מוסדיים: "לבדוק אחריות המדינה בפרשת לאומי"

המוסדיים ממשיכים להגביר מעורבותם בפרשת לאומי. ל"גלובס" נודע כי איגוד בתי ההשקעות שלח מכתב חריף לבנק לאומי, לאחר שמכתבו הקודם נענה ב"תשובות שאיננן מספקות", לדבריו. עוד נודע ל"גלובס" כי קרנות ההשתלמות של המורים והגננות החלו לפעול גם כן בפרשה זו, שבגינה הודה הבנק כי סייע ללקוחותיו האמריקאים להעלים מס, ואף שילם קנס כבד של 400 מיליון דולר.

מה אחריותה של המדינה שהייתה בעלת השליטה בבנק לאומי בשנים שבהן אירעה הפרשה (2002-2010)? זו השאלה ששואלים בקרנות ההשתלמות של המורים והגננות, שיו"ר חברת הניהול שלה הוא אייל גבאי, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה והנאמן באי.די.בי.

גבאי שלח את המכתב בשם קרנות ההשתלמות של המורים והגננות וכן בשם הקרנות למורים תיכוניים, מורי סמינרים ומפקחים. סך הנכסים של אותם גופים עומד על כ-18 מיליארד שקל. ההחזקות של אותן קרנות במניות בנק לאומי עומדות על כ-230 מיליון שקל, 1.2% ממניות הבנק. בנוסף מחזיקות הקרנות במכשירי חוב (מכשירים המקבילים לאג"ח) של הבנק בכ-265 מיליון שקל.

הקרנות שלחו בימים האחרונים מכתבים ליועץ המשפטי לממשלה ולמבקר המדינה, ובהם הם דורשים לבדוק את חלקה של חברת נכסים מ.י, שבאמצעותה הוחזקו מניות המדינה בבנק. "נבקשך לבדוק את פעילותה של נכסים מ.י המחזיקה במניות הבנק לגבי הפעלת זכויותיה של המדינה בגין המניות שבידיה, והאם היה בכוחם או באמצעות נושאי המשרה למנוע את המעשים החמורים שהתרחשו", כותבת עו"ד הילה אהרוני ממשרד ארנון שגב.

עוד כותבת אהרוני כי הם מבקשים לבדוק האם כאשר המדינה אישרה תנאי העסקה של נושאי משרה בבנק, היא פעלה בזהירות הנדרשת ליצירת תשתית להשבת אותם כספים, במקרים שבהם יתברר כי התגמול הושג במרמה. נזכיר כי מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה כבר הודיעו בשבועות האחרונים כי יבדקו את פרשת לאומי; היועץ המשפטי מתכוון לבדוק האם במסגרת אותה פרשה נעשו גם עבירות על החוק הישראלי. עם זאת, קרנות ההשתלמות של המורים והגננות מבקשות להרחיב את הבדיקה גם לאחריותה של המדינה בפרשה זו.

בקרנות ההשתלמות של המורים והגננות ראו בשבועות האחרונים את הסערה הציבורית שהתעוררה סביב נושאי המשרה לשעבר בבנק לאומי, בראשם איתן רף וגליה מאור, לגבי אחריותם בפרשה זו. לטעמם של מנהלי אותן קרנות, לא מספיק לבדוק את חלקם של נושאי המשרה, אלא יש להרחיב את הבדיקה ולבדוק את אחריותה של המדינה. נזכיר כי המדינה הייתה הבעלים של בנק לאומי עד לפני שנים ספורות. כיום לאומי הוא בנק ללא גרעין שליטה, ומוחזק בידי המוסדיים.

לנכסים מ.י, שבראשה עומדת כיום החשכ"לית מיכל עבאדי בויאנג'ו, נשארו כיום כ-6% ממניות הבנק, שגם אותן היא מתכוונת למכור השנה. נוסף על כך, שלחו הקרנות מכתב גם לנכסים מ.י עצמה, ובה ביקשו פרטים, בין היתר על מידת מעורבותה בבנק בתקופת הפרשה - במיוחד בכל הקשור למינוי נושאי משרה. עוד הם מבקשים פרטים גם על פעולות שהמדינה מתכוונת לנקוט בימים אלה בפרשה זו.

