סלינגר להאוזר: "מסקנותיך אינן מתיישבות עם טובת הציבור"

ריב הרגולטורים הפיננסיים על עתיד פוליסות ההשקעה הפיננסיות עולה מדרגה. פחות משבועיים לאחר שיו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, פנה במכתב חריג וחריף למפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, בקריאה להפסיק את שיווק הפוליסות הללו, או להכפיפן אליו, עונה לו סלינגר בצורה חד משמעית לא פחות.

"אנו חולקים על טענותיך ועל מסקנותיך, כמו גם על הנחת המוצא המובלעת בהן כאילו הכפפת פוליסות פרט (פוליסות ההשקעה הפיננסיות, ר' ש') לחוק הקרנות תגן, כביכול, בצורה טובה יותר על הציבור", כותבת סלינגר להאוזר במכתב התשובה שהגיע לידי "גלובס". "אנו סבורים שמסקנותיך בדבר הכפפת פוליסות פרט לחוק הקרנות או הפסקת שיווקן, אינן מתיישבות כלל ועיקר עם טובת הציבור. נהפוך הוא - הן טומנות בחובן פגיעה בטובת הציבור ורווחתו, במגוון המוצרים המוצע לו, ובתחרות בתחום ניהול כספי החיסכון".

"לא עולה בקנה אחד עם החוק"

כאמור, באמצע ינואר פנה האוזר לסלינגר במכתב בו דרש להפסיק את שיווק פוליסות ההשקעה או לשנות את אופיין ודרך הפצתן. זאת, משום שלדבריו זהו מוצר שאינו חיסכון לטווח ארוך ואינו כולל רכיב ביטוחי, אלא דומה לקרנות הנאמנות שמפוקחות על ידו. ולמרות זאת, הוא מתנהל בצורה שונה וסוכני הביטוח שמוכרים אותו לא כפופים לפיקוחו. לטענתו, הפוליסות הללו ושיווקן יוצרים ארביטראז' רגולטורי שפוגע בציבור המשקיעים וגם בתחרות ההוגנת בין מוצרי השקעה תחליפיים בשוק ההון.

סלינגר, כאמור, חולקת על הקביעות הללו מכל וכל, כפי שעולה מתשובתה. "אגף שוק ההון המפקח על פוליסות פרט רואה בהן מכשיר חיסכון חשוב המחזק את המגמה החיובית המתפתחת בשוק של הגברת התחרות על ניהול כספי הציבור - תחרות שיש בה כדי לתרום רבות לרווחת הציבור", נכתבה בתשובה. עוד היא מציינת ש"אגף שוק ההון מייחס חשיבות עליונה לשמירה על ענייניו של ציבור צרכני השירותים הפיננסיים של גופים מוסדיים שתחת פיקוחו", ומוסיפה כי לאור זאת "הופתענו מהטענות שהועלו במכתבך המתייחסות ל'פגיעה חמורה בציבור' ול'פגיעה בתחרות ההוגנת'".

ביחס לטענות הרשות כי האוצר מתחמק מלטפל בסוגיה ובבעיות שהציפה הרשות כבר לפני כשנה, עונה סלינגר כי "זולת שיחות בירור אקראיות לגבי התשתית החוקית שהתקיימו בעבר בין סגל רשות ני"ע לבין סגל האגף, לא התקבלה אצלנו כל פניה ל'טיפול דחוף בנושא', לא כל שכן ראיה ל'פגיעה חמורה בציבור' או ב'תחרות', אגב שיווקן של פוליסות אלה, כנטען על ידך". עוד מציינים באוצר ש"לא נמצאה כל אינדיקציה המרמזת על פגיעה כאמור אגב שיווקן של פוליסות אלה".

סלינגר ממשיכה וטוענת ש"הניסיון להכפיף את פוליסות הפרט לחוק הקרנות אינו עולה בקנה אחד עם לשון חוק הקרנות". אך לא רק זאת, לדבריה "לא זאת בלבד שאין בשיווק פוליסות פרט חיסרון, שיווקן טומן בחובו דווקא יתרונות משמעותיים... כידוע, תחרות במגזר הפיננסי אינה כה שכיחה במקומותינו ונעשים כל העת מאמצים על מנת להרחיבה. על רקע זה לא ברור מדוע המשך שיווק המוצר עלול להביא לפגיעה 'בתחרות ההוגנת בין מוצרי השקעה תחליפיים בשוק ההון'. זאת, על רקע הסתייגותנו מהנחת המוצא כאילו ניהול של כספים במסגרת קרן נאמנות על פי חוק הקרנות משרת באופן טוב יותר את טובת הצרכן".

עוד מציינת סלינגר במכתבה כי "פוליסות הפרט כפופות למסגרת אסדרה, פיקוח ואכיפה קפדנית לה כפופים למעלה מטריליון שקל כספי החיסכון הפנסיוני... פועל יוצא מכך הוא שבנושאים רבים האסדרה החלה על פוליסות פרט קפדנית לאין שיעור לעומת האסדרה החלה על מוצרים פיננסיים אחרים שאינם תחת פיקוחו של אגף שוק ההון, בכללם קרנות נאמנות".

פוליסות ההשקעה הן פוליסות חיסכון טהורות לפרט, שאינן חלק מהחיסכון הפנסיוני, שמאפשרות לחברות הביטוח לגבות דמי ניהול של עד 2% מהצבירה (לרוב נעים דמי הניהול בטווח של 0.9%-1.2%). הפוליסות משווקות למספר קהלי יעד, למשל חוסכים המבקשים לנהל את כספם לטווחי זמן קצרים ובינוניים, כספים של לקוחות שמחפשים ניהול תיקים זול לצבירות נמוכות, וכספי פיקדונות בבנקים. לפוליסות אלה יש יתרון משמעותי שנובע ממבנה הפוליסה שמאפשרת לדחות את תשלום המס למועד פדיון הפוליסה.