נשיא המדינה: למערב וליהודים אין מלחמה עם האיסלאם

בנאום מרטיט במליאת או"ם, בטקס לציון יום הזיכרון הבינלאומי לקרבנות השואה, אמר הערב (ד') נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין: "אני מאמין באמונה שלמה, כי אין למערב, לנוצרים או ליהודים מלחמה עם האיסלאם. בעצם הימים הללו, מכיל האיסלאם, תחת כנפיו האדירות את קרבנות הרדיפה והטרור, כשם שהוא משמש דגלם של התוקפים. מאות אלפים של מוסלמים ומוסלמיות, בצד נוצרים, יזידים, כורדים ודרוזים, הינם, כולם כאחד, קרבנות חסרי ישע של ברבריות אכזרית, של טרור נפשע, שדבר אין להם עם האיסלאם או עם דברי הנביא. זו חובתנו ואחריותנו ללחום ללא רחם בתוקפים, כפי שזו חובתנו ואחריותנו להגן על הקרבנות כולם".

זמן קצר לפני הנאום, הודיעה לשכת הנשיא, כי הוא הנחה את פמלייתו לפעול לקיצור ביקורו בניו-יורק בעקבות האירועם בחזית הצפון והוא יצא לישראל עוד הלילה מתוך רצון להיות בישראל עם המשפחות השכולות והפצועים ולעקוב אחר ההתרחשויות מהארץ. הנשיא יגיע לישראל מחר אחה"צ, כיממה לפני שהיה מתוכנן לשוב.

בהתייחסו לאירועי הבוקר בחזית הצפון, אמר הנשיא, בעודו מתכונן לנאום בעצרת הכללית: "לבי ומחשבותיי בארץ. אני שולח את תנחומיי למשפחות השכולות כמו גם איחולי החלמה מלאה לפצועים. אני בטוח שצה"ל ידע לנהל את המערכה הזו, ושההנהגה הישראלית תדאג להרגיע את המצב ככל שהדבר אפשרי".

ריבלין הוסיף ברגע האחרון לנאומו בטקס התייחסות לאירועים בצפון: "אני עומד לפניכם בזמן של מתיחות גדול באזורנו. לבי ומחשבותי עם עמי בישראל. טרור אינו מבחין בין דם לדם, במלחמה הזו, כל האומות מאוחדות".

הנשיא פתח את נאומו בטקס באנגלית, אך בתוך זמן קצר הוא ציטט את המשורר היהודי פול צלאן לאמור: "רק בשפת אמו יוכל אדם לומר את האמת שלו". "אני מסכים לכך", אמר ריבלין. "ישנן אמיתויות, ישנן תפילות, ויש כאב, כאב עמוק, שאדם יכול לבטא רק בשם אמו".

הנשיא המשיך לדבר בעברית והזכיר את טבח הארמנים ב-1915. "השאלות שהדהדו באותם ימים היו שתיים: מי הבא בתור? האם נזיל אנחנו, היהודים, דמעות דם על שברם של אחרים? את התשובה לשאלה הראשונה נתנה ההיסטוריה כשני עשורים אחר-כך. היהודים היו הבאים בתור... בגיא ההריגה של אירופה היה זה העם היהודי שהיה קרבן להשמדה שיטתית, אכזרית, חולנית ורצחנית. שישה מיליון, שליש מבני עמנו, בהם כחצי מיליון ילדים, נהרגו, נטבחו, נחנקו, הומתו בגז, נקברו חיים, נשרפו, נשחטו ומתו ברעב, בצמא, ממחלות, כל מיני מיתות משונות, בפשע המחריד ביותר שבוצע אי פעם בתולדות האנושות.

"התשובה לשאלה השניה, האומנם נבכה, כל אחד מאיתנו, רק את שבר עמנו, או שמא נדע גם לבכות את שברם של האחרים, את שברם של ילדים פצועים מסוריה, את שברם של צעירים וצעירות מאירופה, מהמזה"ת, מאפריקה ומאסיה? השאלה הזו נותרה תלויה ועומדת", אמר ריבלין.

הנשיא הוסיף: "לא היתה זוועה בהיסטוריה של האנושות שתדמה באכזריותה, בהיקפה ובממדיה לשואת העם היהודי. ואולם רצח עמים וקהילות לא נולד בגרמניה הנאצית ולא חדל עם פתיחת שערי אושוויץ-בירקנאו, מאידנק ובוכנוואלד. דווקא בעת הזו, בה הנחש הפונדמנטליסטי מרים את ראשו המכוער, עלינו לזכור שהרוע אינו נחלתה של דת זו או אחרת, כפי שהוא אינו מאפיין מדינה או קבוצה אתנית. זה הרשע כהרגלו, המבקש להבחין ולהפלות בין דם לדם, בין אדם לאדם, במקום שבו ההבדל היחיד הוא בין רע לטוב, בין האנושי לאפל.

