אתם מרוויחים בשקט: ירידות בדמי ניהול בקרנות ההשתלמות

לא רק קופות הגמל וביטוחי המנהלים החדשים הפכו זולים יותר בשנים האחרונות ביחס לשנים קודמות - בעיקר השנים שבאו מיד אחרי רפורמת בכר. גם בקרנות ההשתלמות מורגשת מגמה ברורה של ירידה בדמי הניהול הממוצעים שמשלמים החוסכים.

מבדיקת "גלובס" עולה, כי לאחר תקופת העלייה החדה בשיעור דמי הניהול הממוצע בענף קרנות ההשתלמות בשנים 2006-2011, שבמהלכה הוא נסק בכ-54% ביחס לשיעור דמי הניהול הממוצע שנרשם ב-2005, הרי שבשנים 2012-2014 נרשמה הוזלה של כ-14% - ושיעור דמי הניהול הממוצע בענף שב לרמות שבהן היה בשנת 2007.

זאת, בדומה למתרחש בקופות הגמל לתגמולים כאמור, שגם בהן נרשמה בעבר עלייה חדה בשיעור דמי הניהול הממוצע בענף, עד לרמה של כ-1% מהצבירה שנרשמה ב-2009, ומאז נרשמה הוזלה מדי שנה. המגמות הללו נרשמו בין היתר בשל התחרות בענף הפיננסים, אבל במידה רבה כתוצאה משינוי בהלך הרוח הציבורי לגבי גובה עלויות החיסכון בישראל.

למעשה, סוגיית מחיר החיסכון - דמי הניהול - מלווה אותנו כבר כמה שנים, ובמיוחד מאז החל "גלובס" בסדרת תחקירים בנוגע לנסיקתם החדה בשנים שלאחר יישום רפורמת בכר, שנחקקה ב-2005, ויישומה המאוד מהיר לאחר מכן. המאבק של "גלובס" בדמי הניהול הגבוהים מדי בשוק החיסכון הפנסיוני, הוביל באמצע 2012 - קצת פחות משלוש שנים לאחר שהעלינו בראשונה את הסוגיה לסדר היום הציבורי - לרפורמה של האוצר בדמי הניהול בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים החדשים.

עם זאת, אף שמבנה דמי הניהול בקרנות ההשתלמות לא נדון ו/או שונה במסגרת רפורמה זו, הרי שהם הושפעו מהמומנטום בשוק הגמל בכללותו. דמי הניהול המקסימליים המותרים לגבייה בקרנות ההשתלמות עומדים על רף של 2% בשנה, ולא מותרים לגבייה דמי ניהול מהפרמיה השוטפת.

מהנתונים שפורסמו באתר הגמל-נט של האוצר עולה, כי בשנת 2014 גבו קרנות ההשתלמות דמי ניהול בשיעור ממוצע של כ-0.69% מהצבירה, וזאת לעומת שיעור ממוצע של 0.73%, 0.77% ו-0.8%, בשנים 2013, 2012 ו-2011, בהתאמה. זאת ביחס לרמות ממוצעות של לא הרבה יותר מ-0.5% בתקופה שקדמה לרפורמת בכר, ולהתבססות שוק קרנות ההשתלמות הנוכחי (שבין היתר מאופיין בדרישות רגולטיביות רבות יותר מבעבר).

הנתונים הממוצעים מסתירים שונות רבה בדמי הניהול שמשלמים עמיתים חזקים ומודעים לזכויותיהם, לעומת עמיתים אחרים, שמשלמים הרבה יותר.

בניגוד לקופות הגמל לתגמולים, ודי בדומה לקרנות הפנסיה החדשות המקיפות, מאופיינות קרנות ההשתלמות בצמיחה נאה הן באופן יחסי לשנים קודמות והן באופן אבסולוטי, בשקלים. בסוף 2014 נוהלו בקרנות ההשתלמות נכסים בהיקף כולל של כ-158 מיליארד שקל - גידול של כ-10% ביחס לנכסים שנוהלו בסוף 2013. אגב, בסוף 2004, טרום רפורמת בכר, נוהלו בשוק זה נכסים בהיקף כולל של כ-62 מיליארד שקל, שעליהם נגבו דמי ניהול ממוצעים של כ-0.47% "בלבד".

