אם יש משהו יותר גרוע מחוסר מעש, זה עודף דיבורים. זריקת סיסמאות ללא אחריות או תוקף, שבעיקר מוסיפות קורטוב של אי ודאות לענף הנדל"ן שלנו (כאילו אין לנו ממנה מספיק).
בשבוע שעבר הגיע תורו של השר גלעד ארדן, אורח לרגע במשרד הפנים, להטיל פצצה חדשה. השר הודיע כי תמ"א 38, התוכנית שמעניקה זכויות בנייה נדיבות לבניינים ישנים תמורת חיזוקם מפני רעידת אדמה, תחול על בניינים שנבנו עד שנת 1992. מטרת התוכנית המהפכנית היא לצרף לתוכנית הוותיקה בניינים שנבנו גם אחרי שנכנס לתוקף תקן הבנייה מפני רעידות האדמה (תחילת 1980), מאחר שהם לא כוללים ממ"דים - החדרים המבוטנים שהצטרפו לחיינו רק ב-1992, כלקח ממלחמת המפרץ שבה נכנסנו לחדרים שאולי היו אטומים לגז כימי, אבל יכלו להפוך לאבק מכל פגיעת טיל. אז עכשיו, בזכות ארדן, גם ישודרגו עוד כמה עשרות אלפי דירות ישנות, וגם ייבנו מעליהן עוד אלפי דירות חדשות.
אז מה הבעיה? בעיקר שלשר ארדן, עם כל הכבוד, אין שיניים של ממש להחליט כעת על מהלך דרמטי כל כך. כל מה שיכול השר ארדן לעשות כרגע - חודש וחצי לפני בחירות - זה להקים "ועדת עורכים" (או בעצם להודיע על הקמת ועדה כזו), שאמורה לשבת על המדוכה בחצי השנה הקרובה, כדי להגיש - לשר הבא כמובן - את עיקרי התוכנית.
אבל העיקר שטלטלנו את השוק בהכרזות. העיקר שעשרות אלפי בעלי דירות, בבניינים שנבנו בישראל בין 1980 ל-1992, כבר יכולים להרגיש הרבה יותר עשירים ומאושרים. סוף סוף גם הם יכולים ליהנות מהבוננזה הנדל"נית שסביבם. עוד מעט גם הם יקבלו עוד ממ"ד, אולי גם עוד חדר, ואולי אפילו מרפסת, על חשבון הקבלן שייבנה מעליהם כמה דירות. רק לפני שהוועדה מתכנסת (אם בכלל), כדאי שיבדקו למשל אם הגג מעליהם לא שייך בעצם לדיירי הקומה העליונה (מציאות רווחת מאוד מאז שנות ה-90), או אם הם לא גרים בבניין של 4-5 קומות לפחות (כנ"ל), תנאים שממסמסים בדרך כלל את ההיתכנות הכלכלית. ושיבדקו גם כמה שרים מיהרו לאמץ בעבר תוכניות לא אפויות שהשאירו קודמיהם.
וכמה חבל שאי אפשר לגור באלפי הדירות הווירטואליות שהפוליטיקאים שלנו "מקימים" כאן במרץ ובמקוריות תמיד לפני הבחירות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.