"מסיבה זו, אלה שרואים בדת האיסלאם, ביהדות או בנצרות אויב לעולם טועים ומטעים. אבי, יואל יוסף ריבלין ז"ל, הקדיש את חייו לתרגום הקוראן לעברית מתוך אמונה בחשיבות הדיאלוג ובחשיבותו של הקוראן לכל בני אברהם. כבנו של אבי, גם אני מאמין באמונה שלמה, כי אין למערב, לנוצרים או ליהודים מלחמה עם האיסלאם", אמר הנשיא.

"יום הזיכרון הבינלאומי לקרבנות השואה איננו מחוות זיכרון לבני העם היהודי, לקרבנות, או אפילו לניצולים" המשיך ריבלין. "זה אינו סתם עוד יום זיכרון הקבוע בלוח השנה של או"ם. אני מאמין שזה היום החשוב ביותר של הארגון. 'לעולם לא עוד', אינה רק שבועת הניצולים, ואף לא שבועת העולם רק כלפי בני העם היהודי. 'לעולם לא עוד' זו, בראש ובראשונה, מהותו של חבר האומות המאוחדות. זה ייעודו, העילה הראשונה והמרכזית לקיומו".

"לדאבוננו, מאז שנוסד או"ם, עילת קיומו זו רק הלכה והתחדדה", אמר הנשיא. "בוסניה, רואנדה, סודאן, קמבודיה, סוריה, ניגריה; אלה הם רק חלק מהמקומות שבהם נטבחו עמים וקהילות, באופן שהזכיר לעולם ששואת היהודים לא היתה הפרק האחרון בעלילות הברוטליות של אדם נגד בן דמותו. כולם כאחד קרבנות של ג'נוסייד, אף שטלאי צהוב לא היה ענוד לבגדם. כיהודי, ציוני, ישראלי, כבן אנוש, גם אם ידיי כבולות, לבי בוכה יחד עם הצועדים האלמונים לקברי האחים.

"כשאנו עומדים ומכריזים היום, 'לעולם לא עוד, אנו קוראים לעולם לא עוד, גזענות והסתה; לעולם לא עוד, אנטישמיות; לעולם לא עוד, אונס שיטתי והשפלה; לעולם לא עוד, מחנות ריכוז ועינויים; לעולם לא עוד, בורות הריגה וקברות אחים, תאי גזים ומשרפות; לעולם לא עוד - זו המשימה שמונחת לפתחו של הבית הזה".

הנשיא אמר, כי יש להטיל ספק באפקטיביות של המאבק נגד רצח עם. "האם אנו מרבים להזיל דמעות וממעטים בעשיה? אני חשש שאמנת או"ם למניעת רצח עם, שנכנסה לתוקף לפני 64 שנים, נותרה מסמך סמלי. היא לא הצליחה לממש את התחייבותה ולממש את הייעוד שעומד בבסיס הקמת חבר האומות המאוחדות".

ריבלין קרא לאו"ם לא להסתפק באמירות אלא לנסח קווים אדומים הנוגעים לרצח עם ולהסכים שחציית קווים אלה תהפוך התערבות למחייבת. בה בעת חייב או"ם לחדול מ"השימוש הציני, פסבדו-אובייקטיבי, שנעשה ברטוריקה של זכויות האדם ובמושגים כמו רצח עם לצרכים פוליטיים", כפי שאו"ם זיהה ציונות עם גזענות.

הנשיא אמר, כי האו"ם, כמו כל מוסד פוליטי, מונע ע"י שיקולים ואינטרסים רבים, אך צריך להסכים שבמאבק על רצח עם, השיקול ההומני, המוסרי, חייב לגבור על אינטרסים כלכליים, פוליטיים ואחרים. "כבן העם היהודי אני אומר לכם: עמים אינם יכולים להינצל, ואסור שיינצלו, משיקולי עלות תועלת. אם לא תבער בנו אש מוסרית, לקח השואה לעולם לא יילמד".

מזכ"ל או"ם, באן קי-מון, ציין כי היום, בדיוק לפני 70 שנה, שוחרר מחנה השמדה אושוויץ-בירקנאו, שבו נרצחו באכזריות ובשיטתיות יותר ממיליון בני-אדם, רובם יהודים, אך גם לא יהודים, ובהם פולנים, אסירים פוליטיים, שבויי מלחמה סובייטיים, צוענים, הומוסקסואלים, נכים ובני הכת הדתית עדי יהווה.

"האנושות הצליחה להתגבר על האיום הנאצי", אמר המזכ"ל. "כיום אנו נבחנים שוב".