת על פלנטה אחרת", קבעה הבוקר כתבה של סוכנות הידיעות בלומברג. "ניחוחות הוויסקי ג'וני ווקר בלו לייבל מחדרי הישיבות והאירועים מתחילים להתפשט ברחובות העיירה השווייצרית כבר בשעות אחר-הצהריים". באירועים פרטיים ובישיבות דיסקרטיות הנערכים בתוך המלונות המפוארים מתחככים מיליארדרים עם מנהלים בכירים, ונבחרי ציבור מכהנים ולשעברים כשמסביבם כל העת מאבטחים אישיים.

את עלה התאנה לכינוס סיפק הדיון שנערך הבוקר (ו') בחסות ה-BBC תחת הכותרת "עולם עשיר יותר - אבל למי?". מאחורי הדיון עמד ארגון הצדקה הבריטי אוקספם שפרסם לקראת הכנס כי האחוזון העליון של העשירים בעולם מגדיל את עושרו בקצב כה מהיר שעד 2016 יחצה חלקו בעושר העולמי את קו ה-50%, לעומת 46% כיום.

במקביל לפרסום בבלומברג פרסם הבוקר הוול סטריט ג'ורנל נתונים המראים כי הפערים בהכנסות בארה"ב חזרו לרמות שלפני השפל הכלכלי הגדול לפני מאה שנה: מעמד הביניים האמריקאי איבד 13% מעושרו מאז שנות ה-80 וה-0.01% האחוז העליונים מחזיקים ב-11% מסך העושר.

בדיון עצמו אמר נגיד הבנק המרכזי של בריטניה, מרק קרני, כי "אי-השוויון גדל, ובקצב דרמטי, בכל מדינה כולל במדינות שכלכלתן צומחת במהירות. הנושא הזה הוא בעיה בסין לא פחות מאשר בבריטניה".

קרני ציין כי אחת הסיבות שגורמות לכך בעקיפין היא "שהתשואה על הכישרון גדלה במכפילים בעולם גלובלי, למשל הכישרון של סטיב ג'ובס, בא לידי ביטוי גלובלי במקום מקומי. אבל אז עולה השאלה של שוויון הזדמנויות, כיצד מאפשרים אותו במערכת שמתפתחת".

קרני נשאל האם מדיניות ההרחבה הכמותית של הבנקים המרכזיים לא מסייעת להגדלת הפערים לטובת העשירים בכך שהיא מנפחת את ערך הנכסים ומעלה שערי המניות, והשיב כי "לכל מדיניות מוניטרית יש תוצאות של חלוקה מחדש - כשאנחנו מורידים ריבית אנחנו עוזרי לבעלי חובות ופוגעים בבעלי פיקדונות - אבל זו שאלה ציבורית. אינפלציה פוגעת בעניים ודפלציה פוגעת במי שיש לו חובות". לא רק הבנקים המרכזיים הואשמו בהגדלת האי-שוויון, אלא גם האינטרנט - שרק 40% מאוכלוסיית העולם משתמשת בו - מותיר מאחור את 60 האחוזים שאינם אונליין.

את קו ההגנה על ה-0.1% הובילו כמה מדובריו הבולטים. "אל תעשו דמוניזציה לבוראי העושר", הזהיר לוק ג'ונסון מקפיטל פרטנרס, "חברה שתעשה זו תסבול מהיעדר השקעות ובריחת מוחות".

"לאנשים לא אכפת שסטיב ג'ובס התעשר או שלביל גייטס יש עשרות מיליארדי דולרים", גרס.

המו"ל סטיב פורבס אמר: "הם רוצים שייתנו גם להם את ההזדמנות להתקדם, במשטר של מיסים נמוכים ורגולציה דלילה". מולו התייצבה וויני ביאניאמה, מנכ"לית ארגון הצדקה הבריטי, שקבעה כי "העשירים הם אלה שקובעים היום את כללי המשחק". ביאניאמה טענה כי העושר של האלפיון העליון הופך לבעיה ברגע שנעשה בו שימוש להשיג שליטה בתהליכי קבלת ההחלטות הפוליטיים ולעוות אותם לטובת האינטרסים שלהם.

ביאניאמה הביאה כראייה את הנתונים הבאים: לוביסטים כלכליים בארה"ב הוציאו 400 מיליון דולר ב-2013 כדי להשפיע על מחוקקים ו-571 מיליון דולר הושקעו במסעות בחירות של נבחרי ציבור במהלך קמפיין 2012. "למה חברות התרופות צריכות להשקיע כל-כך הרבה בלוביזם? רק כדי להפחית את המס שהן משלמות. שיפסיקו לעשות לובינג! שיעסקו רק בפיתוח תרופות!", אמרה ביאניאמה, וציינה כי "אנחנו יודעים שהרבה מאד עשירים וחברות גדולות מנצלים פרצות בחוקי המס ואינם משלמים את חלקם ההוגן במס".