מגמות אלה - של גידול נמשך בנכסים בשל תשואות חיוביות, ובעיקר בשל עודף הפקדות על פני משיכות ותשלומים לעמיתים - מלמדות כי ירידה בשיעור הממוצע של דמי הניהול לא מבשרת בהכרח על ירידה בהכנסות השקליות מדמי הניהול שרושמים הגופים המוסדיים שמנהלים את חסכונות הציבור.

על מה מדובר? גם אם דמי הניהול נשחקים כשיעור מהצבירה, כפי שקורה בשוק ההשתלמות בשנים האחרונות, הרי שהם עדיין גדלים אבסולוטית - השיעור הממוצע של דמי הניהול ביחס לצבירה הממוצעת בשוק קרנות ההשתלמות ב-2014 מסתכם באומדן של כ-1 מיליארד שקל. זאת לעומת אומדנים של כ-985 מיליון שקל, כ-920 מיליון שקל, כ-900 מיליון שקל, וכ-830 מיליון שקל שעולים מהנתונים האמורים לגבי 2013, 2012, 2011 ו-2010, בהתאמה.

זה אולי מלמד שיש מקום להנחות ולהמשך ירידה בדמי הניהול הממוצעים, ככל שהשווקים עצמם גדלים, והנכסים המנוהלים בהם תופחים. כך, משום שההוצאות על ניהול כסף מוסדי אינן ליניאריות וההוצאה השולית היא לא אחת כשמה - שולית (כששווקים אלה מתאפיינים ביתרון ניכר לגודל), נראה שההכנסות ליצרנים לא בהכרח קטנות.

מתמידים יותר בחיסכון?

שוק קרנות ההשתלמות שונה מאפיקי החיסכון לטווח ארוך, משום שמדובר באפיק חיסכון לטווח בינוני, שזכאי להטבות מיסוי שמגיעות לבשלות כעבור שנים אחדות, ולא רק כעבור עשרות שנות חיסכון. בעבר התאפיין השוק הזה בשיעורי משיכות די גבוהים, וחוסכים רבים בחרו להשתמש בכספי ההשתלמות גם לצריכה שוטפת. בשנים האחרונות השתנה השיח המקצועי בנושא זה, וקרנות ההשתלמות הפכו לחיסכון ההוני הטהור היחיד שזכאי להטבות מס.

לאור זאת, גורמי מקצוע רבים החלו לשנות תקליט, ולהמליץ לחוסכים לשמור את כספי ההשתלמות, ובוודאי שלא להוציאם כאשר הופכים נזילים מבחינת הטבת המס. מבדיקתנו עולה, כי ייתכן שהציבור הולך ומפנים זאת, ושאולי יש שינוי בטעמיו.

מנתוני הגמל-נט עולה, כי בשנת 2014 משך הציבור כ-10.5 מיליארד שקל, שהיוו כ-7% מסך הנכסים שנוהלו בקרנות אלה. זאת לעומת כ-11.5 מיליארד שקל ו-8.5% ב-2013 ו-11.7 מיליארד שקל ו-9.7% ב-2012.

למעשה, שיעור משיכות הכספים בקרנות ההשתלמות ב-2014 היה נמוך בהרבה מזה שאפיין את הענף בכל השנים שקדמו. מהנתונים מסתמן, כי יש עלייה במשיכות הכספים, במיוחד סביב שנים שבהן נרשמות בקרנות ההשתלמות תשואות שליליות (זה קרה בשנים 2011, 2008 ו-2002, שאליהן ניתן להוסיף את 2001 שאופיינה בירידה במדד המניות בבורסה בת"א).

ואולם, לצד הירידה בשיעור היחסי של המשיכות מסך הנכסים הצבורים בקרנות לאורך השנים, הרי שמבחינה אבסולוטית אין מגמה חד-משמעית, אולי להוציא השפעת ירידות בשוקי המניות ותשואות שליליות - שמופיעות גם בכותרות ויוצרות לעתים תחושה של משבר.

לצד זאת, נוסיף, נראה שבשנים האחרונות יותר ויותר עמיתים מעדיפים לקחת הלוואות מקרנות ההשתלמות, בריביות נוחות יחסית, כדי לממן הוצאות שלהן הם נדרשים, וזאת על פני בחירה בחלופה של פדיון קרן ההשתלמות.

 ירידה גם בשיעור הממוצע של דמי הניהול בקרנות ההשתלמות