עובד שוחר צדק

עובדים בדרך כלל יודעים כי בהיותם חלק מארגון כלשהו, הם אמורים להיות נאמנים למטרות הארגון. הדבר מובן מאליו כמעט כמו הידיעה שעליהם לבצע את המשימות שתמורתן הם מקבלים את שכרם.

אולם המציאות אינה צבועה בשחור ובלבן בלבד, וישנם שטחים אפורים רבים שבהם עובדים ומנהלים כאחד מתמודדים עם דילמות אתיות, של התנגשות בין טובתם האישית, טובתו של הארגון, וטובתם של אחרים ורגשותיהם.

המצב ה"נורמלי": ציות אינטואיטיבי

אינטואיטיבית, בשגרה, אנשים נוטים לקבל את גישת הארגון ומנהליו (שמצדם, מרבים לתאר את הישרדותו העסקית של הארגון כאילו מדובר בסוגיה של חיים ומוות). בהתאם לכך, רוב האנשים, רוב הזמן, נוטים גם לציית להוראות הניתנות להם, בין אם מתוך הרגל, בכוח האינרציה, ובמקרים רבים בהיעדר תשומת לב יתרה למשמעות העמוקה יותר של הפעולות היומיומיות שעליהם לבצע כחלק מהגדרת תפקידם.

במיוחד במקרים של הנהגה חזקה, תחושות עמוקות של שייכות והזדהות, או אהבת המקצוע, העיסוק והתפקיד - במקרים כאלה טובת הארגון עומדת לנגד העובדים עד כדי כך, שאינם מבחינים במקרים שבהם ציות להוראות משמעו פגיעה באחרים.

המצב החריג: אי-ציות

אולם במקרים המעטים יותר קורה שעובד, שמצופה ממנו להישאר נאמן לארגון, חש שהתנהלותו אינה מתיישבת עם עמדותיו האישיות. למשל, כשהוא מתבקש לבצע משימה שמבחינתו היא לא מוסרית, כלקיחת אחריות על תיק של לקוח העוסק בתחום לא מוסרי בעיניו (מכירת בשר, מכירת אלכוהול, שיווק קורסי הרזייה לנערות).

במקרים כאלה העובד מצוי בדילמה. כשמדובר בהתנגדות למשימה או לפרויקט ספציפיים, הדבר עשוי, במקרה הטוב, להתקבל בהבנה בקרב המנהל. במקרה הפחות חביב, זה עלול לסכן את העובד בקונפליקט עם המנהל ואף בפיטורים. כשמדובר בהסתה של ממש כתגובה לעוולה סמויה המתרחשת בארגון (למשל, קידום מכירות של מוצרים שמכילים חומרים מזיקים) - תוך גרימת מרד בקרב העובדים ואף הדלפת המידע הבעייתי כלפי חוץ - זוהי לקיחת סיכון גבוה יותר של העובד.

ובכל זאת, ישנם כאלה שמוכנים לשלם את המחיר. כך למשל מספר עובד ששוחחתי עמו לאחר שפוטר בעקבות הדלפת מידע בעייתי על החברה שבה עבד: "ההיגיון הבריא אומר לשמור על הסטטוס-קוו. לעשות מה שצריך, 'להחליק' את זה, כי מה כבר יכול לקרות? העולם ימשיך לחיות, גם אם יהיה מעוות, לא? אתה גם יודע שאתה לא רוצה לקחת סיכון... לאבד את העבודה, לעזוב בריב, להישאר קירח מכאן ומכאן: בלי עבודה, בלי המלצות מהמנהל, ובעיקר עם הרבה תסכול וכעס... אבל יש מקרים שזה לא אפשרי. שאותו 'היגיון בריא' מתנגד ל'מוסר הבריא'. והאמת? אני לא מצטער שעשיתי את זה. אני, מבחינתי, בלי עבודה כרגע, בלי ודאות מתי אעבוד שוב ואיפה, ובכל זאת - ניצחתי".