דבריה של ביאניאמה הרתיחו את סר מרטין סורל, מייסד ונשיא קבוצת הפרסום והמדיה הבינלאומית WPP. "צריך לאזן את הדיון", אמר סורל, "אני לא אתנצל על-כך שהקמתי לפני 30 שנה חברה של שני אנשים שמעסיקה היום 179 אלף עובדים ב-113 מדינות ומשקיעה 12 מיליארד דולר בהון אנושי בשנה. ראינו בשנים האחרונות מספר עצום של אנשים שהועלו מהעוני ונכנסו למעמד הביניים. מיליארדים בשווקים המעוררים. מדד ג'יני השתפר משמעותית עד 200 ומאז חזר קצת והתחלואה בירידה. השאלה היא האם עשינו מספיק. יש 7 טריליון דולר של מזומנים במאזנים של החברות".

ומה לגבי שכר המנכ"לים? מנחה המושב, מגיש מגזין חדשות הלילה של ה-BBC איאן דייויס, שאל את קלאוס קליינפלד, מנכ"ל אלקואה שאלה ישירה: "יש לך שכר נאה. האם הייתה מוכן לעשות את העבודה שלך תמורת חצי מהמשכורת הנוכחית שלך?". "אני לא יודע", השיב קליינפלד, "לא תכננתי להיות מנכ"ל. זה קרה כי אנשים חשבו שאני טוב בזה". קליינפלד מיהר לשנות את הנושא ולהציג נתונים על הקיטון במספר העניים והגידול במעמד הביניים מאז סוף המאה ה-19. "אנחנו צריכים להסתכל על מה שקורה בעולם ולא רק על המערב", טען קליינפלד. פרופ' רוברט שילר ניסה להציג עמדה מאוזנת וטען כי "זו בעיה מורכבת, למרות שאני מתערב שקליינפלד היה מוכן להמשיך לעבוד ב-50% מהשכר".

כריסטין לגארד, נשיאת קרן המטבע הבינלאומי, זכתה בדיון למחמאות על נייר העמדה שפרסמה הקרן בשנה שעברה שקבע כי אי-שוויון מופרז פוגע בצמיחה הכלכלית. "פצצה", כך הגדיר את הדו"ח מנחה האירוע. לאגארד ציינה שספגה ביקורת מעמיתיה לקרן לאחר שדיברה על האי-שוויון בפעם הראשונה לפני שנתיים. "היום זה כן מיינסטרים", אמרה לאגארד וציינה כי המחקר הכלכלי הנוכחי של הקרן הגיע לשלוש מסקנות מרכזיות: הראשונה, אי-שוויון מופרז מעכב צמיחה כלכלית ברת קיימא. השנייה, הגדלת היקף ההכנסות של העניים ביותר "מחזירה את עצמה" במכפילים שאינם קיימים במקרה של הגדלת ההכנות של העשירים. השלישית, חלוקה מחדש של ההכנסות איננה פוגעת בצמיחה.

נגיד הבנק המרכזי של בריטניה, מארק קרני, אמר כי "עברנו מתקופה של אמונה בכך שהשוק יספק את כל הפתרונות. המדיניות הייתה 'תנו להמונים אשראי'. היה בזה הרבה טוב אבל מה שאיבדנו בדרך היה החשיבות של ההון האנושי, לא הערכנו מספיק את החשיבות של השקעה בהון הזה כדי לבנות מחדש את האמונה במערכת".

לאגארד אמרה כי יש להבחין בין אי-שוויון בהכנסות ואי-שוויון בנכסים, במיוחד על רקע המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים בעקבות המשבר הכלכלי העולמי שהביאה לניפוח מחירי הנכסים.

"השאלה היא לא מי טס לכאן במטוס פרטי", אמרה ביאניאמה. "הנקודה היא שעשירים יכולים להרשות לעצמם חיים טובים יותר וארוכים יותר בעוד שילד שנולד עני יישאר עני כל חייו".

אז מה עושים?

לאגארד הציעה לבטל את סבסוד האנרגיה בעולם תוך ניצול "חלון ההזדמנויות" שנפתח בעקבות ירידת מחירי הנפט. "יש לך שני טריליון דולר בסובסידיות האלה. אפשר להשקיע טריליון אחד ביצירת משרות וטריליון שני בחינוך בדגש על נשים".

שילר הציע להרחיב את מנגנון הביטוחים הפרטיים הרבה מעבר לאובדן כושר עבודה. ביאניאמה הציעה העלאת שכר מינימום ב-50 אחוז ורפורמה בדיני המס הבינ"ל שתחסל את מקלטי המס. "יש 18 טריליון דולר שמוחבאים במקלטי המס - זה כסף שיוכל להיות מושקע בכלכלה לייצר כסף ומשרות", אמרה. ביאניאמה טענה כי המדינות בעולם השלישי שמייצאות סחורות למדינות המערב מפסידות 100 מיליארד דולר בשנה בגלל ניצול פרצות מס. סורל קרא להשקיע בחינוך ובהשכלה גבוהה, בשכר, להבטיח שהתשתיות יהיו ברמה מינימלית ולסגור פרצות בדיני המס.