העמלות במכרז לבחירת החתמים להנפקות האג"ח של רכבת ישראל נסגרו במחירי רצפה. על פי הערכות בשוק, שלוש החברות שזכו במכרז למתן שירותי חיתום שביצעה רכבת ישראל - כלל חיתום, פועלים אי.בי.אי וברק קפיטל - יזכו יחד לתמורה כספית נמוכה של כמה מאות אלפי שקלים בגין הנפקת חוב של 1-2 מיליארד שקל.
ממסמכי המכרז שהוציאה החברה הממשלתית לחתמים בשוק, ושהגיעו לידי "גלובס", עולה כי שיעור העמלה המינימלי שנקבע הינו 0.02% מסכום ההנפקה שיגויס בפועל (לא כולל מע"מ). כלומר עמלה של 200 אלף שקל לכל 1 מיליארד שקל שיגויסו.
כזכור, הרכבת מתעתדת נכון לעכשיו לגייס 2 מיליארד שקל בשנים 2015-2016 (מיליארד שקל בכל שנה). מועדי והיקפי ההנפקה טרם נקבעו סופית.
בנוסף, הרכבת ציינה במכרז כי היא "רשאית - אך לא חייבת - לשלם, לפי שיקול דעתה הבלעדי והמוחלט, לאחד או יותר מבין המציעים הזוכים, בנוסף לתשלום עמלת הבסיס, בונוס בשיעור של עד 50% מסך תשלום עמלת הבסיס". כלומר, העמלה המינימלית לצד הבונוס עשויים להסתכם ב-0.03% מסך הסכום שיונפק ויגויס, בהינתן עמלת המינימום.
מכאן, אפשר להסיק שבגיוס מלא ומוצלח של 2 מיליארד שקל העמלה הכוללת, בשקלול בונוס, תסתכם בכ-600 אלף שקל.
"מעשית, זה חיתום בחינם"
בהקשר זה, אמר לנו היום גורם בכיר בשוק החיתום, המעורה במכרז הרכבת, כי "בדרך כלל במכרזים שכאלה המחיר מתכנס למינימום, שכן מדובר במכרז יוקרתי שטוב בעיקר לצרכי הפרסטיז'ה. מה גם שמכרזים של המדינה לא נעשים עבור עמלות גבוהות על פי רוב".
לפי הערכות, "ההצעות הזוכות אינן בהכרח על רף המינימום, אך הן מאוד קרובות אליו, ובוודאי שאינן מסתכמות במיליוני שקלים". אמות המידה לזכייה במכרז לבחירת החתמים של הרכבת נחלקו בין 70 נקודות להערכה כספית ו-30 נקודות להערכה מקצועית.
גורם בכיר אחר ציין כי "עמלת חיתום בסביבת מחיר המינימום בו נקבה הרכבת, היא מעשית בחינם. כל עמלה של מתחת ל-0.1% היא זולה מאוד. לדוגמה, גזית גלוב - חברה חזקה ומובילה בעלת מעמד מול שוק ההון ומול החתמים, שילמה עמלה של 0.16% לחתמים. גם הבנקים משלמים עמלה בסביבות 0.2%".
נציין כי חברות אלה הן חברות חזקות ובעלות מעמד איתן ומבוקש בשוק ההון, כשחברות פחות חזקות משלמות עמלות גבוהות יותר, משמעותית, לחתמים.
אם וכאשר תתבצע ההנפקה של רכבת ישראל, שמנוהלת על ידי בעז צפריר, היא צפויה לרכז עניין רב בשוק ההון המקומי, בין היתר בשל היותה חברת תשתיות, וכן על רקע הסאגה העגומה, שנמשכת עדיין, באג"ח שהנפיקה החברה הממשלתית דואר ישראל, והקריסה שקדמה בחברת היצוא החקלאי אגרקסקו (שבה המדינה הייתה אחת מכמה בעלי מניות, ולא הבלעדית).
לצד חברות אלה ישנה גם חברה ממשלתית גדולה מאוד שסוגיית החוב שלה משמעותית לכלל הפעילים בשוק ההון, ולמעשה לכל משלמי המסים בישראל: חברת החשמל, אשר לה הר חובות בהיקף אדיר של מעל ל-70 מיליארד שקל.
חברה ממשלתית נוספת שעשויה לרכז עניין רב בשוק איגרות החוב הקונצרניות היא נמלי ישראל, שעשויה לצאת בעתיד בהנפקה לגיוס משמעותי גם כן.
המספרים שישולמו לחתמים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
