ד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יוצא לדרך חדשה. מעט יותר משנה אחרי שסיים את תפקידו בענקית הגנריקה, וכמה חודשים אחרי שהסתיימה תקופת הצינון הרשמית שלו, מדבר לוין בראיון ל"גלובס" על תפקידיו החדשים. בסוף השבוע הצהיר לוין שהוא מצטרף לדירקטוריון של חברת ביוקון, חברת הביוטק הגדולה בהודו, אשר נסחרת לפי שווי של כ-80 מיליארד דולר.
"ביוקון היא חברה שנבנתה מאפס על ידי המנכ"לית המרשימה מאוד שלה, קירן מדזומר שואו", הוא מספר, "אביה הוא מבשל בירה, והיא הקימה את החברה תחילה על בסיס מניפולציה של שמרים כך שיפיקו בתוכם חלבונים בתהליך מאוד מוצלח ויחסית זול.
"החברה החלה מייצור של חומרים פעילים לתרופות קיימות בתחום הביוטק, והיום היא למשל אחת מיצרניות האינסולין הגדולות בעולם. לחברה יש פייפליין מאוד גדול של ביוסימילרז (ה"גנריקה" של תרופות ביולוגיות - ג.ו) ותרופות משופרות. כמו כן יש לה צנרת מאוד רחבה של מוצרים חדשים, כולל אינסולין בבליעה (תחום שבו היא מתחרה בחברת אורמד הישראלית) וכן תרופות חדשות לסרטן. יש להם שותפות עם חברות רבות כמו גילאד, BMS, נוברטיס ואפילו עם קווארק הישראלית-במקור.
"מעניין לראות כי שני מנכ"לי טבע בעבר, ישראל מקוב ואני, מעורבים היום מאוד בחברות הודיות - ישראל בחברת סאן ואני בביוקון. זה משעשע כי טבע היא הכלאה של יכולות גנריות ואינובטיביות - ישראל נבחר על ידי סאן בעיקר בשם יכולתו להוביל חברה גנרית גדולה, ואני דווקא בעבור הצד האינובטיבי".
לצד המינוי בביוקון, משקיע לוין רוב זמנו בתפקיד היו"ר של חברה פרטית מסתורית למדי ששמה Ovid. לוין לא מוכן לחשוף פרטים מלאים אך מספר כי "אוביד עוסקת בפיתוח תרופות למחלות יתום של המוח, ויש לה כבר ארבעה מוצרים מעבר לשלב II של הניסויים הקליניים, אם כי איננו חושפים לאילו מחלות. היא הוקמה על ידי ד"ר מת'יו דורינג, נוירולוג שהקים בעבר כמה חברות ביוטק, בעיקר בתחום של תרפיה גנטית למחלות הקשורות במערכת העצבים המרכזית. החברה ממומנת על ידי קרן פרייבט אקוויטי ופועלת מניו יורק".
- הצהרת בעבר שעלית לישראל, עד כמה אתה קשור היום למדינה?
"בגלל ההזדמנות הגדולה ב-Ovid, היום אני ממוקם בארה"ב בעיקר ומגיע לישראל לביקורים, אך היא עדיין יקרה לי מאוד ואני עדיין פעיל ומתכנן להמשיך להיות פעיל בתעשיית הביומד המקומית. החלטתי לעזור לחברות תרופות ישראליות צעירות על ידי הבאת מנהלים מובילים בתעשיית הפארמה הגלובלית לישראל, בתקווה שיתמנו לדירקטורים בחברות הישראליות, באופן שיעזור לקרב את התעשיה המקומית לחו"ל.
"בעבר נאמר כי מה שחסר לתעשיה בארץ הוא ניסיון ניהולי, ובשנים האחרונות הניסיון הזה נצבר ויש מנהלים טובים בתחום. עם זאת, דירקטור אמריקני יכול לסייע לחברה ישראלית להגיע לשוק. ישראלים עדיין לא כל כך מבינים את המסרים שהם מקבלים מהחברות האמריקניות איתן הם חותמים או רוצים לחתום על הסכמי שיתוף פעולה. הדירקטורים הללו גם מכירים היטב את תהליכי פיתוח התרופות ויכולים לעזור לחדשנות לשגשג.