סיעור מוחות אתי: על מה אני מוכן לשלם מחיר כבד?

בידיעה שכל עובד או מנהל יידרשו בהזדמנות זו או אחרת להתמודד עם הכרעות אתיות בעבודה, מומלץ לכל אחד לאתר ולמפות את הקוד האתי האישי שלו. לערוך "סיעור מוחות אתי", שיסייע לו להיות מודע יותר לערכיו ולהתנהגותו האינטואיטיבית, ויאפשר לו ליצור לעצמו מעין סכמת עבודה, שלפיה קל יהיה להכריע: מתי להגיב ומתי להתעלם, איך להגיב, מה יהיו המחירים שהתגובה תגבה, והאם הוא מוכן לשאת בהם.

לשם כך, הנה כמה שאלות שהעובד צריך לשאול את עצמו:

1. מהם הערכים שלי? מה הגבולות האדומים שלי? מה יהרג ובל יעבור מבחינתי? (לתת שירות לאדם ששוחרר מן הכלא לאחר שהואשם באונס? לשווק מוצר של חברה הפוגעת בבעלי חיים?)

2. איך פעלתי עד היום בעבודתי? האם אני נוטה לציית לסמכות בצורה עיוורת? האם הקדשתי מספיק חשיבות למוסר, ולאינטרסים של אחרים, בהחלטותיי העסקיות? האם עד היום ביצעתי משימות שבמחשבה מעמיקה אינן מתיישבות עם הערכים שלי?

3. מהם המקרים הלא אתיים שאני צפוי להיתקל בהם במסגרת תפקידי, ומהן אפשרויות התגובה שעומדות לרשותי? (מרד, הודעה לתקשורת, שיחה עם המנהל, התעלמות) מהן השלכותיהן של כל אחת מהתגובות הללו? (מהומה, שביתה, פיטורים). בהתאם לכך, מה התגובה הנכונה?

4. בזמן אמת: מהו באמת המניע שלי? לעתים קורה שעובד אינו מרוצה בעבודתו ואף ממורמר, ובשל כך הרדארים המוסריים שלו פועלים ברגישות-יתר. כדאי לעובד לשאול את עצמו אם הוא חש צורך להתנגד ולמרוד משום שאכן מדובר בפעולה ספציפית משמעותית, לא מוסרית ואף לא חוקית מצד החברה, או בשל הרצון לנקום או להתבלט?

5. בזמן אמת: האם מדובר בסכנה ממשית ומיידית לציבור? אם לא - אין טעם למהר ולהשתמש בכל התותחים הכי כבדים. עדיף לעצור רגע, ולהתחיל בקטן. אפשר להיעזר בקוד האתי של החברה, שבו מוגדרים הערכים שאמורים לשמש כמתווה דרך לכל פעילויותיה. אפשר לשתף את המנהל בסוגיה וברגשות הקונפליקטואליים שהיא מעלה. אפשר להתייעץ עם מנהלים-קולגות, ואפשר לקבל תובנות גם מצד מכרים שהם מנהלים או עמיתים מחברות אחרות - בתנאי שהעובד סומך עליהם, ושומר על כלליות וסודיות העניין. לעתים, גם חיפוש פשוט בגוגל יכול להוביל למקרים מתועדים דומים בחברות אחרות, מה שמאפשר למידה מתוך השתלשלות העניינים בהן, וניסיונם של אחרים.

יעל מהודר היא יועצת ארגונית. מאמריה מבוססים על הידע והניסיון שרכשה בתהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני הייטק ותעשייה, ולאנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליהם ככאלה. פרטי הסיפורים האישיים טושטשו לשמירת פרטיות מושאיהם. פניות ליעל מהודר אפשר לשלוח לדוא"ל yaelmehoudar@gmail.com, ואפשר לפנות אליה גם בפייסבוק.