בזאת לא מסתפקים בקרנות המורים והגננות, והם גם שלחו מכתבים לבנק הפועלים ולמזרחי טפחות, שנגדם גם כן מתנהלת חקירה בנושא סיוע בהעלמות מס ללקוחות אמריקאים. במכתבים הם מבקשים מהם שאם יגיעו להסדר עם הרשויות בארה"ב, יביאו אותו לאישור מראש באסיפת בעלי המניות ולא ידווחו עליו בדיעבד כפי שעשה בנק לאומי.

"במידה ובשלב כלשהו הבנק יפעל לגבש הסדר דומה מול רשויות בארה"ב, נבקש כי הוא ידווח על כך ברבים מספיק זמן מראש. כמו כן נבקש כי ההסדר יאושר באסיפת בעלי המניות תוך נימוק ההסדר ומתן דגש מדוע אין חשש ממשי שהוא מגלם הטבה לנושאי משרה בבנק".

"מענה לקוני"

ככל הידוע, קרנות ההשתלמות של המורים והגננות הן בין הבודדים אם לא הגוף המוסדי היחיד שהפגין אקטיביות בפרשת לאומי. באחרונה דרשה המפקחת על הביטוח ושוק ההון באוצר דורית סלינגר מהמוסדיים להעביר לה מכתב ובו פירוט - מה בכוונתם לעשות בפרשה זו. לפי הערכות, קרנות המורים והגננות התכוונו לשלוח את אותם המכתבים גם ללא הפנייה של סלינגר.

מי שעוד מנסים להפגין אקטיביות הם איגוד בתי ההשקעות, ששלחו בשבוע שעבר מכתב נוסף לבנק לאומי בפרשה זו. במכתב זה, שהגיע לידי "גלובס", מלין האיגוד על תגובת הבנק לדרישתו לקבל פרטים נוספים על ההסדר מול הרשויות בארה"ב, ומול המגעים לפשרה בתביעה הנגזרת שהוגשה נגד בכירי הבנק לשעבר.

בלאומי השיבו לבנק על דרישותיו, כי כל מידע שניתן לפרסם בנושא הפרשה כבר פורסם בבתי המשפט. "התאכזבנו לגלות כי תשובתכם אינה מספקת ואינה נותנת מענה לנושאים ולשאלות שהועלו על ידינו", כותבת מנכ"לית איגוד בתי ההשקעות, יוליה מרוז. "אנו תמהים ומשתוממים נוכח העובדה שהבנק שהוא תאגיד ציבורי, אשר פעילותו מבוססת אמון הציבור, בחר להציג בפני בעלי מניותיו עמדה מעורפלת ומתחמקת, אשר עומדת בסתירה לעיקרון השקיפות, חובת האמון של הבנק ונושאי המשרה המכהנים בו כלפי בעלי המניות, וכן בניגוד לחזון, לערכי הליבה ולקוד האתי של הבנק".

עוד מוסיפה מרוז: "המענה הלקוני וסירובכם למסור מידע עובדתי בדרך שקופה וגלויה בנושא כה מהותי ובעל השפעה על תוצאות הבנק, מעורר תהיות בנוגע לשיקולים העומדים לנגד עינכם". לסיום דורשים באיגוד מהבנק כי יתחייב שכל הסדר פשרה בתביעה נגזרת, יובא מראש בטרם הבאתו לאישור בית המשפט, בפני אסיפה הכללית של בעלי המניות בבנק. נזכיר כי באחרונה הודיע לאומי כי הוא מתכוון להקפיא מצדו כל מגעים לאישור הסדר פשרה עד אשר היועץ המשפטי לממשלה יסיים את בדיקתו בפרשת לאומי.