"אגב, בישראל יש גם אנשי הון סיכון מעולים, שיש להם יכולות יוצאות דופן במימון, אך מה שחסר להם הוא באמת הפן של ההתנהלות בתוך ארה"ב, שהיא עדיין השוק העיקרי. יש פער בין תחום הביומד לבין תחום הטכנולוגיה, שם נראה שהחברות הישראליות בהחלט יודעות להגיע לאן שהן רוצות בתוך ארה"ב".
המורשת בטבע
- בתור מי שהצטרף לחברה הודית, איך אתה רואה את היחסים בין הודו וסין לבין ישראל בתחום ההיי-טק והביומד? הן שותפות? מתחרות, שווקים פוטנציאלים ואולי כל התשובות נכונות?
"ברמת הפיתוח, הם השותפים הטבעיים שלנו. ברמת הייצור, אין לנו טעם אפילו להתחרות ביכולות ובעלויות כוח האדם שלהם. ברמת השוק, הם עדיין לא שווקים מאוד משמעותיים שניתן לבנות חברת תרופות עליהם. השווקים הם עדיין ארה"ב ואירופה".
- גורמים בתעשיה סיפרו שבעבר הבעת עניין רב בתחום ניהול המידע הרפואי. זה משהו שאתה עשוי לעסוק בו בעתיד?
"הקדשתי כמה חודשים בשנה האחרונה כדי להבין איך אפשר להשתמש במידע דיגיטלי כדי לשפר את העבודה של חברות תרופות גדולות, משלב פיתוח התרופות דרך השיווק ועד התמיכה בעמידה של החולים במשטר התרופות. נפגשתי עם כל השחקנים הגדולים בתחום, גם חברות תרופות וגם חברות מידע כמו קוואלקום, מיקרוסופט וגוגל. מבין הקטנות שפגשתי אני יכול לציין חברה בשם zapprx, לה גם ייעצתי, שמשפרת מאוד את התהליך של רישום והפצה של תרופות ייחודיות".
לוין עזב את טבע בטונים צורמים לאחר שלא הסתדר עם היו"ר לשעבר ד"ר פיליפ פרוסט. לאחר עזיבתו, אותר כמנכ"ל ארז ויגודמן, אשר הציג באוקטובר האחרון תוכנית אסטרטגית למיקוד רב יותר של הפעילות האינובטיבית של החברה בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית.
- מה אתה חושב על התוכנית האסטרטגית החדשה?
"חשוב לי מאוד שטבע תמשיך להצליח, זה קריטי למדינת ישראל. אני חושב שהם צודקים בכך שהם ממשיכים את הכיוון שהתחלתי של מיקוד הפעילות, כי היום חברות ממוקדות הן המצליחות".
נציין כי מי שעומד בראש מערך המו"פ החדשני של טבע הוא פרופ' מייקל היידן, שלוין מינה. לוין מספר כי הוא מרוצה מכך שהחברה החליטה לשמר את פרוייקט ה-NTEs, תרופות שמבוססות על שילובים או שינויי מטרה של חומרים כימיים קיימים. לדבריו, זו המורשת שלו בטבע.
הדירקטור שבא עם לוין והשערורייה בפייסבוק
בין הדירקטורים שהביא לוין לישראל להציגם בפני חברות ישראליות, נמצא גם קנת' מוך, המנכ"ל לשעבר של חברת הביוטק כימריקס. מוך היה מנכ"ל מוערך ורב הישגים בתחום הביוטק, והוא סיים את תפקידו בכימריקס בעקבות פרשה אותה מגדיר לוין כ"סיפור שמגדיר מחדש את מערכת היחסים בין חברות התרופות לבין הציבור הרחב".
