בשנים האחרונות יש הרגשה שידוענים חובבי פרסום וזרקורים, בארץ ובעולם, מתחרים בינהם מי יתן לילד שם יותר מיוחד - מאפל (תפוח), דרך סבן (המספר שבע) ועד נורת' ווסט (צפון מערב).
הניסיון מראה שהילדים עצמם לא תמיד מאושרים מהייחודיות של שמותיהם, אשר מטבע הדברים מושכת אליהם הרבה תשומת-לב, לעיתים לא רצויה, שלא פעם אף הופכת אותם למושא ללעג עבור ילדים אחרים.
במדינות רבות בעולם קיימות מגבלות על אפשרות ההורים להיות יצירתיים עם השמות שהם נותנים לילדיהם. באיסלנד, למשל, הורים כלל אינם רשאים לבחור שמות כאוות נפשם, אלא מתוך רשימה מוגבלת של כ-3,500 שמות מותרים.
השבוע פורסם כי בצרפת העירייה תבעה זוג הורים שביקשו לקרוא לבתם "נוטלה", כשם ממרח השוקולד, במסגרת סמכותו של רשם האוכלוסין המקומי לסרב לרשום שמות העלולים לפגוע בילד - וזכתה. בית המשפט הסכים עם הרשם כי הילדה עתידה לסבול בגין שמה בעתיד, ושינה על דעת עצמו את שמה ל"אלה".
בישראל יש פתיחות רבה בנושא מתן השמות, והמדינה כמעט אינה מתערבת בחירות ההורים לבחור בשם לילד. חוק השמות מסמיך את שר הפנים לפסול שם רק אם הוא סבור כי "השם עלול להטעות או לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו", אך אין בידיו את הסמכות לפסול שם אם הוא סבור כי יש בו כדי לפגוע בילד עצמו.
בשנת 2011 חבר הכנסת זבולון אורלב הגיש הצעת חוק לפיקוח על שם העלול לגרום נזק לקטין, ובו הציע לאפשר לשר הפנים, בצירוף ועדת שמות ציבורית, לפסול שם, גם במקרה שמדובר בשם פוגעני ומעליב לקטין, כמו שמות של קללות ודמויות שליליות, העלולות לשים אותו ללעג ולקלס בעיני חבריו ולפגוע בתדמיתו ובביטחונו העצמי.
הצעת החוק לא התקבלה לבסוף, אך סוגיית סבלם של ילדים בעלי שמות יוצאי דופן לא ירדה מסדר היום של הכנסת.
לפני מספר חודשים עלה בידיה של חברת הכנסת עדי קול להעביר מספר תיקונים בחוק השמות, המגבירים את ההתחשבות ברצון הילד לגבי שמו, לאחר שטענה בכנסת כי נתקלה בשתי ילדות אומללות שנקראו בשמות "אכזבה" ו"אבלות".
גם עתה, לאחר התיקון לחוק, נותר להורים חופש מלא לבחור את שם הילד בלידתו כאוות נפשם, כל עוד לא מדובר בשם הפוגע בציבור, אך לאחר שכבר ניתן השם, הם מוגבלים בהחלפתו לשם פוגעני עבור הילד.
הורים שרוצים לשנות את שם ילדם, יצטרכו להתחשב ברצונו ודעתו, ככל שהוא מסוגל לבטאם, אם טרם מלאו לו 10 שנים, ולאחר שמלאו לו 10, יצטרכו לקבל את הסכמתו הפורמלית ממש, בפני פקיד משרד הפנים.
התוספת החשובה יותר של תיקון החוק קובעת כי הילד עצמו, בעודו קטין, יהא רשאי לשנות את שמו הפרטי בהסכמת הוריו, ואם ההורים לא נתנו את הסכמתם לשינוי, הוא רשאי לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, ולבקש צו המורה למשרד הפנים לשנות את שמו.
שינוי נוסף שהכניס התיקון לחוק, וקצת עבר מתחת לרדאר התקשורתי, הוא שלילת הזכות שניתנה עד עתה לאימהות לא נשואות לבחור באופן בלעדי את שם הילד. כעת, בהיעדר הסכמה בין ההורים על שמו של הילד, יינתנו לו שני שמות - אחד לבחירתו של כל הורה.
לפני מספר שנים התפרסם בארה"ב סיפורם של שני אחים למשפחת ליין מניו-יורק, כיום בשנות ה-50 לחייהם, שהוריהם העניקו להם את השמות "Winner" ו-"Loser". על-פי הסיפור, ברבות השנים "לוזר" גדל להיות שוטר מצליח, ואילו ה"מצליחן" הסתבך בפלילים, ובסופו של יום שני האחים סבלו מהשמות שניתנו להם.
במקרים שבהם ניתנים שמות קיצוניים כגון "כישלון", ספק אם ראוי להמתין שהילד יהיה בוגר מספיק כדי לפנות לבית המשפט ולהגן על עצמו, שכן עד אז יעברו שנים ארוכות, של מה שלא ניתן לראות בו אלא התעללות.
בהחלט יש מקום לבדוק במקרה כזה אם אין מקום להתערבות המדינה על בסיס הפרת ההורים את הוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, במסגרתן נקבע כי "באפוטרופסותם לקטין חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין".
■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", בעלת אתר www.divorceinfo.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
