פרישתו של אלי אוחנה מרשימת הבית היהודי היא תעודת עניות לפוליטיקה הישראלית. קיתונות הבוז שספג, והביקורת הנוקבת עליו ועל נפתלי בנט, ששריין אותו במקום השמיני בבית היהודי, בתואנה של זיהום כנסת ישראל בסלבס ממדורי הרכילות, היא צביעות מתנשאת.
נתחיל מזה שבדמוקרטיה כל האזרחים שווים. ככאלה, זכותם להיבחר לגוף המחוקק, בין אם הם נושאים תואר פרופסורה או פחים על גבם בארבע בבוקר. המקצוע שבו הם עוסקים, גם אם הוא להיות מפורסם ולהסתובב בהשקות, אינו פוסל אותם מלכהן בפרלמנט. מהבחינה הזו, כדורגלן כמו אלי אוחנה, הוא דמות לגיטימית הראויה להשתלב בכל רשימה שהיא, מה גם שייצג לא אחת את ישראל הן כשחקן והן כמאמן נבחרת הנוער, כך שאת מבחן הפטריוטיות הבסיסי הוא עבר, בניגוד, נגיד, לחנין זועבי, כוכבת המרמרה.
לעצם העניין - כשעוברים על שמותיהם של 120 חברי הכנסת היוצאת, יש אמנם רבים וטובים, אבל, איך נאמר זאת בעדינות, חלקם אינם בעלי מנת משכל שהייתה מעמידה אותם בשורה אחת עם זוכי פרס נובל, אישיותם לא היתה הופכת אותם לבחירה הראשונה לשירות הדיפלומטי במשרד החוץ והרקורד שלהם לא היה מכניס אותם לרשימת מדליקי המשואה ביום העצמאות הקרוב.
האם מירי רגב טובה מאוחנה? דני דנון? זוכרים את אנסטסיה מיכאלי, זו שהלכה מכות בכנסת, היא ראויה? מה עם יואל רוזבוזוב? ג'ודוקא אנונימי לרובנו; אה, הוא ראוי כי הוא מייצג את הקול הרוסי. למה לא קפצתם כשזוהיר בהלול הוכנס לרשימת המחנה הציוני, כן, האיש חלק את אותם הפאנלים עם אלי אוחנה. כי הוא ערבי שיודע לדבר בעברית גבוהה?
הפוליטיקה הישראלית התרגלה שמאכלסים אותה עסקנים פוליטיים שצמחו במערכת או גנרלים בדימוס. ההיסטוריה הוכיחה כבר עשרות פעמים, שהיו לא מעט עסקנים פוליטיים מקצועיים שבילו יותר בחדרי חקירות מאשר במסדרונות הכנסת ושהרבה ברזלים על הכתפיים הם לא ערובה לכך שהעונדים אותם יהיו גם פוליטיקאים טובים. עיינו ערך איציק מרדכי, עמרם מצנע שבא עם כוונות מצויינות ולא הצליח לשרוד במערכת וטרי טרי, מעכשיו, שאול מופז שהודה בפה מלא: "אני לא מצטיין בפוליטיקה". כי אין קשר בין עבודה פרלמנטרית שגרתית או ניהול מדינה, לבין פיקוד על חיילים וניהול צבאי.
בבחירות האלה, האידיאולוגיה אאוט ופולחן האישיות אין. הגנרלים פאסה והסלבס הם הכתום החדש. כל המפלגות, למעט מרצ, עבדו בלהביא "רשימה נוצצת" ופחות בלהכין מצע. למישהו יש מושג מה המצע הכלכלי של המחנה הציוני? מה המצע המדיני של יש עתיד? או התכנית החברתית של הליכוד? לאף אחד. כי כולנו כחלון, או רק לא ביבי, ויחד עם ציפי ובוז'י, ורק יאיר לפיד יכול.
אז מה אתם רוצים מאלי אוחנה? תאמינו לי, הוא יכול היה להיות שר ספורט טוב הרבה יותר מנסיכת הליכוד, הפוליטיקאית המשופשפת והפרלמנטרית הוותיקה, לימור לבנת, שפרשה יחד עם חבריה מהדור הקודם של הפוליטיקה, פואד בן אליעזר, יצחק אהרונוביץ', יאיר שמיר, עוזי לנדאו, ומאיר שיטרית.
הציבור רוצה טיפוסים שהוא מכיר. ואם הציבור יתן את קולו לרשימה שתריץ את עדן הראל, לינור אברג'יל או ליהיא גרינר, זו הבחירה הלגיטימית שלו, בדיוק כמו הבחירה באלי אוחנה, שיכול היה להביא לבית היהודי מצביעים רבים מאוד שמעריכים ואוהבים אותו, למורת רוחם של מעקמי האף. אגב, הרבה יותר מאלה שהיו מצביעים לאלוף (במיל') עמוס ידלין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.