הסיפור החל כשמשפחתו של ילד בן 7, ג'וש הרדי, שהיה חולה בסרטן הכליות, העריכה כי מוצר ניסיוני של כימריקס יוכל להציל את חיי בנם. המשפחה פנתה לחברה וביקשה לקבל את התרופה במסגרת "טיפול חמלה", אף שהמוצר טרם עבר ניסויים קליניים ואף שהרדי לא התאים להשתתף בניסוי הקליני שערכה החברה. כשכימריקס סרבה, החלה המשפחה לנהל קמפיין נרחב נגד החברה ברשתות החברתיות. הקמפיין תפס תאוצה, וחלק מהטענות הופנו ישירות נגד מוך כאשר המגיבים הכתירו אותו כ"פחדן" וכתבו "איך אתה ישן בלילה" ו"הלוואי שזה יקרה לילד שלך". האיומים המחריפים הובילו את מוך לעבור דירה.
נציין כי כימריקס לא הייתה סתם רעת לב. היא חששה שהטיפול הניסיוני עלול להוביל להחמרה במצבו של הילד, החשש שרלוונטי לא רק לחולה עצמו ולבני משפחתו (שמביאים בחשבון את התרחיש הגרוע מכל), אלא גם לתהליך של אישור התרופה בעתיד. אם חולה שקיבל תרופה מסוימת נפטר, הרשויות עלולות לעצור את פיתוח התרופה, גם אם - ואת זאת כמובן אי אפשר לדעת - החולה היה נפטר ממילא (יש מי שיזכור את החיים הקשים שעשו המשקיעים לפלוריסטם הישראלית, שחולה שבה טיפלה בטיפול חמלה נפטרה אחרי מספר חודשים). במקרה כזה, התרופה תגיע באיחור לחולים אחרים שאת חייהם היא עשויה להציל.
מוך נשאל לאחרונה מה היה עושה אם בנו היה במצב טוב וטען שהיה נוהג בדומה למשפחת הרדי, אך הוסיף כי כמנכ"ל חברת ביוטק, היה עליו לחשוב על כלל החולים ולפעול להביא את התרופה לשוק במהירות האפשרית. יצויין עוד לפני הפניה של הרדי ניתנה התרופה למספר חולים בטיפול חמלה, אך במימון ממשלתי. כשהמימון הממשלתי פסק, גם הטיפול מחוץ לפרוטוקול נגנז.
בסופו של דבר תכננה כימריקס, בשיתוף ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקנית, ניסוי קליני חדש לתרופה, שתוכנן במיוחד כך שניתן היה להכליל בו את ג'וש הרדי. זה היה דווקא פתרון ביניים יצירתי ומוצלח לכל הצדדים, ומוך הוא כנראה זה שהוביל את הטמעתו, אולם שלושה שבועות לאחר תחילת הניסוי, מוך עזב את החברה. הפרטים לגבי עזיבתו לא ברורים, אך היא כנראה הייתה קשורה למשבר התקשורתי.
מצבו של ג'וש הארדי, היום כבר בן שמונה, השתפר מאוד והוא שוחרר לאחרונה מבית החולים.
גורמים בתעשיה הביעו בפומבי זעזוע מן האירוע וטענו כי מדובר במנכ"ל אהוב וכי "זה היה יכול לקרות לכל אחד". לטענתם, הרשת החברתית לעולם לא תוכל להכיל דיון מורכב ואמיתי בדילמות של אתיקה רפואית, והיא מעוותת את ההתנהגות של החברות. למרות זאת, הרשתות החברתיות כאן כדי להישאר והקמפיין להצלת ג'וש הרדי, שנכון לעכשיו הציל את חייו, עלול להיות רק הפרומו למאבקים מתקושרים חריפים יותר.
מוך צפוי להתמנות בקרוב לתפקיד מנכ"ל בחברה אחרת, אולם כאמור הוא מחפש גם - בתיווכו של לוין - הצעות מדירקטוריונים ישראלים. מוך היה אחד ממייסדי חברת ליפוזום, מפתחת טיפולים לסרטן, שנרכשה על ידי elan ב-2000, וכן שימש בתפקידים ניהוליים רבים נוספים בחברות ביומד אמריקניות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.